כל אחד ותפקידו!

מה לעשות, מעולם בשום צבא נורמלי - לא היו נשים, לא בתקופת התנ"ך, ולא בתקופתנו.

יש עוד מלא מלא דרכים לעזור! לא חייב ללכת מכות, זה בכלל לא מצווה.

המצווה זה להאיבק למען ארץ/תורת/עם ישראל , כל אחד ודרכו שלו!

את כ"כ אוהבת לחטוף מכות?

בסיבו"ש תבואי אלי ואני אשמח להעניק לך כמה

לא אמרתי שאני רוצה לחטוף מכות. אמרתי שאני מסכימה.

ובאמת- אינלי מה לעשות וחץ מללכת להפגנות, וגם את זה אני לא יכולה.

מה יש לי לעשות? באמת!!!

אין. פשוט אין לנו מה לעשות, חוץ מלהתפלל, ולהרים פרוייקטים לחיבור העם עם הארץ.

ואני, אישית, מרגישה שאני רוצה לעשות דברים יותר חזקים. שאני ארגיש שאני עושה משו שעוזר [למרותש אני יודעת שגם מה שאני עושה זה עוזר.. עדיין- רוצים להרגיש ת'סיפוק..]

ת'אמת?

אני מתלוננת סתם, כי זה לא יעזור לי. אני לא אוכל לעשות עם זה כלום.

אז.. באמת חבל שלא יכולתי לבוא לשם. לכסח שם לכמה אנשים נחמדים מאוד ת'שיניים..

ואני פשוט אשאר לי בבית ואבכה~

חבל..

ואת רוצה לעבור דברים יותר גרועים שבנות עוברות במעצרים ??

מה היה בעמונה ?! בנות עברו הטרדות .. אז אולי כן כדי שנשב בבית ולא נצא להפגין !! כי את קצת יותר חשובה ..

אפשר להגיד לך שזה החלק הקל? אני יודעת שזה לא פשוט, ומכה אחת לא באמת תעיף ממני איזה חתיכת יס"מניק מכוער, במיוחד לא אם עולים עלי ארבעה חבר'ה עם מגנים ואלות וכל זה... 

הבעיה העיקרית שלי- הבנים הדוסים שידפקו בגלל שאני אהיה שם ואחטוף מכות.

תקשיבי, כשהרסו אצלנו איזה בית לא חוקי בישוב- אח שלי בא הביתה וקרא לי לבוא מהר כי הורסים ת'בית נוער, ושאני אקרא גם לחברות שלי..

באתי.

החיילים/שוטרים/וואט אבר שבאו לשם- הגיעו עם גז מדמיע כזה, פלפל מסריח ודוחה.

הם פשוט השפריצו לבנים בעיניים.

אני עמדתי יחסית רחוק, ודמעתי. העיניים שלי שרפו. ולמרות זאת- לא הפסקתי לעמוד שם, ונשארתי... [ב"ה, השוטרים לא עשו כלום לבנות שהיו שם..]

אח"כ ראיתי את כל הבנים- בחורים מהישיבה התיכונית ומהישיבה הגבוהה- עומדים עם ברז מים ענק כזה ושוטפים ת'עיניים, ובערך בוכים מכאב.

פשוט התחשק לי לבוא לחבק אותם, לעזור להם לשטוף. 

ואת לא יכולה.

ולכן-- אני יודעת יותר מידי טוב, שאם בן רואה מישו [ועוד בריון] מרביץ לבת או עושה לה כל דבר אחר- לרוב האנשיםבעולם (לאו דווקא בנים..)- האינסטיקט הראשון שלהם זה לעזור לבת הזאת.. (וואי... יצא לי משפט עילג.. מקווה שהובנתי..)

והם לא יכולים לעזור...אז...

בגלל זה, בעיקר אני לא רוצה ללכת להפגנות.

כי אני יודעת [לא מניסיון XD] שזה קשה, ואני לא רוצה ליצור מצב של אנשים שרוצים לעזור לי או לחברה שלי ולא יכולים.

היו נשים אישה אחת לפחות דבורה הנביאה יצאה למלחמה נגד סיסרא

שלו "אם  תלכי עמי והלכתי"

רואים את הבנים בחסימות בירושליים ובכל הארץ, וזה מאוד מעצבן!

איך הבנות יכולות להשתתף גם במאבק?

