כל הכבוד על זה שאכפת לך..

בת כמה את? (זה משנה..) כי יש גיליים שזה חלק מהם.. אין מה לעשות..

אם זה לא רציני - את יכולה לבקש ממנה להפסיק.. תגידי לה שזה מפריע ומפחיד אותך..

אם זה כן רציני אז את חייבת לפנות לייעוץ מקצועי..

   מקווה שעזרתי! בהצלחה בהכל!

ואני לא יודעת אם זה רציני, אנחנו פשוט כזה מדברות ופתאום היא איכשהו תוקעת את זה, כאילו- היא פעם אחת כבר ממש רצתה לעשות את זה, אחרי משבר ממש קשה שהיה לה, אבל אז אחרי פול שחנשי"ם הבנתי שהיא לא ממש עושה אתזה...

זה היה מזמן ופתאום זה שוב חזר, אבל ברמה פחות... הקטע הוא שאני מפחדת שזה יתגבר!

[מי שמדברת על זה...לא באמת רוצה לעשות את זה..]

אולי היא באמת צריכה? אבל נירא לי שלא!

עינב,מי שמדברת על זה לא באמת רוצה לעשות את זה?

צאי מהסרט שלך. כדאי מהר.

למי שפתחה-

אני לא יודעת אם היא באמת רוצה,ואני לא מכירה אותה.

אבל במקרה שכן, יש סיבה.

יש סיבה.

חייבת להיות.

תמצאי איתה ביחד את הסיבה, את הדבר המדוייק.

ואז יותר קל. קצת יותר קל לפחות..

טוב,
 דבר ראשון, את  צריכה להגיד לה בפעם הבאה שהיא אומרת את זה להפסיק.
אני לא יודעת אם באמת היא מיתכוונת, כי אני לא מכירה אותה. אבל היום ביטויים כאלו הם חלק מהשיגרה (לצערי ולצערנו) "אני יהרוג אותו","בא לי למות", "הרגתם אותי", "אין לי כוח לחיות" וכו'.
אם את רואה שבאמת קשה לה, תנסי לעודד אותה, לתת לה לספר לך את הבעיות שלה, (לפעמים זה טוב לתת לברוח, לשכוח מהבעיות, ולפעמים צריך פשוט לספר.)
לפעמים כשיש לך בעיה ואתה חולק אותה, זה מעודד.
ואם אתה שומר הכל בפנים, יום אחד אתה פשוט תיתפוצץ..
אל תתיחסי אל זה יותר מידי להפריע לך, תמיד יש תקופות כאלו.
טוב בהצלחה!
להיתראות לך ויום מאושר!!

בדרך כלל בן אדם שאומר ברבים או למישהו שהוא רוצה להתאבד,אז הוא רק "אומר",ואין לו את האומץ  לעשות זאת.

בן אדם שרוצה להתאבד,למה לו להגיד לחבריו?

-או שהוא רוצה לראות מה חבריו חושבים עליו,או לראות אם דואגים לו.(ולכן הוא אומר להם את זה)

(או שבאמת חסר לו תשומת לב,-ממשפחתו,וחבריו,ולכן זה מה שהוא עושה בשביל להשיג קצת יחס..)

בן אדם שרע לו ממש,היה מתאבד בלי להגיד לאף אחד,ובלי לספר לחברים בשביל שיחפשו אותו..(ולא משנה מאיזה סיבה רע לו.)

                            המון הצלחה

                          ובעז"ה יהיה טוב

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...