בס"ד לק"י

וידיעה מלשון דעת- מעל השכל. כמו; דעת אלוקים.

אנחנו לא באמת יודעים מה קורה איתנו,

אבל אפשר לומר, אנחנו משערים.

יש לנו דעה לגבי משהו למרות שידיעה אין לנו.

זה מה שקורא כשקודש עילאי נכנס בחומר.

אנחנו, הבנ"א, מנסים להגדיר, מנסים להבין.

לדעת? אנחנו לא יודעים. 

אבל שוב,

יש שלבים ויש דרגות.

יש לנו דעה.

אבל דעת? שנזכה. באמת.

"למד לשונך לומר איני יודע" אמרו חז"ל

את הגעת לזה! פשוט ככה

אבל

זוהי רק ההתחלה

מה"אי ידיעה" מתחילה דעת אחרת

זהו בדיוק תהליך פורים - "עד דלא ידע"

זוהי מדרגה עצומה, של הכנעת האגו המתעתע

ואחרי פורים - פרשת פרה שעליה אמר שלמה המלך החכם מכל אדם: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" - זה לא שאין לה טעם למצוות פרה, אלא היא מגיעה מדעת אינסופית , שהרי היא מטהרת מהמוות - ה"סוף"..

ברגע שדעת אדם מוכנעת - אז הוא מוכשר יותר לדעת א-להים - לא רק "לדעת" את א-להים אלא לדעה א-לוהית עליונה וודאית, ויש כזו! עץ החיים הקודם לעץ הדעת - הנשמה מעל השכל...

תן לחכם ויחכם עוד

בס"ד

גם אם היא כל הזמן משתנה זה לא סותר את זה שיש לנו דעה (עזבו רגע בצד תעובדה שאני תמיד צודקת (ראו חתימה)).

אנושות היא דבר דעתני, על כל דבר שזז יש לו דעה, אולי הוא לא מייחס מחשבה למה הדעה שלו על דבר מסויים אבל תמיד תיווצר לו דעה כלשהי אוטומאטית בראש! ובגלל שיש לנו בלי סוף דעות ובגלל שהם מגיעות בקלות כ"כ אז יש הרבה דעות שמתבררות מהר מאד כשגויות,

והערת אגב-לא, אני לא חושבת שאם מישו יגיד לי משו על מישו זה ישנה לי את הדעה עליו, (גם בגלל שאני נוטה לקחת אנשים בערבון מוגבל) ובעיקר בגלל שאם כבר זה לא ישנה, אלא יוסיף על דעתי עליו.

בס"ד

לא זז! (או במילים מדוייקות יותר:על כל דבר באשר הוא איפה שהוא בין בעולם הזה, בעולם הבא, בעולם שבתוך הראש שלו, ובמילים מתומצתות עוד יותר-בעצם מילה אחת-:הכל!)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....