דיי.. להתאבד?דניאלה .ד.

גמאותי זה התחיל כבר להחריד..

 

בבקשה אשמח אם תקראו את זה טוב טוב!

כבר תקופה רצינית שאני קוראת כאן שרשורים חוזרים ונשנים על אותו נושא.

 

התאבדות!

 

חבר'ה יקרים אני חייבת לשאול אתכם.. אני יודעת שכל אחד מגיע ממקום אחר ולכל אחד יש רקע שונה

וכל אחד דברים אחרים.

 

אבל שכחנו חלק מאוד מאוד חשוב..!

כל פתרון שני של בן אדם לעצמו הוא להתאבד.. בוא'נה שימו לב בחודש האחרון אם לא יותר איך נראה פה הפורום.

אוקיי.. מסכימה שמותר לפרוק, לספר, לומר וכ'.

אבל ההרגשה שלי שעכשיו הכל שונה- "וואו היא רוצה להתאבד כי לא טוב לה אז אולי זה פיתרון מעולה גם בשבילי"

זה.. זה מה שמתחיל לרוץ פה כל 2 שניות.

 

אריאל נכון.. ישמצב שיש כאן הרבה נוער שבאים מבתים קשים.

אבל עדיין אנשים פורום של גיל כזה מהמם כדי לגדול ממנו.. לא כדי להתאבד דרכו.

 

אני לא ראיתי כזה דבר אפילו אצל חיות... כל הטבע בהשרדות נשיונל ג'אוגרפיק 2

חיות בורחות מטורפים כדי להציל ת'צמם.

פתאום איזה סוס יגיד "וואלה למה לי? אני יעצור עכשיו וזהו לסים עם העסק.. חבל לי על הזמן פה"

 

ואז הסוס יעצר וינתן כטרף לשיני הטורף הדגול.

חבר'ה אתם קולטים?

אתם קולטים באמת מה הולך פה? ומה בדיוק רץ? לי אישית קשה עם זה לא כי כל שניה יש על זה שרשור אלא כי כל התמודדות נהפכה כיום לפתרון של להפסיק ת'חיים.

 

אבל שוב אחזור איתכם אחורה לשנים מאוד קשות שאפילו צר לי להזכיר אותם!

שנות השואה- ההרס והחורבן נגד העם היהודי.

אנשים ששם.. באמת באמת היה להם ת'סיבה למה לא לחיות למה למות ולעזוב הכל.. ושוב אנ'לא שופטת אפחד אבל עדיין תראו באיזה גבורה אנשים נשארו לחיות על עצם היותם אנשים יהודים.

 

 

ואנחנו.. כבר בושה לנו! הפכנו לחסרי יכולת לסבול את 'מעט' הסבל הקיים.

לא כואב לי עלי יותר מאשר שכואב לי עליכם יקרים!

עד מתי?

 

תיזכרו שיש את גלעד שליט שיושב שם שבוי בין עמי הגויים והעסק שפה פרח לו בקטנה על כל תסכול קטן.

אני יכולה לתת עוד 100000 דוג' וזה לא יעזור אם לא נכניס ללב באמת מה שנאמר פה.

 

שיהיו לכם חיים טובים וארוכים מלאי שלווה נחת אושר ושמחה ואהבת חיים!

 

אמן! מי שרוצה יש כאן חבר'ה שפיצים שמוכנים לתת עצות ולעזור באמת גם באישי בכל תחום בחיים.

רק- קצת רצינות ובגרות!

דניאלה אני קוראת את מה שכתבת ופתאם קופצת לידינדין

מול העניים הפרסומת "תוכן משלים"

"דיכאון וחרדה מה חשוב לדעת?"

מדהים לתשומת לבם של כולם!!!~מישי~
לא ממש מסכימה..*#&למה?!*#&

דניאלה, אני מסכימה עם הכאב שבכל האווירה פה.. אבל לא עם הסיבות שנתת.

 

כאילו, זה כמו ילד קטן שלא רוצה לגמור ת'סנדוויץ'. אמא והגננת אומרות "יש ילדים שאין להם אוכל, והם היו נותנים הכל בשביל הקשה של הלחם שלך"..מוכר?

ובכן, זה מה שהזכרת לי.. ובחיים לא ראיתי אף ילד משתכנע מזה.. כאילו הוא חושב- רוצים תקשה?- קחו! מה זה אשמתי?

 

וככה אני חושבת בנוגע למה שכתבת.. יש ויכוח לגבי למה להתאבד וכל ההתעסקות בנושא.. ברור שיש דברים שצריכים להיאמר באופן חד-משמעי

אבל אם תגידי למישהו- אל תתאבד, יש חיות פרא שם בג'ונגל שנלחמות על החיים שלהן... או- אל תתאבד, בשואה אכלו דשא רק כדי לשרוד..

את מי את מנסה לשכנע????

אותי- לא הצלחת..

