כן. חה. על מי עבדתי עד עכשיו?
רגעים שלמים. ימים שלמים. חודשים שלמים.
על עצמי עבדתי. מגניב. מעפן. רק על עצמי.
נכון,קרה משהו. משהו עצוב. משהו.
ותירצתי את ההדרדרות שלי במשהו הזה.
ועכשיו אני עומדת מול עצמי. עם האמת שנטרקה לי חזק בפרצוף.
שבעצם,בעצם הכל היה תירוץ ענק.
והאמת היא שפשוט רציתי להדרדר.
וזה לא קשור לכלום. ואין לי תירוצים.
רק ניכנעתי לעולם.
ברחתי סתם לשום מקום, באשמת שום דבר.
נכון,היה לי תירוץ להאחז בו..אבל זה רק תירוץ.
הלכו לי כל התאוריות לקיבינמט.
ואולי גם אני הלכתי לשם.
אולי אני כבר שם.
ייופי.אני יודעת שזה לא העניין שלכם..
אז רק קחו מזה מסקנה..בחייאת קחו-
בחיים אל תתרצו את עצמכם.
גם כשיש תירוצים שנראים לנו סיבות...
שפשוט נדע לעמוד מול עצמנו ולומר-
כע, זה מה שבא לי עכשיו, זה מה שאני רוצה,
זה רע ולמרות זאת אני בוחרת בזה, ואני ישא בתוצאות כמו גדולה..
ולא לזרוק הכל על המציאות..גם אם היא זבל.
כי הכל חוזר אליך. מתחיל ונגמר בך.
וזה בעסה רצינית.
אבל ככה זה.