אנחנו מארגנות הפגנה ביום חמישי בפ"ת, אבל אנחנו יודעות שאם לא יבואו בנים, לא נוכל לעשות הרבה רעש..

למה הבנות צריכות לחכות שהבנים יגיעו ויעשו רעש?

למה הבנות לא מסוגלות ליצור רעש בעצמן?

יאללה- מי לבנות אלי!!!!

גם אם לא נעשה פה בלאגנים מסוג האבנים והמכות-

בואו נעשה בלאגנים מסוג אחר.

שלא ישמעו רק על "נוער הגבעות" אלא גם על "נערות הגבעות"...

"בזכות נשים צדקניות נגאלנו ובכותן עתידין להגאל" בע"ה שנזכה להגאל במהרה.

וזה על ידי חכמת הנשים.

ע"י התפילות שלנו! על ידי המעשים שלנו במקום שלנו.

צדיקה שלי.. איזה לב רחמן שרוצה לעזור לעמ"י.! הדרך שלנו לעשות את זה נשמעת כחלושה ולא יוצלחת

אבל מאחורי כל הצלחה במלחמות שהיו בעמ"י נגד עמים אחרים היו נשים צידקניות שישבו בתחנונים לד'

והגברים אלו שיצאו למלחמה.

ומשם בהחלט באה ההצלחה.

מזדהה איתך רוג'ר!!!

 <רק תגובה לדניאלה: התשובה שלך מייבשת.. מצטערת.. אבל לבוא ולהגיד לבת עם שיא האנרגיה מתפרצת ורצון לבוא ולעשות ולבעות ולהילחם: "לא חמודה, את תשבי יפה בבית ותתפללי כמו ילדה טובה" זה די מייבש... למרות שיש בזה הרבה..>

בכל מקרה, ממש!! רצון לבוא, לעשות, אפילו בדברים אחרים- לרקוד ברחובות בשמחת תורה, ועוד ועוד ועוד...

אבל כמו שאמרתם, כל אחד והתפקיד שלו.. ולא יעזור שנצטער על מה שאנחנו לא...

אז באמת בואו נשתדל לעשות ת מה שאנחנו יכולות בצורה הטובה ביותר!!!

בקשר ל"נערות הגבעות" אני חושבת שכשמדברים על "נוער הגבעות" הכוונה גם לבנות... והבנות עושות הרבה דברים בקטע הזה...

בציפיה לגאולה שלמה...!!

אני יודעת כשמדברים על "נוער גבעות" מדובר גם בבנות.

אבל מדובר בד"כ בבנות מאודד ספציפיות, שלרוב המטרה שלהן ב-א-מ-ת זה לעשות דווקא לשוטרים, ללכת איתם מכות, לצעוק, להתחצף, להיעצר.

אני מדברת על בנות שפויות יחסית [כל אחת בדרגתה היא...], שכשהן עושות משו, גם אם זה מופרע וענק- לא שומעים. לא עושים כלום.

למה רק כשבת נעצרת צריך לשמוע עליה?

למה רק כשבת עושה בעיות והולכת מכות צריך לדבר?

למה כשאני שואלת בכיתה "יאללה אז מי יורדת איתי למאחז??" בנות מסתכלות עלי בהרמתגבה כאילו הן אומרות: "מה לעזאזל תעשי שם. זה התפקיד של הבנים המוזרים והמוזנחים, ושל הבנות שלא מתקלחות שבועות. את ילדה נורמלית. מה את עושה בקטע הזה???"

למהה??

זאת הייתה הכוונה שלי ב"נערות גבעות"-- פנאטיות ונורמליות.

קדימה רוג'ר בואי נצא להלחם!

בום טראאח בום פפח.. אחח

(הייתי חייבת)

אני לא רוצה להילחם במכות.

אבל אני כן רוצה להרגיש שאני עושה משו, כי בד"כ אחרי תפילות אתה רק מרגיש התרוממות. אתה לא מרגיש שב-א-מ-ת פעלת וזה באמת שינה משו למעלה [אני מתכוונת, בממשלה.. לא אצל הקב"ה...]

אז...

האם באמת אני מאמינה שהתפילה שלי תעזור? או שזה רק איזה רגע מרגש של רוממות

לא מתוקה חייבים להבין שתפילה נשמעתתתת!