כאילו מה, זאת אשמתי שבשואה הם רצו לחיות? זאת אשמתי שהחיות בג'ונגל נוצרו עם אינסטינקטים של לשרוד?

 

הבנת? כאילו..אני מבינה שהתאבדות היא לא עניין לגיטימי..אבל הסיבות שנתת הן לענ"ד- מגוחכות!

אני לא מדברת אל אלה שבאמתדניאלה .ד.

אין מי שימשע להם והמצוקה הנפשית היא ממשית.

אלא לכל אחד שפשוט יש לו פתרונות וכוח באמת אבל הולך לפתרון הזה.

לפעמים הטענה 'להתאבד' מנוצלת כדי לבקש יחס.. כדי לומר במילים אחרות

'גמאני מהחבר'ה שקשה להם ורוצה יחס כמוהם'

אני מדברת בכללית לא ספציפי לאפחד.

כל עיניין לגופו.

 

ותחשבי באמת מזתומרת מזו אשמתך שבשואה רצו לחיות? דוקא זה מראה לי שבעולם יש הרבה הסתכלות על חצי כוס ריקה.

אם אנשים בתנאים כאלה בחרו בלשרוד זה אומר לי הרבה הרבה... הרבה לגבי היום.

שהיום כבר יש הרבה טוב וכל דבר שטיפה לא טוב לנו אז זהו.. נגמר זה ה-פיתרון.

עדיין לא שוכנעתי..*#&למה?!*#&

נכון, לפעמים כל תשומת הלב שנותנים לעניין כבר מוגזמת, ומ נוצלת על ידי אחרים שיכלו למצוא פתרונות אמיתיים..

וזה לא קשור לחצי כוס ריקה או לא..כשאני בדיכי, לא אכפת לי מאחרים או מ"הכל לטובה" ו"תפסיקי להתבכיין"..הגיוני?

כשאדם במצוקה אמיתית, הוא לא מסוגל לקלוט שומדבר אחר מלבד הכאב שלו, זה מוכח מדעית..אז למה שבנאדם שמואס בחייו יעזור לדעת שבשואה רצו לחיות?

אני לא מזלזלת, חלילה. ויש לנו הרבה מה ללמוד מזה..אבל הפניה שלך, ספציפית, מוטעית, לדעתי.

אני כותבת את זה אך ורק בשמי...אנונימי (פותח)

בס"ד

אני לא מזדה כי אני לא רוצה שאלה שכן מכירים אותי שמדובר בי, ויש פה כאלה.

אז כן, חלק מהשרשורים במהלך תקופה די ארוכה היו שלי, לא הרוב, לא הכל, חלק קטן, אולי 3 או 2.

דיברתי עם חברות שלי, דיברתי על זה עם הרבה אנשים, בוא נגיד את זה ככה.

ולא, אני לא מחפשת צומי, תאמינו לי שלא, יש לי את כל הצומי שאני צריכה ואפילו יותר מזה.

ואני מסכימה איתך באיזה שהוא מקום, ואני מוכיחה להם עד כמה זה... "מטומטם" להתאבד! אבל כנראה שהסיבה שלי לוקחת ממני כוחות נפש יותר מדי שאני פשוט לא מסוגלת לעמוד בזה יותר! זה הגיע למצב שאני מוכיחה לאנשים עד כמה שזה לא נכון להתאבד אבל אני רוצה, הגעתי למצב שאני לא יכולה יותר!(ולכן אני מדברת בשם עצמי).

אני אגיד לך על כל מה שאת אומרת כן!כן!כן!כן!כמה שאת צודקת! אם אני אתאבד אני לא אפגע רק בעצמי! אני אשאיר אנשים שלא ידעו איך לאכול את זה! אני יודעת שאם אני אגע בעצמי (מלשון מוות) שאבא שלי יתאבד אחרי! אני יודעת שיש לי חברות שלא יסלחו לעצמם בחיים שלהם! אני יודעת הרבה דברים! אני יודעת שאני הולכת לירוק בפנים של הקב"ה (בהאנשה), שנתן לי חיים במתנה!!! אבל אני לא רציתי את החיים האלה!לא ביקשתי אותם!!!

ויש לי חיים מדהימים! יש לי הכל!זה לא שחסר לי משהו, אז את לא יודעת מה הסיבות של כולם (וגם אני לא) אז לא ממש אפשר להגיד "אין לך זכות"...

ואני אגיד לך ת'סיבה היחידה שאני לא עושה לעצמי משהו...רק לחשוב על זה שאח שלי הקטן יבוא לחדר שלי ויחפש אותי ואמא שלי תרצה לקבור את עצמה יחד איתי!!!! לחשוב על אמא שלי שאומרים לה, לחשוב על אבא שלי, על חברות שלי, על אנשים קרובים לי שמודעים לה, שאין...היא התאבדה... זאת הסיבה היחידה שאני נשארת! ולא בגלל שכתוב בתורה, ולא בגלל שזה לא יעזור לי, כי זה לא, זאת בריחה!ואני מודעת לעניין שזאת בריחה! אבל הכוחות ממני והלאה...

