אם היא מדריכה טובה וישרה היא תלך כל הסודות שלך לקבר ולא תגלה לאף אחד.

אשרייך שיש לך מישו לספר לו!

אם את מרגישה בטוחה בזה שאת מספרת לה ואת סומכת עליה -אל תפחדי ותמשיכי.........

בהצלחה בלימודים ובכלל בחיים...............!

חושבת על מה שהגבתם אשמח לעוד תגובות.

את המסקנה אכוב היום בערב בל"נ

תודה=]

בס"ד

גם אחרי ההדרכה שלה.. אתן תוכלו לשמור על קשר אפילו עד 120, זה לא בהכרח מסתיים בסיום תקופת ההדרכה שלה.. וגם אם הקשר הטוב בינכם יסתיים אז אני בטוחה שהיא לא תפגע בך.

עוד נקודה-אם עד עכשיו היא לא פגעה בך עם הידיעות שלה עלייך למה שהיא תעשה את זה אח"כ?

את סומכת עליה, לא? אז דברי איתה על זה, דברי איתה על מה יקרה אחרי שהיא תעזוב את ההדרכה. ותראי בעצמך איזה מין בנאדם היא.

יומטוב

יעלה

מדריכה היא מדריכה רק כשהיא מוגדרת מדריכה?????????????????????

היא תשאר מדריכה שלך גם אחרי שתצא רישמית מהתפקיד!

למה נראה לך שהיא תשתמ במידע הזה אחר כך???

אלא אם כן היא לא מדריכה

קצת ארוך, אבל בכל זאת תקראו...

אני גם כזאתי כמוך. אני אומרת למדריכות שלי (איזה נשמות שהם!) הכל. באמת. ואני מזה פתוחה איתם. באמת כל פעם שמשו מציק לי הרבה זמן, אני הולכת ומדברת איתם. (אוי... זה נשמע זוועה... כאילו הם הסמרטוט שלי... אבל מזה לא.) הם באמת עוזרות לי בפול דברים. למשל כשיש לי איזה משו בעצמי שאני חושבת שהוא באמת לא טוב ואני צכה לשנות אותו, אני הולכת ומדברת איתם, והם באמת עוזרות. בהכל!! ואני אומרת להם ת'דברים הכי אישיים, וזה רק בגלל שאני יודעת שהם בחיים לא יעשו עם זה כלום. כי בעצם, בשביל מה הם מדריכות? מדריכות באות, לפני הכל, כדי לעזור לחניכות. אם זה בפעולות, אם זה בשחנ"שים, ואם זה רק בלתת חיוך קטן. אז למה שאם את באה למדריכה שלך כדי שתעזור לך אז שהיא תעשה אם זה משו אחר? היא לא תשתמש בזה לשום דבר אחר. גם מה היא תכלס תעשה עם זה? תלך לחברות שלה לתגיד להם "חניכה שלי ככה וככה וככה" כאילו זה באמת הדבר האחרון שיש לה לעשות בחיים. לפחות ככה המדריכה הנשמה שלי. היא בחיים לא תגלה סודות שלי, כי היא יודעת שאני סומכת עליה, ושהיא פה כדי לעזור לי, ולא שום דבר אחר. וגם כמו שמוריה אמרה, אם מדריכה היא כזאת שמדברת עם חניכות ומשחנ"שת איתם וכו', = היא באמת אוהבת אותם והם חשובות לה! אז למה שפתאום אחרי שהיא תעזוב היא תזרוק אותך? אני, המדריכת עבר שלי, אני עדיין מדברת איתה, לפחות פעם-פעמיים בחודש. אפילו שהיא כבר עזבה לפני כמעט שנה. אנחנו עדיין חברות ממש. במקום מסוים אפילו יותר מלפני שהיא עזבה. ונראלי שאחרי שהמדריכות שלי יעזבו אני עדיין ימשיך להיות חברה שלהם, ולדבר ולשחנ"ש איתם, והכל ישאר בדיוק כמו פעם.

וואו!! יצא ארוך... אבל זה באמת פרייקה משמעותית, וירד לי משו מהלב... באמת, זה מזה עוזר לכתוב על כאלה דברים.=]] ובכוונה כתבתי מהשם הזה, כי משוטטות פה כמה חברות שלי, והדבר באחרון שאני רוצה זה שהם ידעו שאני ככה מדברת עם מדריכות שלי. תודה עם קראת עד פה. שיהיה לך יום נעים!! 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...