וכותבת דברים משמחים!!! אפילו דברים רגילים כאלה שלא שמים לב אליהם...

וכל יום מסתכלת בהם...

עושה דברים שכיף לך לעשות אותם (לקרוא, לראות סרט, לאכול... או אני לא יודעת מה....)!

מסתכלת במראה ואמרת לעצמך כמה שאת אוהבת אותך!

למרות שזה מפגר- סתם ככה בלי שום סיבה כשאת לבד, לצחוק בקול או סתם לחייך, גם אם זה לא אמיתי....

מתפללת לה' שייתן לך שמחה!

ב"הצלחה ותהני בחיים!!!!

תסתכלי על העולם היפה שה' ברא!!

תעשי מה שכנרית אמרה!

בהצלחה!!

כשאני עצובה אני עושה דף, וכותבת שם תודה על נס, או כל מיני משפטים חמודים.. אני כותבת על דברים חמודים שאני יודעת שיש בעולם (כלבים, ציפורים, תינוקות,וכאלה..)

וואי, עשיתי לעצמי עכשיו כזאת פאדיחה כשכתבי את זה! אבל זה דבר מעודד..  אז.. נו, נשרוד.
 

ונקווה שזה יעזור במשו! שבוע טוב.

1- לחייך לעצמך בלי סיבה! לדוגמא, בזמן של המקלחת פשוט תחייכי כל המקלחת, אפילו אל תשמחי, פשוט תחייכי!! זה עשה לי יום שלם!!

2- תדברי עם חברת שגורמת לך לצחוק, לאהוב, לעשות שטויות...

תלמדי אמונה, ודברים כאלה..   התורה משמחת...

את יכולה ללכת לבלות ולעשות דברים כיפים עם חברות ,  אפשר גם יום כיף עם המשפחה...

וגם תקדישי 5 דקות ביום לחייך..! רק לחייך לעצמך מול המראה ואז זה כבר יבוא לך בטבעי...

מאחלת לך שבז"ה תגיעי לשמחה אמיתית..

לדבר עם משהו על זה, אצל כל אחד זה יכול להיות משהו אחר נגיד אצלי זה מדריכה שהיא האחת והיחידה שאני יכולה לדבר איתה על הכל. אבל זה יכול להיות גם-

אחות.

מורה.

חברה. 

ומה שאת צרכיה לעושת זה רק- לספר, לספר,לספר,לספר (מותר לבכות....:=] )

בהצלחה רבה, מוזמנת באישי

זה כי את רחוקה מה'..תחשבי על זה..בדוק.הרב קוק אומר שלפעמים אנחנו עצובים וזה נראלי לנו סתם בלי סיבה ואנחנו לא מבינים למה-אבל האמת היא שזה כי הנשמה שלנו רחוקה מה',אז עצוב לה.היא רוצה להתקרב.

תתפללי לה'.תדברי איתו.תתקרבי.כמה שזה עושה טוב

בהצלחה

מעריכה וסומכת עליו..

תלמדי מסילת ישרים!!- אף פעם לא תפסידי!!!

וכשאת קוראת עכשיו, תני חיוך ענק!! כי את בת של מלך! של ה' יתברך!! והוא אוהב אותך!!!!!!!!!!!!!

תכתבי לעצמך רשימה של דברים טבים שיש בעולם הזה או\ו דברים טובים שיש בך!

כל יום תחליטי על משהו אחד ברשימה, ותנסי להפוך אותו לטוב יותר!

לדוגמא:

אמא ואבא שלך משקיעים בך, נכון? ואת משתדלת לעזור להם.

אז אולי באיזה יום תחליטי על הסעיף שבו את כותבת שאת מכבדת הורים,

ותעשי לאמא ואבא שלך הפתעה, כמו איזה ארוחת צהריים מפנקת אחרי העבודה, סידור הבית,....

מקווה שעזרתי.... בהצלחה!!!

ותזכרי שה' תמיד עוטף אותך בחיבוק גדול גדול!!

בס"ד

תקשיבי - תכניסי לך לראש-

את עצובה אבל לא בלי סיבה.

אלא שהסיבה כל כך פנימית שאינך יודעת אותה.

וגם לא אני.

אבל דעי לך -כל אלו שכתבו לך לא יודעות ולא יכולות להבין מה עובר עלייך

ואני יודעת, מנסיון קשה קשה קשה, מה עובר עליך. וליבי איתך.

את לא כופרת, את סובלת!

הדכאון והעצבות שבאה איתו הם מרד של הנשמה שמבקשת לעשות את התיקון שלה.

מה התיקון? לא יודעת.

ואף אחת מאלה שכתבו לך לא יודעות.

רק ה' יודע, הוא זה שהביא עליך את הדכאון ובעזרתו תפרצי אל מה שבאמת נכון לך, וזוהי המטרה האמיתית של הדכאון- לא להתגבר עליו אלא להיוולד מתוכו למשמעות חדשה, לזכות לעשות את התיקון שלמענו נשלחה נשמתך לעולם ושאותו היא מבקשת ושעל חסרונו היא אבלה.. כלומר- מטרת הדכאון היא להוביל אותך אל התיקון שלך, אל הגאולה הפרטית שלך.

תרופות זה חשוב וזה מאפשר להקשיב לאמת שמתבקשת להיחשף. גם פסיכולוג בד"כ לא מזיק.

אבל זה  לא השורש ולכן זה לא הפתרון. זו רק תחזוקה מינימאלית בינתיים- עד שימצא השורש - שורש נשמתך הכלואה בצינוק כרגע ושורש הרע שמחזיק אותך שם.

אני מציעה  לך להתקשר אלי- ישנה אשה שיש לה המון סיעתא דשמיא, מובהקת ממש, שיכולה לעזור לך למצוא את השורש הפנימי, של הדכאון, של נשמתך, של תיקונך.וזה לא כרוך בשום תשלום וזה קל מאוד ליצור איתה קשר ולהיעזר.

צלצלי- 0777002876 0545684461 או כתבי לי מייל galya50@walla.com

ובכל מקרה- שני את שם המשתמש שלך- כי הוא אומר עליך לשון הרע!

לילה טוב,\ גליה

לחשוב עם עצמך, ולהגיע לשורש הבעיה. אם את לא מצליחה, אפשר בעזרת פסיכולוג, בלי להתבייש.

להכיר בבעיה זה חצי פתרון.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....