"לא טוב לשקוע בחלומות ולשכוח לחיות" (הארי פוטר) - אחד ה-משפטים!

"באדם יש כוח שונה מכוחו של הים או כוחם של הפילים... נראה שרק לאדם יש הכוח לבחור בין הרס לשימור" (הילד של פילה)

אז אני לא אצטט את כולו

"לעתים, היו השקרים אמינים יותר מהאמת עצמה" (המשחק של אנדר, אורסון סקוט קארד)

לדוג': ' יש אנשים שאינם מתאבדים מחשש מה יאמרו השכנים...'

לפעמים יותר מעליב שאוהבים אותך מהסיבות הלא נכונות, מאשר ששונאים אותך מהסיבות הנכונות.

(מפי אמו של ד"ר הגדרון) "לפעמים נדמה לי שיש אנשים עשירים רק מפני שליבו של אלוקינו רחום וחנון יותר מדי... אמר: מוטב שיהיה להם כסף משלא יהיה להם דבר..."

או שמא זה 'החסכנות'...?

משפט גדול

שמתברר לי כנכון

במלללא סיטואציות קורעות בחיים!

מה אנשים לא מוכנים לעשות,

בשביל 'לנצל' עוד שקל שהוציאו...........

הלכתי על המוצ"ש לקחת את הספר מחבר שלי,

יען כי שנים לא קראתי אותו!

וד"א, אולי מישהו מכיר,

עוד ספר מבוגרים של אריך קסטנר,

שעוסק במוכר נקניקיות בחופשה שמצא איזה ציור נדיר....

מישהו יכול להזכיר לי?

ותודה לכם.

ואני מבקש מחילה מראש מכל הפמיניסטיות פה,

אבל זה קטע אדיר:

"את הכלה שלח הביתה. האשה מקומה ליד הכיריים, אמר בחומרה.

אלפרידה מלמלה משהו על התמורה בסגנון ועל הקוטביות המחזורית,

ועלתה לאוטובוס. וזה העיקר.

כשאשה מצייתת, מותר לה אפילו להיות משכילה."

הקורא, לעניות דעתי, זה נאמר באירוניה מושחזת ופמניסטית במובהק!!!

ל

כי כך, על פניו,

אין לדעתי סיבה לחשוב כדברייך בצורה מובהקת

(מלבד אולי אמונה אישית בדעותיו הליברליות של קסטנר... )

 משקל לאישיות"

ויקטור הוגו, עלובי החיים.

בוהקים ונצנוצים וגיצים, אווש וסחור, פטט ובעבוע"

נו, מאיפה..??????????

קנת גראהם,

הרוח בערבי הנחל!!!!!!!!!

בלתי נשכח!!!!!!! 

הנסיך הקטן.........

מתוק ועצוב

אלמלא הם לא היתה לו זכות קיום.

אז הנה כמה ציטוטים מתוקים משם:

.."יפה שקיעת שמש ללב עצוב"

"אפשר לחוש בדידות גם בקרב בני אדם"

"הנה סודי והוא פשוט מאוד: אין לראות את הדברים אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת-סמוי מן העין"

כי בהקדמה מקדמים את פני היום, ואילו בהרדמה- את פני הלילה; 

וכיוון שינשוף מומחה למילים מסובכות, אין ספק שזהו זה".........

.....

!!!!!!!!!!!

מי שלא אוהב את פו, שלא ירים את היד!

וכל השאר ----

יאאאאא!! מתים עליך, ויני הפו!!!!!!!!!

.

"ברור שזה קורה בראש שלך הארי, אבל למה, תגיד לי, זה אומר שזה לא אמיתי?..."

"הבחירות שלנו - הן שמגלות מי אנחנו באמת - הרבה יותר מאשר היכולות שלנו.."

הארי פוטר.

העלילה אולי טיפשית אבל יש שם משפטים חכמים אין מה לומר.

(זה אפילו לא משפט אחד)אבל זה ללא ספק עוצמתי ביותר

" אוי לבני הנעורים, אשר יפרכו הייסורים הרבים את כוח עלומיהם, ואוי למלאי-הימים, אשר ייכשל כח זקנתם לשאת את הצרות. ראה יראה האחד בהילקח ממנו אשת-נעוריו לחרפות ושמוע ישמע את קול בנו המשווע לעזרת אביו - וידיו תהיינה אסורות ולא יהיה לו כוח להושיע? לא ולא! עוד ידינו לא אסורות והן מחזיקות בשלח, תהיינה לנו לישועה הפעם! ומות נמות בטרם נהיה עבדים לשונאינו, ובני-חורין נשאר בעזבנו את ארצות החיים, אנחנו, נשינו ובנינו!"

