בס"ד

1. ציניות נתפסת אצל אנשים כליגלוג, כאילו את לועגת להם ומרגישה שהם טיפשים/את מעליהם.

2. לאנשים קשה להיות בחברת אדם ששם על עצמו חומות דוקניות, זה עושה תחושה לא נעימה ומתוחה באוויר.

3. כשיש אנשים שכל הזמן צינים מי שבסביבתם כבר לא יודע לזהות מתי הם ציניים ומתי רציניים וזה ממש קשה להיות עם בנאדם ככה.

אולי יש עוד דברים, זה מה שעלה לי... מקווה שהובנתי...

ואגב, בשבילך, כדאי לך למצוא דרך התמודדות אחרת, ככה יהיה גמלך יותר נעים

לא כל ציניות היא רעה.

הציניות שאנשים מתלוננים עליה זאת הציניות שמורידה מהדברים את הערך האמיתי שלהם.

למשל-

-אם מישהו מעיר לך משהו, ובמקום לקבל את ההערה, תתני הערה צינית, בעצם לא קיבלת את ההערה, וגרוע מזה- פסלת אותה.

-אם יש איזה משהו כרגע שגורם לאנשים מסביבך להתרומם, לחוש אורות עליונים וכל מיני דברים כאלו (מהמשפט הזה את יכולה להבין שגם אני די ציני...) ופתאום תגידי להם משהו בסגנון של "מה כבר קורה פה, שכולכם מתרגשים", בעצם עצרת אותם, וייבשת אותם (אני לא מצליח להסביר בדיוק..)

אז בקיצור- אם הציניות פוסלת משהו, או מורידה אותו- זה לא טוב.

אם לא.... יכול להיות שזה סבבה.

עצה שלי- פשוט תראי איך מגיבים לכל מיני הערות שלך, ולפי זה תביני מתי זה שייך, ומתי לא.

אני חושבת שציניות לרוב מובילה לאדישות.

ואני לא כלכך דוגלת באותה אדישות..

אווף זה לא בסדר ..

אבל באלי להיות כזאת ! אין לי כח לצאת מיזה ... משתדלת לא להיות כזאת אבל אי אפשר

היא נותנת הרגשה טובה, כאילו לא לי העירו, לא בי פגעו, לא עלי דיברו..

כמו עומדים מחוץ עצמנו ונותנים הארות מהצד..

הערות ציניות.

בדרך כלל הציניות משמשת כמו בומרנג,

כלומר העירו לי אז כדי שאני לא אפגע- לא ארה לחבר'ה שנפגעתי

אני עונה במטבע ציני.

לא מזיז לי. שמתי פס על כוווולכם.

ציניות פוגעת!

זה כייף להרגיש ציני כי בנוסף לכך שלא דיגדתם לי את הבוהן עם ההערה שלכם

גם שמתי אותכם ללעג וקלס בעיני השומעים האחרים

כאילו איזה גדולה אני אני צינית.

אבל זאת הדרך שלי להתמודד עם העולם,

ככה אני לא נשברת מהבעיות שלי,

טוב לי עם זה ואניל א מרגישה שאני פוגעת בהם.

יופי פה טמון הכלב.

אני מסתתרת מאחורי החומה הצינית הזאת

מושחת אותה בשמן והחצים שהעולם משליך בי (העולם? ריבונו של עולם!)

מחליקים להם אי שם

לא חודרים ללב

לא גורמים לי להשתנות.

ציניות זה רע!!

זהו ליקלוט

קו מקביל ללהיות אדם רגיש, מקשיב ומתחשב,

קו מקביל שלעולם לא יפגש.

אווף.

אם קראתם עד הסוף אולי הגעתם למסקנה שאני הגעתי עם הדיאלוג שלי עם עצמי ואולי לא.

בכולופן מה שכתוב לעיל זה שיחה שלי עם עצמי

לאור הנקודה שאני גם סובלת מתסמונות צ.י.נ.י.

זה לא טוב ציניות

לפחות 4\3 מהמיקרים שמשתמשים בנשק הציני הם מיותרים ומקורם טעות

עכשיו איך ניתן להתפטר מזההההההה????

