גם אני חשבתי כמוך, בדיוק כמוך..... עד אתמול, או אולי שלשום, ואת לא יודעת עד כמה אני מבינה אותך....
אני שמה לך פה קטע מהספר "אור פנימי", שכתב הרב ארז משה דורון. תקראי, זה שווה את זה.... =]
"אמנם לכל אדם משענות רבות עליהם הוא סומך ובוטח- כספו וקניניו, מעמדו החברתי, בריאותו וכוחו, חכמתו, ידידיו. כל אלו מקנים לו את תחושת הביטחון בעולמו. אולם, פעמים רבות הקדוש ברוך הוא עושה עימנו חסד ומערער במקצת את משענותינו המדומות. פתאום החבר אינו חבר, הכסף אובד בנסיבות רעות, חולי נופל על האדם או שנתגלה לו שכל חכמתו- סיכלות היא. זוהי שעת מבחנו של האדם- האם ישוב ויאחז במשענת האמיתית, הנצחית, של בורא עולם, האם ישוב אליו כתינוק, שבלעדי אימו אינו מסוגל לחיות?
בפרט עתה, בימים הרי גורל אלה, שפעמי הגאולה ממשמשים ובאים, מסיר הקדוש ברוך הוא מאיתנו משענת אחר משענת. פעם אחר פעם, הולך ומתחוור לנו, שבאמת אין על מי לסמוך- אלא עליו."
הקב"ה מביא לנו נסיונות רבים, קשים וקלים, אך הוא מעולם לא יביא לנו ניסיון שלא נוכל לעמוד בו....
תאמיני בקב"ה, תתרכזי באמונה הזאת..... חזק חזק.... תזכרי שהכל לטובה, תכניסי את זה למוח שלך, אבל באמת.... יום אחד המשפט "תן חיוך הכל לטובה" היה חדור לי במח כ"כ חזק, ששום דבר לא גרם לי להיות עצובה! לא משנה מה קרה! (כן, קצת קשה להאמין..... =]) רק חבל שזה היה רק יום אחד.....
עשיתי את זה ממש ארוך..... ויש לי עוד כ"כ הרבה מה לומר..... אז אם את רוצה אני יכולה להמשיך באישי...... =]