איזה ספרים גילית שם שנשכחו מליבך? אילו ספרים גילית שלא נשכחו מליבך? ומהם הרגשות שהציפו אותך למראה הספרים הללו?....

עשינו בדיוק את זה.

היה משעשע.

ילדי הדממה 3

ספרי מאיר ברעם - ובמיוחד השעון המסתורי.

ספרי זרקור הישנים

ועוד כמה וכמה ספרים שיו"ל לפני כ30 שנה והיום לא רואים ולא מכירים אותם

ילדי הדממה- לא בנוסטלגיה שלי...

ספרי מאיר ברעם גם לא מלבד השעון המסתורי!! וואו איך אהבתי אותו!!

ספרי זרקור הישנים...איתם התחלתי לקרוא את הספרים ה'עבים' שלי! בכיתה א'! אמא שלי קנתה לי את הסדרה(הילדה שברחה מן המנזר, מלכדת, ברוגז מכובס, תעלומת הכף הכחולה, הנועזים בעלטה- שאותו קראתי רק בכיתה ד'.. ולא קראתי שוב מרוב שזה הפחיד אותי, הצוללת הפליגה בחצות... ומן הסתם עוד כמה.... חתיכת נוסטלגיה באמת!!! לא האמנתי שעדיין יהיו שמותיהם שגורים על לשוני...)

חן חן על הנוסטלגיה!

ומהם  שאר הישנים?? (אני גם ישנה כידוע )

אני צעירה יחסית אבל מכירה אותם.

וזה הזכיר לי את ספרי זרקור שהייתי קוראת בשקיקה (כולל הקולקציה של שמואל ארגמן, שהיום אני לא מעזה להמליץ עליהם....)

את "גן גורים" ואת "שלום לך אורחת" אני מדקלמת בעל פה מגיל 0 כמעט.

פגשתי אותם יום אחד בסטימצקי וקניתי.

כשהתחלתי לקרא אותם לילדים הבנתי שעשיתי שטות

כוחה של נוסטלגיה...

אני מבין שזו שטות, אבל 'שלום לך אורחת' ו'נחמד מכל ימים'

ו'על אבות לילדים - אגדות חז"ל בלבוש קל'

מה שטות בהם?

הם ספרים נפלאים!

מתאימה לילדים קטנים!!

מי לומד בגן גורים,

גן גורים,

גן גורים?

תינוקות של קנגורים...

גור אריה,

בן לביאה,

במבי עפר בן צביה.

גור נמר

גור דובון

זאבון....

אחחח... חומד!! פשוט!!

אמנם אין לי את הספר, אך כמוכם גדלתי עליו... ואני חושבת שהוא מאד מעשיר שפתית ילדים בני שלוש ארבע.

ושלום לך אורחת!! כנ"ל!!

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.