וכותבת דברים משמחים!!! אפילו דברים רגילים כאלה שלא שמים לב אליהם...

וכל יום מסתכלת בהם...

עושה דברים שכיף לך לעשות אותם (לקרוא, לראות סרט, לאכול... או אני לא יודעת מה....)!

מסתכלת במראה ואמרת לעצמך כמה שאת אוהבת אותך!

למרות שזה מפגר- סתם ככה בלי שום סיבה כשאת לבד, לצחוק בקול או סתם לחייך, גם אם זה לא אמיתי....

מתפללת לה' שייתן לך שמחה!

ב"הצלחה ותהני בחיים!!!!

תסתכלי על העולם היפה שה' ברא!!

תעשי מה שכנרית אמרה!

בהצלחה!!

כשאני עצובה אני עושה דף, וכותבת שם תודה על נס, או כל מיני משפטים חמודים.. אני כותבת על דברים חמודים שאני יודעת שיש בעולם (כלבים, ציפורים, תינוקות,וכאלה..)

וואי, עשיתי לעצמי עכשיו כזאת פאדיחה כשכתבי את זה! אבל זה דבר מעודד..  אז.. נו, נשרוד.
 

ונקווה שזה יעזור במשו! שבוע טוב.

1- לחייך לעצמך בלי סיבה! לדוגמא, בזמן של המקלחת פשוט תחייכי כל המקלחת, אפילו אל תשמחי, פשוט תחייכי!! זה עשה לי יום שלם!!

2- תדברי עם חברת שגורמת לך לצחוק, לאהוב, לעשות שטויות...

תלמדי אמונה, ודברים כאלה..   התורה משמחת...

את יכולה ללכת לבלות ולעשות דברים כיפים עם חברות ,  אפשר גם יום כיף עם המשפחה...

וגם תקדישי 5 דקות ביום לחייך..! רק לחייך לעצמך מול המראה ואז זה כבר יבוא לך בטבעי...

מאחלת לך שבז"ה תגיעי לשמחה אמיתית..

לדבר עם משהו על זה, אצל כל אחד זה יכול להיות משהו אחר נגיד אצלי זה מדריכה שהיא האחת והיחידה שאני יכולה לדבר איתה על הכל. אבל זה יכול להיות גם-

אחות.

מורה.

חברה. 

ומה שאת צרכיה לעושת זה רק- לספר, לספר,לספר,לספר (מותר לבכות....:=] )

בהצלחה רבה, מוזמנת באישי

זה כי את רחוקה מה'..תחשבי על זה..בדוק.הרב קוק אומר שלפעמים אנחנו עצובים וזה נראלי לנו סתם בלי סיבה ואנחנו לא מבינים למה-אבל האמת היא שזה כי הנשמה שלנו רחוקה מה',אז עצוב לה.היא רוצה להתקרב.

תתפללי לה'.תדברי איתו.תתקרבי.כמה שזה עושה טוב

בהצלחה

מעריכה וסומכת עליו..

תלמדי מסילת ישרים!!- אף פעם לא תפסידי!!!

וכשאת קוראת עכשיו, תני חיוך ענק!! כי את בת של מלך! של ה' יתברך!! והוא אוהב אותך!!!!!!!!!!!!!

תכתבי לעצמך רשימה של דברים טבים שיש בעולם הזה או\ו דברים טובים שיש בך!

כל יום תחליטי על משהו אחד ברשימה, ותנסי להפוך אותו לטוב יותר!

לדוגמא:

אמא ואבא שלך משקיעים בך, נכון? ואת משתדלת לעזור להם.

אז אולי באיזה יום תחליטי על הסעיף שבו את כותבת שאת מכבדת הורים,

ותעשי לאמא ואבא שלך הפתעה, כמו איזה ארוחת צהריים מפנקת אחרי העבודה, סידור הבית,....

מקווה שעזרתי.... בהצלחה!!!

ותזכרי שה' תמיד עוטף אותך בחיבוק גדול גדול!!

בס"ד

תקשיבי - תכניסי לך לראש-

את עצובה אבל לא בלי סיבה.

אלא שהסיבה כל כך פנימית שאינך יודעת אותה.

וגם לא אני.

אבל דעי לך -כל אלו שכתבו לך לא יודעות ולא יכולות להבין מה עובר עלייך

ואני יודעת, מנסיון קשה קשה קשה, מה עובר עליך. וליבי איתך.

את לא כופרת, את סובלת!

הדכאון והעצבות שבאה איתו הם מרד של הנשמה שמבקשת לעשות את התיקון שלה.

מה התיקון? לא יודעת.

ואף אחת מאלה שכתבו לך לא יודעות.

רק ה' יודע, הוא זה שהביא עליך את הדכאון ובעזרתו תפרצי אל מה שבאמת נכון לך, וזוהי המטרה האמיתית של הדכאון- לא להתגבר עליו אלא להיוולד מתוכו למשמעות חדשה, לזכות לעשות את התיקון שלמענו נשלחה נשמתך לעולם ושאותו היא מבקשת ושעל חסרונו היא אבלה.. כלומר- מטרת הדכאון היא להוביל אותך אל התיקון שלך, אל הגאולה הפרטית שלך.

תרופות זה חשוב וזה מאפשר להקשיב לאמת שמתבקשת להיחשף. גם פסיכולוג בד"כ לא מזיק.

אבל זה  לא השורש ולכן זה לא הפתרון. זו רק תחזוקה מינימאלית בינתיים- עד שימצא השורש - שורש נשמתך הכלואה בצינוק כרגע ושורש הרע שמחזיק אותך שם.

אני מציעה  לך להתקשר אלי- ישנה אשה שיש לה המון סיעתא דשמיא, מובהקת ממש, שיכולה לעזור לך למצוא את השורש הפנימי, של הדכאון, של נשמתך, של תיקונך.וזה לא כרוך בשום תשלום וזה קל מאוד ליצור איתה קשר ולהיעזר.

צלצלי- 0777002876 0545684461 או כתבי לי מייל galya50@walla.com

ובכל מקרה- שני את שם המשתמש שלך- כי הוא אומר עליך לשון הרע!

לילה טוב,\ גליה

לחשוב עם עצמך, ולהגיע לשורש הבעיה. אם את לא מצליחה, אפשר בעזרת פסיכולוג, בלי להתבייש.

להכיר בבעיה זה חצי פתרון.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....