גם אני מרגישה ככה... עכשיו פשוט לא מספרים לאפחד שום דבר!!! הכול שומרים אצלך!

גיליתי שאין אמון.

כי פשוט אין.

זאת מילה לא קיימת.

אם היא נאבדה לך, אז פשוט תמחקי אותה מהלקסיקון שלך.

גם ככה לא היה מאחוריה כלום...ככה התברר.

רק חבל שלפעמים ניגמר המקום ..

אבל מה לעשות שהעולם הזה לא כ"כ נחמד וקשה להאמין בו ..

בא לי לחיות באיזה בועה משלי לבדדד !! משהו מוכר אחת כזאת ?

רק לא לשמור בלב ולהיכנס למערבולות של מחשבות ייאוש ושנאה עצמית. אפילו לכתוב את זה יכול לעזור.

לכולנו יש את הרגעים הקשים והנוראים, גם אם זה לא נראה ככה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....