עד כדאי כך?
מה היא עשתה שאת מקללת את היום שהיא נולדה?

אני ואחותי גם לא הכי מסתדרות.. אני מוציאה עליה את כל העצבים בטעות.. יוצא. ואני מנסה להשתלט על עצמי- אבל בד"כ לא מצליחה!

קשה.. זה עבודה..

אבל.. מה? למה את כ-ל כ-ך שונאת אותה?

האמת, זה נראלי התחיל מריב גדואול מאוד, ואיכשהו לא דברנו במשך 3 ימים בערך, ולאט לאט התחלתי לשנוא אותה....

שמעתי אותו בחמשוש הדרכה של אריאל ,אבל נאה לי זה באמת קשור לכל יחסי בן אנוש בחיים!!

אם אתה לא אוהב מישהו ורוצה לאהוב אותו - תשקיע בו!

נראה לי זה כ"כ נכון ,אם תיקני לה סוכריה ותתני לה סתם -עם חיוך, או שתשאירי לה פתקים של בוקר/לילה /יום טוב.

תעשי לה הפתעות ,בשולחן שבת אם את מחלקת אוכל אז אחרי הההורים תתני לה ראשונה,

אולי בהתחלה לך יהיה קשה ,

והיא תחשוב שאת מתחנפת עליה סתם..

אבל לאט לאט בע"ה את תאהבי אותה יותר והיא תאהב אותך ,ואולי תרצה גם להחזיר לך..

ובע"ה שתצליחי- כי זה באמת נסיון לא פשוט!!

וגם תצטרכי הרבה איפוק, תשומת לב ,כוחות ,ור-צ-ו-ן בשביל להצליח!!

אז בהצלחה+ לדרך הארוכה-קצרה.. 

השיטה הכי טובה ששמעתי בשביל לאהוב בנאדם היא ככה:

כל יום (אבל כל יום, לא לוותר!) לכתוב לעצמך משהו טוב עליה.

בהתחלה זה יהיה לך שיא הקשה אבל לאט לאט יהיה בעז"ה יותר טוב ויותר קל.

הלוואי שננקה מתוכנו את השנאת חינם ונזכה לאהבת חינם!

בהצלחה

השיטה הכי טובה ששמעתי עד עכשיו היא:

כל יום(אבל כל יום בלי לוותר!)

לכתוב לעצמך משהו טוב שיש בה, שהיא עשתה.

בהתחלה זה יהיה זיא הקשה אבל אח"כ זה יהיה יותר קל ויותר טוב.

הלוואי שננקה ממנו את השנאת חינם ונזכה לאהבת חינם!

בהצלחהֱ

 כל היום בטלפון ועלי- רק צרחות!!!

לא נראה לי שיעשו לכם בעיות. רק תחשבי על העניין הבא:

אמא שלי כל היום אומרת לי שאני פוגעת באחותי ומורידה לה את הביטחון.

היא גם אומרת שאני מועדפת בבית בעיני אחותי. גם בעיני כולם. כולל דודים וכו'...

זה אומר שאמא שלי לא אומרת את זה מתוך רוע. ממש לא. היא אוהבת אותי. ובכל זאת... אולי צודקת.

ועם כל השנאה- את רוצה שבאמת יהיה לה קשה בחיים? את אולי מייחלת למותה, כי היא מרגיזה, ותאמיני לי שאני כלכך מכירה ומבינה, אבל זה שווה גם שהיא תסבול כלכך?

אז חוץ מהשיטה של חרות (-יא כאפות חסרת נסיון!! חכי אני אסגור איתך חשבון!) שהיא ממש קשה, תנסי לתת לה הכל, תנסי אחרי מריבה רצינית גם להכין לה ארוחה טובה. לתת לה איפור או בגד משלך לקצת...

זה פסיכי, אני יודעת. אבל זה מחליש את השנאה.

אדם שאתה נותן לו- אתה אוהב בסוף.

טרם זכיתי. אבל אני מרגישה בדרך הנכונה. תנסי...

לי זה קרה אבל עם חברה (אני יודעת שזה לא אותו דבר אבל לא חשוב) וכל הזמן רבתי איתה והיא העליבה אותי ואני העלבתי אותה ובכינו וצעקנו ורבנו בלי סוף ואז דיברתי על זה עם מדריכה שלי והאי אמרה לי "צריך להתנהג לאנשים כאלא כאילו הם "קדושים" נראלי שאפשר להגדיר את זה ככה... ז'תומרת כל דבר כזה מגניב או מצחיק שראית נגיד בעיתון או בכיתה או סתם כל דבר אחר להראות לה ולצחוק איתה אם יש אפשרות לתת לה כיף (מכירים את זה ?! עם היד..) זה שייא מגבש!! וגם עושה הרגשה מעוולה~ גם לך וגם לה.. תנסי... להתנהג אליה מ-ק-ס-י-ם!!!!!!! להגיד לה דברים כמו- קורעת,מגניב (על דבר שהיא אומרת),יפה..., להגיד לה תתחדשי על בגד(אפילו שאת יודעת שהוא לא חדש...) זה נשמע קצת מצחיק אבל אנשים בעייתים\ או שהמערכת יחסים בעייתית הכי טוב להתנהג מדהים פשוט מושלם.

ואני חייבת לציין שהמקרה (שדיברתי עם מדריכה שלי) קרה לפני בערך 4 חודשים והמצב מעוולה!!!! פשוט מצויין..~~ 

קיצצר.. מוזמנת באישי בשמחה =]

מקווה שעזרתי.

נ.ב. אז החברה הזאת הייתה חברה ה-כ-י טובה שלי ואז פשוט רבנו בטירוף ואז הכל קרה.

בה"צלחה

אהבתי את מה שאמרת..=]] מאמצת=]]

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...