קידוש שם שמיים ועוד ברבים! זכות ענקית.

(אגב טובין זה סחורה גדולה באנגלית- Good's)

תודה על הדאגה אחי.

לי אישית מפריעה כל העניין  של הגרמנים של הגרמנים שבאים "לכפר" על מעשה אבותיהם בארץ.

אולי מה שאני חושבת לא חכם אבל זה שהם שונאים את הנאצים ממש לא אומר לי כלום.

מה שהסבים שלהם עשו זה דבר בילתי נסלח! זה דבר שפגע בעם שלם, בעם שלנו! ולכן נסיון להידברות עם הצאצאים שלהם, קבלת החרטה שלהם, זה דבר נורא בעיני.

תבין, אין לי שום דבר נגד אותם נערים שפגשת ספיציפית, הם בטח באמת רוצים לעזור ובחורים סבבה (בלי מבט רצחני בעיניים..) אבל עצם זה שאנחנו מוכנים בכלל לדבר איתם, אנחנו מראים להם ש("סוג של") סלחנו להם.   זה הרבה מעבר לך (לחברים שלך) ומי שפגשתם..זה מראה להם שעם ישראל סלח להם, שזה בסדר- הם קצת יתנדבו בארץ, יביעו רגשות חרטה והופ - נשכח הכול.

לי אישית במשפחה יש קשר לשואה..כמעט כל המשפחה של סבא שלי נרצחה שם, אבל עזוב את זה, 6 מיליון איש!!!!!! אני מדמיינת את סבא שלי והמשפחה שלו סובלים שם ואת מה שעשו להם ואני לא יכולה להאמין שהיום אנחנו מנסים לדבר עם הצאצאים של הרוצחים האלה, להבין אותם, לסלוח להם!! (מעניין מה הם היו חושבים אם הם היו מתארים שזה מה שיקרה בעוד 60 שנה) לדעתי אין לנו רשות לעשות את זה מבחינת העם שלנו, העבר שלנו.

אני לא מרגישה שמול נערים כאלה צריך לעשות קידוש ה'! עצם זה שהם רואים את עם ישראל חי וקיים, "פורח ומשגשג", מגן על עצמו- למרות הכול, זה הקידוש ה' הכי גדול שיכול להיות! אני אישית לא מרגישה שיש צורך לדבר איתם על "היהדות בכלל, על האמונה שלי, על א"י ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני,התנחלויות, ולמה אנחנו לא כמו שאנחנו מוצגים באירופה. " שישארו בארץ שלהם- הכי טוב. התנדבות והתנצלויות לא יעזרו!!

(סתם משו ששמתי לב: רשמת "הם שונאים את הנאצים- המורה שלי סיפר, שרק אם בטעות תבטא קשר קטן למפלגה הנאצית בגרמניה בציבור, אפילו כשיכור בצד, יש סיכוי גדול שיסדרו לך כרטיס חד-כיווני לגן עדן."  רוצחים נשארים רוצחים...)

ומני- לא כואבת לי היד, הנושא די בוער בי ויכולתי לכתוב גם עוד כמה עמודים... 

זאתי דעתי-מוזמנים לסתור...

חוץ מזה שהשקעתי בתגובה אז תגידו את דעתכם...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...