האם צריך לכתוב את הפרשיות של ראש ויד רצופים (ללא הפסקה בדיבור וכו')?

מה דעות בענין?

לרוב הדעות אין צורך... (מחילה על חוסר הדיוק, אני עוד לא כותב תפילין...)

יישר כח על הרעיון והיוזמה.

ואם תשאל על מגילות וספרי תורה אני אענה בע"ה בשמחה...

(הכוונה לכתוב כל הפרשיות של ראש רצוף, להכניס לבית, ואז להשחיר הבית ולגמרו, ואח"כ לכתוב של יד רצוף ולהכניס לבית).

ולכן עדיף להימנע, ובפרט שמי שהולך לאור רבינו האר"י כותב מסתמא תפילין פצפונים (אא"כ של שמ"ר), וגם בכתיבה לא רצופה לכתוב תפילין כאלה זה קשה מאוד מאוד.

ועדיף לוותר על הידור זה, ולא חלילה לכתוב באופן שהסופא אינו מרגיש טוב ונוח, ועלול חלילה לאבד השמות והאותיות שכתב.

אמנם, יש תקנה ע"פ מ"ש מהרח"ו לעבור שוב בדיו על חלק מהפר' הקודמות- אמנם כמובן דבר זה די מסוכן.

ואגב אעיר, ששאלתי את פי מו"ר ח' שמואל דרזי זצ"ל (בכיר תלמידיו של הרב כדורי זצ"ל), אם יש טעם לכתוב ע"פ הקבלה תש"ר קודם תש"י, כיון שאינו מכניס תש"ר קודם לבית וכו', ואולי כיון שאנו כותבים הפרשיות יד וראש יחד ומוסרים ללקוח ללא הבתים- עדיף לכתוב תש"י קודם, וכמ"ש במשנב"ר, וענה לי שכיון שלא כותב כמ"ש בשעה"כ, אין בזה נפ"מ, ויכתבם איך שרוצה.

בהצלחה רבה! 

תשובה יפה...

פעם שמעתי בשם הגאון המקובל הרב יעקב הלל כמו שכתב שלום, שאין נפק"מ.

אבל לפני כמה שבועות שחתי עם הרב יהודה גרוס בנושא הזה והוא אמר לי שהוא שמע מפיו ממש, שיש ענין (לפי אר"י ז"ל) להקדים את הכתיבה של הראש. הוא אמר שהכתיבה של התפילין של ראש לפני הכל, זה ענין בפני עצמו.

משנ"ב (ס"ק ח): כתוב בספר הכוונות לאר"י ז"ל, לכתחילה יזהר לכתוב כל הפרשיות של ראש או של יד רצופים, ולא יפסיק ביניהם בשום דיבור כלל.

קסת הסופר גם הביא כן, אך הוסיף (בלשכת הסופר ס"ק ו) " יש לחוש הרבה שע"י כתיבה רצופה ייעף וייגע ויקלקל יותר ממה שיתקן, על כן יותר טוב להפסיק בין הכתיבה ולנוח, כדי לעצור כח לתקן מלאכת שמים כהלכה ומה' ישא ברכה. (וכן והביאו קול יעקב ס"ק ט)

ישר כח לכל העונים!

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.