את מאמינה בתפילה שלך?

אבל את מאמינה מכל הלב שישמעו לך שם למעלה? גם אם לא תראי כיצד בדיוק תפילתך פעלה?!

היי אנחנו צריכים להתעורר, ולהבין שתפילה זה עסק עצום בידיים בעצם בפה.

כוחם של עמ"י בדיבור ואני לא מדברת גבוהה גבוהה

זה נכון... הבקשות שלנו וכל המילים שלנו משפיעים בעולם.

הן לטוב והן לרע!

אז תחשבי מזה.. תפילות.. כן כן תפילה- אם היא באה מהלב אז היא לא תיתקע לה בתקרה אלא

תגיע לחדר הכי גבוהה של ההגשמות.

חשוב להאמין בזה.. מי יודע מה הצלחת להזיז לאיזשהו יהודי כשהתפללת אתמול על עמ"י שיחזרו בתשובה

ואם כבר יהודי ואם כבר עמ"י אז מי יודע כמה יהודים הצלחת להעלות דרך התפילה שלך!

זה קיים.. זה מציאותי רק דרושה אמונה בלב שלם

הממשלה בחסות הקב"ה. שכחנו? מי ברא את הממשלה או את הבן אדם שהחליט עכשיו לפוצץ רקטה

בשדרות או בנתיבות.

או אותי ואותך?

אני מאמינה.

אבל אני מאמינה גם, שאם אני רק אשב ואתפלל ולא אעשה כלום- המדינה תתפורר לי בין הידיים.

זה בערך כמו החרדים, הגישה שלך... רק שאצלם זה נכון גם לגבי הגברים.

הם אומרים- התורה תציל אותנו. התפילות. לא מתגייסים. לא מקימים מדינה. לא עושים כלום. מחכים למשיח [גם רציני וגם ציני..]. מתפללים שיבוא במהרה.

את אומרת- הבנות- שישבו ויתפללו. יחכו. אם הן יאמינו- תהיה פה מדינה.

זאת גישה נכונה מבחינתך. מבחינתי, לפי האופי שלי- היא שגויה.

אני אומרת- הבנות והבנים צריכים לפעול למען הארץ. למען המדינה. למען העם. למען התורה, וכל זה- עם ספר תורה ותפילין ביד. עם תפילה. עם אמונה. עם לימוד מעמיק על מה זה באמת "עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל". 

לפי הגישה שלי-  צריך שיהיה לי סכין בין השיניים ותורה בלב, בשכל וביד.

כל אחד והדעות שלו. ההרגשות שלו. השיטות שלו.

קום ועשה!

תפילות עם עשייה.

השאלה מה יותר? עשייה או תפילה? חשוב להרבות תורה ותפילות ולא לשכוח שהכל בתחילתו של דבר תלוי בד' עם השתדלותינו...

אבל במקרה הזה לא שייך שאנחנו הבנות נעשה.

לכן אני אומרת שלפעמים התפקיד שונה וכל אחד צריך לעשות מה שצריך לעשות.

עם כל הרצון הטוב.

ואגב- יש חרדים ויש חרדים בואי נוותר על הכללות

אחרי שכבר עברו כמה ימים מהבאלגנים,

יש כן דברים שנשים יכולות לעשות בפועל, לדוג' נשות הדסה בחברון, זה היה ממש מאבק בפועל ויש להן חלק ענק בהקמת הישוב היהודי בחברון..

יפעת אלקובי(מישהי מהגבעות של חברון) סיפרה פעם על כל המאבקים על א"י שנשים הובילו..והיו המון.

ודניאלה וכל מי שממליץ להתפלל, לדעתי אתן קצת לא מבינות את ההרגשה, תחשבו שבנ"א בוער ברצון לעשות משהו, הוא יודע כמה זה חשוב והוא גם רוצה לקחת חלק, אבל מכל מיני סיבות הוא לא יכול לעשות כלום.

וזה ממש מתסכל.. 

זה בדיוק מה שאנחנו מרגישות עכשיו.. 

ותמיד צריך להתפלל, אבל לפי מה שאני ראיתי, בעניינים כללים לאומיים יש צורך יותר גדול במעשים בפועל. (ע"ע גוש קטיף)

יתכן שבאמת איני מבינה

והלוואי ובאמת אחוש את הצער הזה והרצון המדהים שלך והאש בעיניים שלה ושלך עוד כאלה..