תראי.. אני בנאדם ציני ברמות!!

חברות שלי סובלות סובלות.. עד שנמאס להם...

הם בהתחלה מנסות לרמוז לי, ואז מתחילות!!

הם אומרות לי ככה- אוווווף נמאס כבר מהציניות שלך!!! את פשוט לא מצחיקה וזה סתם מצעבן לשמוע אותך!!!!

מבטיחה לכם- רציתי לתת להם כאפה במקום!!!

אבל.. מה לעשות שאני בנאדם מאופק.. שתקתי, מה אני כבר יכולה להגיד??

התרוץ שלי הוא תמיד ככה- תראו.. נולדתי צינית, ואני אשאר צינית!! אני לא הולכת להשתנות בשביל הרצונות שלכם!!! באמת, עד לאיפה הגענו???? והם לא יודעות מה לענות, ושותקות.

אבל.. הבעיה היחידה בכל העניין הזה, זה-

שהם פשוט ממשיכות!!!!

אוווווווף, נמאס.

עכשיו, אותם בנות שמעירות לי כל הזמן הם גם צוחקות הרבה מהיציאות שלי ומהציניות.

נהנות לצחוק?? את זה אני לא כ"כ יודעת.. אולי הם סתם צוחקות כדי שאני לא יעלב.. (למרות שלא ממש נראלי..)

מה אני אמורה בדיוק לעשות במצב כזה??

להצחיק אותם בכוח מול הפרצוף??? אני מרגישה שד.

ואני גם לא רוצה לבוא בתור אחת רעה.

אבל הציניות היא דבר חשוב אצלי.. אני אוהבת את זה ולפעמים זה גם גורם לי לשמוח.

אבל מה לעשות שחברות שלי מנסות לקלקל לי את ה---ציניות שלי..??

ושאפחד לא יחשוב שאני רוצה לגמור עם זה!!!

לא!!!!!!!!! אני בכוח ימשיך להיות צינית, שיסבלו!!!!

כל אחד נולד שונה..ולכל אחד יש קטעים מעצבנים וקטעים שלא!! אני לא כ"כ הייתי מגדירה את ציניות בתור דבר רע, אבל ככה כנראה חברות שלי מגדירות את זה.

מקווה שלא כ"כ הארכתי.. אבל נראלי שציניות זה דבר טוב ומוסיף,ואל תגרמו לחברות/חברים שלכם להתפטר ממנה.

יומעולה!!!

לא.. לא שזה ציני מה שאמרתי אלא שהוא ציני בצורה מקצועית  

לפעמים נחמד לתקוע משפט ציני! ולפעמים עלו שתוקעים אותם הם בסוף יוצאים המיובשים.

פשוט תנסי לא כ-ל הזמן לדבר בציניות..ואולי גם כאילו אחרי שאת אומרת משפו ציני להגיד כזה - סתם סתם, לא להעלב - או משו כזה, שהם יבינו שזה בציניות..[[= כי נגיד אני אוהבת לדבר בציניות,[ומשתדלת להגיד כאילו שזה בציניות שלא יקחו קשה..] אבל שונאת שכל הזמן מדברים איתי ככה, כי אני לא יודעת מה ברצינות ומה בציניות [זהבה..]..[[=

בס"ד

ציניות היא סוג של חומה. היא מגינה עלייך. היא דרך להתמודד עם העולם והקשיים שבו.

פגעו בך? תהי צינית, תכאיבי יותר, וזהו, טוב לך עכשיו.

רע לך? תשקעי עמוק בלהוציא את ההערה הכי צינית שאפשר, להצחיק את רוב החברה סביבך, ואולי לפגוע בכמה בודדים, לא משהו רציני, בדיוק באחד שניים, שבכ"מ היה מגיע להם שיורדיו הלם את האף קצת...

