שתי החברות הכי הכי טובות שלי הן הבנות הכי פחות דתיות בשבט ו-?

יש לי עקרונות משלי ואני לא אוותר עליהם (:

שתי בחברות הכי הכי טובות שלי הן הבנות הכי פחות דתיות בשבט ו-?

יש לי עקרונות משלי, אני חזקה בדרך שלי ולא מושפעת מהם.

אנחנו פועלות לפי הכלל :איש באמונתו יחיה" אבל שהם רוצות להתחזק או משו הן פונות שלי.

נשמה תשמעי, אם יש לך עקרונות- אל תוורי עליהם!

חברות שלי מאוד מכבדות אותי שאני נשארת כמו שאני למרות כל הלחץ סביב.

זה לא קל אבל את תצליחי.

אם תרצי באמת תצליחי.

בהצלחה!

שתתקרבי אליו, יותר ממה שאת חושבת...כל המכשולים האלה מגיעים מכיוון היצר הרע שמנסה להפיל, כשהאדם מתחיל להתחזק.

תהי חזקה. אל תכנעי בקרב בינך לבין היצר, זוהי המלחמה של כולנו. מוכרחים לנצח בה. מוכרחים.

יש לך רצון וזהו כלי נשק אדיר נגד היצה"ר לכי עם הרצון הזה, הטהור, האמיתי.

אם את רוצה- הכל יתגמד.

אבל, כן, כולנו יראים מתגובות החברה, צמד המילים:"מה יאמרו..."משחקות תפקיד חשוב אצל האדם ובפרט בגיל הנעורים.

אך, אל תתני לחברה להיות לך לרועץ, היי דג חי השוחה נגד הזרם, החברה- לא היא זו שתתן לך את השכר או את העונש ח"ו אלא רק הקב"ה, ובשבילו, וגם בשבילך, תלכי צנוע.

אני יכולה לאמר לך בוודאות שאולי החברה בפעם-פעמיים הראשונות קצת 'תדבר' אבל לבסוף הכל יהפך להערכה גדולה אליך, הערכה על זה שאת- עם ראש מורם, צועדת בצניעות.

ו..תזכרי, הקב"ה מחכה לך כל כך! אין משהו שמחכה לך ואוהב אותך כמוהו.

אב תמיד רוצה את ביתו בחזרה.

לכי עם הרצון הטהור הזה, פעלי על פיו, בטוחני שתגיעי רחוק- או- קרוב--

קרוב כ"כ לאלוקים.

אם תרצי פירוט ,את מוזמנת לאישי

בהצלחה ובסיעתא דשמיא

קבלוו חיבוק ענקי

תודה  על העידוד והעזרה!!

לחץ חברה זה הדבר הכי קשה!!

בהצלחה רבה ותתמודדי!!

יש פעמים שפשוט שמים פס!!

אם את רוצה תעשי את זה!!!

ככל שהקשיים והמכשולים גדולים יותר, אז השכר גדול יותר!!

תתעלמי מכל המכשולים ותסתכלי קדימה בראש זקוף!!

תשמרי על הרצון שלך בלי להתייחס להערות מעליבות, ותאמיני לי-

כשהחברות שלך יראו שאת רצינית, הן יעזבו אותך ויתחילו להעריך אותך בזכות הצעד הענק הזה!!

בהצלחה!! ותזכרי שה' תמיד תמיד עוטף אותך בחיבוק גדול וחם ואוהב!!

אני ב"ה מסביבה דוסית.

אבל עד לפני שנה החברות הכי טובות שלי היו מה שנקרא "פרחחיות" XD וגם אני הייתי כמותם.

ועכשיו, כשהתחזקתי, הן לא מפסיקות לרדת עלי-

פתאום לא שותה דברים, לא מעשנת, לא עושה שטויות, מדברת על עמ"י, א"י, תורה, נשמה, אמונה, תפילה.. אל מתביישת להגיד מה היא חושבת..

לא הבינו מה נפל עלי.

בדיוק לפני יומיים שיניתי ת'שם שלי בפייסבוק מ"מרצ' כפרעלי" ל"מרב בתמלך".

הן עכשיו "מאיימות" עלי שהן יהרגו אותי מחר.

נראלך שאני שמה על זה?

הן פשוט יתרגלו לזה שאני מגדירה את עצמי כ"בת מלך", ושאני צנועה, וכו' וכו', ופשוט לא יסתכלו עלי מוזר...

[לי,ב"ה, יש גם חברות מאוד דוסות, ככה שישלי למי להחתבר מהצד השני...]

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...