נאום מצדה.

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A6%D7%93%D7%94

"כוכבים לא חוזרים למקום" הוא אמר, עיניו מוסטות ממני והלאה,

"אבל כשיודעים שיש בורא לעולם, שיש מנהיג, מנווט ומשגיח-

אתה מבין שגם לכוכב שנפל יש שליחות. ותפקיד. ומקום.

ואז אינך רואה בו עדות לחורבן, אלא פס של יופי ואור.

(לפרוש כנפיים מ.קינן)

לענות תשובה.

"אל תשאל שאלות ואני לא יענה לך בשקרים" ( הארי פוטר,7) נירא לי שהמשפט הולך ככה....( עמכם הסליחה!)

1. זה מהספר החמישי.

2. הסצנה היא שהרמיוני שואלת את אחד התאומים מאיפה להם הכסף לחנות צעצועים שלהם, אז הוא עונה לה : "אל תשאלי שאלות ואנחנו לא נשיב בשקרים."

אבל זה ממש יפה!

"לא היה לי עדיין רישיון בשנה האחרונה של התיכון.

(אבא לא הבין את העניין. 'מה, כדי שתסתובבי שנה שלמה בכל העיר

כמו כריש זנבתן שמסתובב סביב השונית בתקוה לתפוס דגי גופי?

לא נראה לי.)

פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות, מרישה פסל

צלה של הרוח, קרלוס רואיס סאפון (בדיוק קורא) 

נ.ב. - בפורום ספרים וספרות בתפוז (רימון דרגה שלישית לא חוסם והפורום מומלץ מאוד) יש פינה שנקראת הציטוט השבועי. שווה הסתכלות.

(אני לא בטוחה על הציטוט אבל זה משהוא כזה)

"הגיע הזמן שתזכה בכבוד שלי"

'רווקות דומה מאוד לכאב שיניים.

לפעמים זה כואב

רוב הזמן לא מרגישים את זה.'

(לוונדר לואיס - אן מאבונלי, ל.מ. מונטגומרי)

"ופעולת החיים משולה לגאות: בהתחלה נדמה שזה לא משנה כלום, ואז יום אחד אתם משפילים מבט ורואים עד כמה הכאב נשחק בזרמים."

אבל השירשור הזה קפץ לי במצוטטים, אז הנה כמה משפטים שאהבתי (חלקם לפי זכרוני, כי אין לי הספר כאן):

1. "כמה טוב להגיע הביתה ולדעת שזה הוא הבית" (אן, "האסופית").

2. "הו, הניחי לי לבכות... הדמעות אינן מכאיבות כאותו כאב" (אן, אחרי שמתיו נפטר, "האסופית").

3. "הזמן לא לימד אותך כלום, הארי? ההשלכות של מעשינו תמיד מורכבות כל-כך, שונות כל-כך, עד כי חיזוי העתיד הוא אכן מלאכה קשה מאוד..." (דמבלדור, "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן").

4. וקצת אח"כ, באותו הקשר- "אתה חושב שהמתים שאהבנו עוזבים אותנו אי פעם באמת? אתה חושב שהם אינם חוזרים לפקוד את זכרוננו בעיתות מצוקה?".

ועוד אחד אחרון, קצת ארוך (בשביל ההקשר)-

5. "יחד היינו מהלכים בלילה ההוא, מוצאי יום הכיפורים, דוב ואני, בדרכנו אל נקודת האיסוף, ויחד נדחפנו על האדמו"ר אותה שעה... עטף האדמו"ר את ידי בשתי ידיו כשהוא מלטף אותה בחום, הביט בי ואמר: תיפול עליהם אימתה ופחד, תיפול עליהם אימתה ופחד, עליהם ולא עליכם.

יצאנו מלפניו. עלינו על האוטובוס. סבורים היינו, עוד כמה ימים נשוב.

שלושה ימים נוראים היה תואר פניו של האדמו"ר עומד נגד עיניי, והמילים שאמר נשמעות באוזניי, ובכל פעם שהיה הפחד מאיים ליפול עליי, נראתה לי דמותו כשהוא אומר: עליהם ולא עליכם, עליהם ולא עליכם, ושקטתי.

עד ששמעתי: דוב נפל"

"פרופסור, פוטר."

"אין צורך לקרוא לי פרופסור, אדוני." (לא חכם אבל חמוד..)

אני לא זוכרת בע"פ.. אבל שימו לב שהדמות החכמה ביותר בסדרה המדהימה הזו- דמבלדור!!

