כן,עכשיו אני כבר לא אנונימית... מיצידי שאחותי תראה את זה! כן... יעלה... זה מה שעובר עלי!
נמאס לי! מכולם! אארר.... עם חיים כאלה איך לא ימאס לי???
מסכה..! זה מה שאני! מסכה ולא יותר מזה..(מי שראה את הישר שלי באשירה לה' ..)
כאילו מה????
הורים שלי דיברו איתי השבע.. אמרו שאני כבר לא משקיעה בלומיודים... אז מה???
אין לי כוח! אין... נגמר המלאי של הכוח...
אארר.... למה אני כזאת???. "קשה להשגה" כמו שכולם אומרים עלי! אאררר...
למה אני לא יכולה לחיות חיים כאלה ורודים... כמו בסרטים המצויריים ... שהנסיך שלי יבוא יקח אותי ונחייה באושר ועושר???
למה תמיד אני זאתי שיוצאת מפגרת??? זאתי שלא נחמדה לכולם..???
לממה אי אפשר לצעוק בלי להפסיק לללללללללללללללאאאאאאאאאא!!!
דיי! באמת שנראה לי שהפעם האחרונה שאמרתי לא הייתה בתחילת שנה!!! אאאארררר.... לא רוצה!
לא רוצה ללמוד! לא רוצה להיות נחמדה! לא רוצה לצחוק! לא רוצה להיות איתו בקשר! לא!!! לא רוצה כולם... רוצה לישון ולשכוח מהכוול...( או פשוט ללכת על הפיתרון היותר קל שעלה פה בזמן האחרון... להתאבד..Iציני!!!I..)
בזמן האחרון השנאה ממש גוברת על האהבה..(ולא אהבה של בן... אהבה בכללי..) ארר..
שונאת אותו... שונאת את זה! אאאררררררררררררררר....
זאת רק עוד "תופעה של הגיל הזה" אהה??? זהו! נמאס לי!
אתם לא קולטים?!!!!!?!!?!?!?!? למה אתם כ"כ עיוורים???
לאבא אחד היה בן שעה הרבה צרות ובמקרה! הבן שלו היה בגיל הזה!!! אז כדי שהוא לא יריגש שונה הוא אמר שכולם ככה! ומאז זה התרוץ שלו לכול דבר!!! לא... פשוט צריך להתמודד שטעינו ולא לתת לעצמנו תירוץ טוב נו... זה הגיל הזה!!!
דיייי.... לא! זה לא יעזור... חברות הם סתאם עוד מישו שאתה בטוח בהם ואז הם מרכלות עלייך עם כולם!
זהו... לא מאמינה יותר לעובדות שנתנו לי מראש... לא! רוצה לשבור הכול... ללכת לבדוק לי עובדות משל עצמי! לראות מה נכון ומה לא!!!
מי אמר שיש יצר בכלל?!?!?! אה??? אולי זה סצאם פסיכולגי????
מי אמר שזה לא טוב לנו קשר בגיל הזה ??? אה?!?!?! אולי זה עושה טוב ונותן לנו נסיון בשביל הקשר האמיתי?!?!?!
איך זה הגיוני שאנחנו עם ישראל ועדיין הקב"ה מביא לנו כ,כ הרבה צרות??? הכרמל נשרף אין מים אנשים מתים באכזריות... (יש עוד הרבה... תאמינו לי!!!)
איך אני ישאר ככה מאמינה??? איך אני יכולה לשיר אחרי זה בסוף כל תפילה אני מאמין???
נשמע מוזר... לא מאמינה... תתפלאו מאמינה! מאמינה... אבל רוצה לחקור... רוצה להבין באמת במה אני מאמינה... רוצה לחשוב שמאמינה זה לא עוד המנון רוצה להאמין... רוצה להאמין כי אני באמת מאמינה! ולא כי ההורים וההורים של ההורים מאמינים!!!
כל יו שאני חוזרת הבייתה בהסעה אני רואה את הנוף המדהים..(נוף זה אחד הדברים שאבמת מרגישים אותי..) ואומרת... וואי מה רבו מעשייך ה'!! ושאני בבית חושבת... יאך אני יוכלה להאמין ולא להאמין ביחד???
אאררר... מה עובר עלי??? למה זה כ"כ מסובך?!?!?!
טוב... Iסוף פריקה ארוכה ומיגעת..I