אגב, אני לא כותבת את זה מכעס!ממש ממש ממש לא!להפך!אני מבינה אותך, אותכם...אני רק נתתי את הצד שלנו... של "המתאבדים"=]

כל אחד ודעתו בעינייןדניאלה .ד.

אני כן הבהרתי למי אני מתכוונת בדיוק ועל מה. מקווה שזה גם הובן ככה.

 

למה- אני מדברת אלייך עכשיו.

לדעתי אין כאן עיניין של להסכים או לא.. דיברתי בכלליות.. מי שזה מדבר אליו אז הוא יבין.

יש כאן בעיקר עיניין של בחירה.

 

'ובחרת בחיים' או שחלילה לא.. שוב- בחירה של כל אדם בעולם!

רק רציתי להבהיר שזה לא פתרון ללכת ולעשות קאט גדול בחיים.. נכון אחות יקרה בתוך עצבות ודכאון

אי אפשר לשמוע 'תפסיק להתבכין' או 'אל תתיאש' אבל שקצת נרגעים שקצת הרגשות האלה במנוחה..

אז נמדד הרצון האמיתי.. הרצון לחיות!!!

 

הרצון להמשיך האלה אבל כל פעם ממקום קצת יותר גבוהה.. גם אם נשמע שאני מדברת ב'קלות' כי קל לדבר אז ממש לא אני לא מדברת ממקום ש'קל לדבר' מדברת ממקום אמיתי ונכון.

האם התפיסה שלנו לגבי החיים נכונה בכלל? <---- זו עוד נקודה למחשבה.

 

..להבת-כוח
יתכן מאוד שמה שאת צריכה זה עזרה בטיפול כלשהו. זה לא בושה לבקש עזרה בכלל! זה מראה על בגרות. על הבנה נכונה של המציאות. את מבינה שקשה לך ואת לא מבינה למה ואת רוצה שזה יפסיק. אז פונים לעזרה! אפשר למצוא כוחות, לא צריך להשלים עם המציאות כמות שהיא. עשי משהו, תפעלי על מנת לעזור לעצמך!
מוזמנת באישי בשמחה רבה! 0
שמתי לב שממש יש תקופות לפורוםניגונים

קודם זה היה עישון מעשן

 

ולפני כן פירסינג ועגילים.. טו נודניאלה .ד.
נו, מעניין מה יהיה הנושא הבא והקודם לא היה חבר?ניגונים

אני מהמרת על הורים, או משו כזה..

פשוט מאד! היה פריסינג>חבר>התאבדות>כשיו קברדינדין
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה,אלא..<אריאל>

מוסיפים צדק...." 

 

אף פעם לא התווכחתי עם זה. להוסיף שמחה זה ממש טוב, זה מחיה, סיפורים משמחים, מחזקים, שרשורים עליזים, ודיונים מעניינים. הם דברים שממש מוסיפים להווי של הפורום היקר שלנו.

תמיד יש מקום לפריקות/בקשת עצות בעניין קשה- אבלצריך לזכור שזה לא הייעוד היחיד.

וכן! אפשר לפתוח שרשורים משמחים שלא יורידו את הרמה. [עניתי בקצרה על הפסקה הקצרה שהקדשת לי, אני ארחיב על השרשור בהמשך...]

כל הכבוד:_)הללי נפשי
הייתי מקדישה קצת יותר אבל הבנתי שזה מספיק דניאלה .ד.

שכוייח אריאל!

האחות דניאלה;)אבודה!

חשבתי פעם על הדבר הזה, עצרתי תצמי ואמרתי לי(איך זה נשמע) שאני פשוט מפגרת! ואני רוצה לומר שכן היו תאלה שהתאבדו על הגדר בשואה- וממש אי אפשר לשפוט אותם... עד שנגיע למקומם(שבעז"ה לא יהיה לעולם)

כן.. האחות שובבה דניאלה .ד.

היו כאלו ואז אני מבינה מה היה העיניין! ואותם אין מה לשפוט בכלל.

אבל ביחס למצב של היום?!??!

זה כבר מובן...

רק שתדעו, שלקרוא את זה, זה ממש מחזק!!גוזל לשעבר

שכוייח!!

 

דניאלה- רק רציתי לומר תודה.....

דניאלה את משו מיוחד!! יישר כח..=)אנונימי (פותח)אחרונה
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירותאחרונה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילהאחרונה
מדהים!
שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

בדידותהרשפון הנודד

למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?

לכן לנוער יש תנועות נוער. מפגשים, פעילויותפ.א.
כן אבל זה מרגיש לי קצת בריחה משום מההרשפון הנודד
בריחה? אשמח שתסבירפ.א.

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה לא זההרשפון הנודדאחרונה

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

...הרמוניה

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...

אולי יעניין אותך