תגידי לה שיש לך כינים ואת חוששת שהדבקת אותה אז כדאי שהיא תבדוק.

קודם כל, תנקי את הראש שלך מכינים במסרק צפוף כל יום כדי שלך לא ישארו הכינים האלו..

אח"כ, בעניין הילדה עם הכינים, אני מציעה לכתוב לה מכתב יפה ומנומס שאת מבהירה בו בצורה אנונימית אפילו שהמטרה שלך לא לפגוע ולא להעליב אבל כינים זה לא כל כך אסטטי בלשון המעטה וזה גם מפריע לבנות שסובבות אותה ולכן את מציעה שהיא תטפל בזה. אין לה שום עניין להיפגע.

(חוצמזה שקצת בושה לא תזיק לה במקרה הזה לדעתי. אחרת העניין לא יפתר..)

אני מאמינה שיש עוד בנות שראו שיש לה כינים וזה גורם שהן יתרחקו ממנה לעיתים בצורה מאוד בוטה גם בלי שהן ישימו לב לכך. הרי אף אחת לא תרצה להידבק בכינים, נכון?!

את תחסכי לילדה הזאת הרבה עוגמת נפש.

אח שלי פעם אמר לי ,אחים זה לא רק לספר אחד לשני על חוויות..אחים זה גם לתת ביקורת בונה!

ביקורת בונה!-וזה לא רק בין אחים אלה גם בין חברות ,אמון , לעשות דברים שיעזרו לה להיות יותר טובה!

את יכולה להסביר לה את הנ"ל ,שאין לך כוונה לפגוע אלא פשוט לעזור ,ולהגיד לה בעדינות ,ותגידי לה עצות ,להסתרק כל יום ,לחפוף.. וכ"ו..

ללכת לפורום "איפור וטיפוח"...

(חבר'ה, למה להפנות ישר לפורום איפור וטיפוח? היא באה פה גם עם בעיה אישית, איך להעיר לחברה שלה. קצת להיות נחמדים. )

(אנשים עם סף גועל נמוך, בבקשה לא לקרוא. או לא לטרוח להגיב "איייכס". כן, ברור לכולנו שזה מגעיל. תודה.)

לגבי הכינים- אוף, זה כל כך מלא עוגמת נפש . קודם כל לחפוף טוב טוב, עם מלאא מרכך. להסתרק במסרק סמיך. לכבס מצעים, בגדים שלבשת בתק' הזו. להשתמש בתכשיר שהורג כינים (לשים לב: לא נגד, לא מונע, אלא אחד שהורג)- זה לא כ"כ בריא ואפשר לוותר על זה אם יש לך סבלנות לחכות ככה שבוע עד שהכל יצא במסרק סמיך. ובזמן הקרוב ללכת עם צמה, או לפחות אסוף. ולטפטף שתיים- שלוש טיפות שמן רוזמרין כל יום, למניעה. (וזה גם אפילו בריא). בעוד שבוע לחזור על הטיפול (כי יש מצב שפספסת ביצים והם בקעו). שיהיה ממש בהצלחה.

ולגבי החברה- אין ברירה, עדיף לגרום לה טיפה אי נעימות מאשר שזה ימשיך ככה. אפשר לכתוב מכתב אנונימי, לדבר איתי באופן אישי. ומה שנוגה הציעה פה זה רעיון ממש חמוד (קראתי עליו באיזה סיפור, נראה לי? ברח לי השם..)- אבל דורש ממך הקרבה עצמית. לא לדחות את העניין.

בס"ד

ב- אם הייתי רוצה עזרה בקשר לכינים ממש הייתי כותבת בפורום איפור וטיפוח אבל אני יותר התכוונתי לקטע של החברה...=]=]

ושוב תודה...

היא לא תעלב אם אתם בעווירה של לצחוק

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...