הארי פוטר.

" קשקוש בלבוש קוקו שפיץ"

(כן כן זו היא ציניות).

עם הכי הרבה משפטי חכמה ( מוזר לא  ?! ) אחריו הארי פוטר ובמיוחד עם המשפטים של דמבלדור הם פשוט מופלאים

יש לי המון משפטים מהארי פוטר(אני ממש מכורה לזה)

למשל:"אתם יודעים אושר אפשר למצוא בזמנים הכי אפלים פשוט צריך לזכור את האור להדליק"(מ3)

מעקפים הינם אמצעים המאפשרים לאנשים להגיע במהירות רבה מנקודה א' לנקודה ב' בזמן שאנשים אחרים עושים במהירות 

רבה את דרכם מנקודה ב' לנקודה א'.

אנשים שגרים בנקודה ג' - שהיא הנקודה שעומדת ביניהן בדיוק נוטים תכופות לתהות מה מושך כלכך בנקודה א' הגורם לאנשים רבים כלכך מנקודה ב' להיות נלהבים כלכך להגיע אליה ומה מושך כלכך בנקודה ב' הגורם לאנשים רבים כלכך מנקודה א' להגיע אליה.

פעמים רבות היו רוצים שאנשים יבררו לעצמם אחת ולתמיד היכן לכל הרוחות הם רוצים להיות!

של מיכאל שיינפלד...

היחיד שאני חשובת עליו עכשיו-

"התעלמות זה גם סוג של יחס"

"שפוי זה אחד שהשגעון שלו כל-כך חמור שיש יסוד להאמין שהוא ממש נורמלי".. (מקימי)

בשורות טובות וסדרת עולם הדיסק

ישן נושן שקראתי לפני אלף שנה. היה שם משפט מדהים באמיתותו :

" רבות המילים העצובות בחלד

ועצובות מכולן-

..אפשר היה אחרת ! "

כשמעזים להם לאמור

שחסרים הם חוש הומור!!!!"

(אוסף 'פתגמים ומכתמים',

"מן הים הכללי - וטיפה משלי"

כתב עליה המחבר,

חנניה רייכמן,

בגרסה העתיקה

ומלאת הטעם!!!!!!!!!!!!!!)

ועוד מאותו כרך:

"מי המציא עקב גבוה??

לא סנדלר גאון - מקצוע

אלא אישונת נמוכה

ש.........נשקוה על מצחה...!!"

"כי היאוש הוא מנת חלקם של אילו שלדידם הקץ בחזקת וודאי הוא. לא כן אנחנו."

/גנדלף, שר הטבעות (שובו של המלך)

ויש שם עוד אינסוף משפטים מדהימים (בלי לדבר על הספר עצמו שאיןאיןאין כמותו.)

סופר טוב אינו סופר האומר "ברצוני לכתוב ספר" אלא סופר שבתוך כל עמל יומו יושב וכותב"(ציטוט לא מדויק)

'ממזרח לזמן'(לא כדאי לקרוא -ספר פרוץ)

בשפועמת בך שאיפה להשיג משהו חומרי גשמי, ואת מבינה במוח שאין לך אפשרות ויכולת להשיג זאת אולם הלב ממאן להסכים, תמיד תדעי שזהו ניסיון, וכשאת עומדת בו ומתגברת, הוא מרים אותך, וגורם לך להיות טובה יותר.

("מצלמה נסתרת"/יפה הנדלס)

לווינים: נמצאים בחלל ונשארים שם הודות לכך שהם נעים כה מהר עד שאינם עומדים במקום אחד דיי זמן כדי ליפול.

חלל: יש שני סוגי חלל:א) משהו שמכיל כלום

ב) כלום שמכיל הכל.

בס"ד

(טוב, אולי בגלל שהוא אומר הרבה דברים שאני תמיד אומרת...)

זה לא ספר קריאה עלילתי וזה, אבל הוא קליל ונחמד. ממליצה ממש

-( אקסודוס, ליאון יוריס) (אחד הספרים, אבל אסור לי להמליץ עליו...)

מאת קרלוס רואיס סאפון: (הם יותר משעשעים מאשר חכמים...)

- "ההיסטוריה היא פח האשפה של הביולוגיה"

- "הצדק הוא מחלה נדירה בעולם שמכל בחינה אחרת בריא להפליא"

- "החיים נותנים הזדמנות שניה רק לאנשים שלא קיבלו הזדמנות ראשונה. בעצם אלו הזדמנויות מיד שניה שמישהו לא ידע לנצל אותן. אבל זה יותר טוב מכלום.",,

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.