אני מנסה.

זה שאני רושמת 'צריך להתפלל' לא אומר שאינני מבינה! זה אומר שאני בטוחה בלב שלם שזה

יעשה הרבה טוב ויעזור אי"ה.

וכן- בפועל יכול להיות שיש מה לעשות אבל זה לא מכות או מלחמות.

זה באמת לחשוב ולבנות תכנית אפשרית.. הכל אפשר תלוי באמת עד כמה רוצים.

חמודה, עם כל הכבוד די להיות סטיגמטית !!!

לאף אחת אין מטרה לתת מכות וגם אין אחת שנעים לה לקבל מכות להיגרר בפינוי ולהעצר!! מנסיון זה לא כיף בכלל! אלא אם כן את מזוכיסטית....

אין לי מושג מאיפה הבאת את זה אבל שתדעי שרוב המוחלט של הבנות מודרך ע"י רבנים וכשהם אומרים להיאבק על א"י וחילול ה' אז אנחנו נאבקות! וכן גם בגמרא וגם בתורה ישנם מקרים שנשים נלחמות למען הנקודה העיקרית

ואפילו הרב מורדכי אליהו זצ"ל עודד את זה (נשות הדסה ועוד..) כל זה רק להראות לך שיש לאישה  את מקומה

אבל חשוב להדגיש שלא בכל מקום ולא בכל אופן!!!! בדיוק בגלל זה מתיעצים עם רבנים קודם.                           את יכולה לעשות הרבה מאד גם בלי אלימות וכו' כמובן שחוץ מתפילות בכוונות עצומות!!

וחבל שאת מדברת ככה כי אם תכירי מקרוב לא תביני לאן נעלמו "המוזנחות" והמתפרעות" שדיברת עליהן.....

אני מכירה מקרוב את ה"מוזנחות" וה"מתפרעות" שדיברתי עליהן.

אני יודעת טוב מאוווווווווווודדדדדדדדדדד שהן כ"כ לא כאלה בנות- והן ב-א-מ-ת בנות נשמות אחת אחת, צדיקות, ומוזנחות זה לא בדיוק הרושם שנוצר מהם [אחרי היכרות..]

אבל-

כן. זאת עובדה שכשהבנות עוושות משו- הן מתוארות כמופרעות, מוזנחות, חסרות ערכים ומוסר בסיסי. [וזה מבוסס על כמה כתבות שקראתי..]

אני לא דברת פה על איך אני, בתור רוג'ר, רואה את הבנות האלה, אלא איך העם כוולווו רואה את הבנות.

ולי נמאס שכל בת דתיה ומתנחלת ועם קצת ג'וקים בראש של ארץ ישראל השלמה- תוצג כילדה ונדליסטית.

אני רוצה שלא תהיה להם רבע סיבה, שמינית סיבה, מאית סיבה להציג אותנו באור כזה.

איכשהו הם [התקשורת החביבה...] מצליחים להציג את הבנות כפושעות מלחמה בערך שבאו ע"מ להיעצר וללכת מכות. אני יודעת שמתחת לפני השטח זה לא ככה!! אבל זה מה שיוצא החוצה.

וזה מה שאני רוצה שישתנה.

איך שהעולם רואה את הבנות- כבנות של עשיה. שיהיו תמונות של בנות בונות, ולא רק של בנות בעימותים. [שלא יהיו תמונות של בנות בכלל, אבל אם כבר...]

זה כבר נושא אחר אבל זה ידוע שכאשר מישהו הולך עם האמת בצורה ברורה וגאה יקומו הרבה מזלזלים למינהם שלא צריך להירתע מהם!

התשקורת תתקוף את כולם הדתיים החרדים המתנחלים כ-ו-ל-ם!!!!!!!

אז מה??? עשינו משו לא טוב???

תראי עד כמה גם בגוש קטיף הוציאו אותנו בתדמית גרועה וכל זה עם ה"פנים אל פנים"

אנחנו עושים מה שצריך!!!!!!!! לא נגמגם בגללם!!!!!!!!

אין כמו הנוער שבונה את ארצו מתוך מסירות נפש עצומה!!!

האמת תנצח וכולם יודעים זאת!! גם מי ששקוע במסכים ובתדמיות שמיחסים לנו!!!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...