זה היה שבוע רווי סיפורים מעניינים ומצחיקים, אבל אני אתמקד באחד ספציפי:
ביום רביעי בערב באו לישיבה שלנו משלחת של גרמנים, כן אריים כאלה, (לא, ממש לא נאצים- זו הייתה סתם בדיחת-טרום-פגישה) לדיאלוג משותף. תבינו, באו בערך 50 חבר'ה, שבאו לארץ לעשות שנת שירות, להתנדב- פה.
הם שונאים את הנאצים- המורה שלי סיפר, שרק אם בטעות תבטא קשר קטן למפלגה הנאצית בגרמניה בציבור, אפילו כשיכור בצד, יש סיכוי גדול שיסדרו לך כרטיס חד-כיווני לגן עדן.
הנושא של הדיאלוג היה החינוך בארץ, הם שמעו גם בית ספר ערבי, חילוני ובטח עוד כמה, הם שאלו שאלות על האורח חיים של הדתיים, על השילוב של האורח חיים עם החינוך,אם אנחנו שלמים עם זה,עדיין מאושרים, אפילו שבניגוד לחילונים, אתם נשארים פה הרבה יותר מאוחר... וכד'.
[ת'אמת, חיפשתי בעיקר לעשות קידוש השם, זה הסיבה שנשארתי- אממ... וגם היה כיבוד 
]
אח"כ שאלנו אותם שאלה, למה דווקא פה? למה דווקא הם באו לישראל לעשות שנת התנדבות?
אחת הסיבות שהם בעצמם ענו, שבגלל ההיסטוריה המשותפת של שני העמים שלנו, הם ראו צורך לבוא ולהחזיר לנו על העוול ההיסטורי שנעשה. (תזכרו שהם באו לאיזור סיכון בדרגה גבוהה מאוד לפי הגדרות האיחוד האירופי)
זה שזה בא מעצמם, מאוד יפה, לדעתי. עוד סיבה שהוזכרה, היא שישראל, מדינה כ"כ קטנה, אבל בעצם מרכז העולם- הכל קורה פה- הם רצו לראות את זה מקרוב.
אחרי זה דיברתי עם איזה גרמני, אאל"ט קראו לו טובין, על היהדות בכלל, על האמונה שלי, על א"י ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני,התנחלויות, ולמה אנחנו לא כמו שאנחנו מוצגים באירופה. (עוד עשרה הקשיבו לשיחה, ועוד כמה באו והשתתפו)
מתרגלים.