ככה זה היה אצלי. לא היה אחד שלא צחק ממני. (חוץ ממי שנפגע) היה לי רע אבל הציניות הגנה עלי. ככה לפחות חשבתי. עם הציניות לא הרגשתי את מה שכואב. היא מכסה על הכל. רוב הזמן לא הרגשתי שרע לי, רק בלילה במיטה לבדי שאין כבר ממי לפחד, שאין סיבה להסתתר מאחורי החומה הזאת הייתי בוכה ומפחדת מעצמי. ואז הייתי חושבת לעצמי בציניות הכי נוראית שיש ומכאיבה ודוקרת את עצמי בציניות. אחח, זה היה כואב.. 

|כמה רגעי נוסטלגיה לא נעימים במיוחד|

טוב,קצת יותר קצר ולעניין- ציניות היא כמו חומה, היא מגינה עלייך מאחרים. אבל גם חוסמת אותך מאחרים. ואיפשהו, היא חוסמת אותך גם מעצמך וממה שלא טוב לך. היא מגינה עלייך אבל בסופו של דבר אנשים ציניים לא בטוחים כבר מי הם בעצמם, לא בטוחים מה הם רוצים מעצמם ומכולם. קיצר, הציניות מכסה על הנשמה, אין בה משהו אמיתי. ואנישם לא אוהבים את זה כי בנ"א ציני הוא בנ"א עם שכבות, ואנשים לא אוהבים לפגוש אדם שלא נראה כנה  ואמיתי. (גם לא עם עצמו)

מקווה שהסברתי והבנת, זה קצת קשה להעביר את זה למילים פשוטות..

לפירוט והרחבה- את מוזמנת תמיד באישי! אם אני לא מחוברת אז תשאירי הודעה..

יומטוב!

יעלה

זה לא דבר שלילי , כאילו תמיד אומרים 'אתה רק בורח מהמציאות' ו 'זה לא דרך של קבלה טובה' וכל מיני דברים חופרים וטיפשים כאלה. אבל באמת, כאילו כמה כבר הציניות כ"כ מוגזמת?! כאילו תכלס החברה שיש בה צינים וכאלה שיודעים להריץ קטעים וכאלה, זה החבר הכי זורמת!!!! וזה חתיכת עובדה רצינייתתת!!!

תהיי מי שאת!! גם שאומרים כזה 'פחח לא מצחיק' או 'תפסיקי לנסות להצחיק' או כזה שאומרים 'תפסיקי!, זה לא מצחיק!'

זה סתם כי באמת בסוף שאין את הציניות הזאת לפעמים אז זה מה-זה חסר!!! וכמה שאומרים שלא מצחיק הם צוחקים מזה!!

וגם אם יורדים עליך , זה רק בגלל שאת הכי צינית וזורמת ולא לוקחת קשה( ככה לפחות נראה להם..) אז קיצר אל תקחי ללב סתם זה כלום באמת!!

אלה אם כן את מרגישה שאת סתם הופכת למין 'ליצן הכיתה' או משו כזה ואת לא אוהבת את זה- אז תפסיקי . אבל אל תוותרי אל מי שאת!!

קטן שאומרים ( שאומרים בציניות, כמובן!!) וזה שיא המעצבן!!!

וחוצמיזה אני לא חושבת שיש בעיה כלשהי בציניות!!!

במינון נמוך- זה טוב, ומבורך, וצריך את זה בעולמנו, וזה חיובי.

אבל- כאשר זה עובר את המינון הנמוך זה כבר ממש גרוע. תשימו לב (על עצמכם, אם אתם ציניים) שהציניות גורמת להיות פחות רגישים, פחות עדינים, פחות טהורים...

ותחשבו על זה לעומק. זה פוגע בנו ואנחנו לא שמים לב, כמה ציניות מקררת את האוירה, מחלישה את ההתלהבות, את האש בעיניים, את האהבה...

לירידה שמראה את הצד הרע במישהו\משהו,כך שאפשר להתגונן מפניה ע"י הצגת הצד הטוב (וגם אם האדם לא עונה בפה הוא עונה בלב),לעומת זאת ציניות נאמרת בצורה שא"א לענות עליה.

דוג'-"וואוו הציור הזה ממש יפה,פשוט מדהים!"<צ>,מה תעני?שהציור באמת יפה?זה מגוחך,שהציור לא יפה?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...