כאילו לא בטוח שהוא מת, נגיד בזמן שהשגחתי עליו הוא נפצע וזה משו' שישאר לו לכמה זמן....

טוב, אז היו לי ייסורי מצפון מטוורפיים!! [וזה לא מילה לתאר עד כמה], הייתי שוקעת לייאוש ודיכאון להרבה זמן, לא הייתי מסוגלת להסתכל לאמא שלו בעיניים...

 אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לעשות עוד ביביסיטר...

זה פשוט סיוט חיי....

למרות שבתכל', מוות עריסה הוא דבר שקורה ואני לא בטוחה אם לאמא שלו זה לא היה קורה, אבל הייתי בדיכאון איזה חודש בגלל זה... [אם לא יותר.. ]

ואם לא הייתי מתה, הייתי מקללת ת'צמי כל ימי חיי...

אמאא.. למה לחשוב על זה??

כל יום,

או נגיד יש שם במשפחה ילדים גדולים בגילכם נגיד,

בכלל איך הייתם מספרים את זה לאמא?

אם בכלל, או שפשוט הייתם יוצאות והולכות כרגיל ושהיא תגלה אחר כך.

מעניין עכשיו אחרי שחשבתם על זה מה תעשו ברגע שתיסגר הדלת של הבית מאחורי גבה של האם ואתם תשארו לבד בבית עם הילדים הישנים....

אז הבייביסיטר (שגילתה) זה הדבר האחרון שיעסיק אותי בעולם. נראה לי חסר משמעות, לעומת האבל והאובדן.

אדם שאני מכיר הגיע מארה"ב לארץ לביקור ושהה אצל הדודים שלו ערב אחד התינוקת (בת חודש)
הייתה צריכה ללכת לישון והוא התנדב להשכיב אותה לישון ואכן לצערינו היא לא התעוררה (בת דודה שלו..)
וכן הוא היה בדיכאון הרבה זמן ואני לא חושב שהוא יותר ישכיב ילדים לישון אבל המשפחה מבינה..
(טוב זה גם משפחה לא בייביסיטר..) וההפיך הם תמיד ניסו לנחם אותו שזה לא אשמתו
אבל הוא עדיין לא חושב ככה ועדיין בקשר מצויין איתם ותמיד יבקר אותם..

למרות שאני אפ'פעם לא עשיתי

ברור שזה עושה נקיפות מצפון. אבל באמת אין מה להאשים את הבייביסיטר. לא ההורים ולא היא את עצמה...

לפי ההגיון זה לא אשמת אף אחד.

אבל לפי ההרגשה...זה סוף החיים. (של הביביסיטר.)

היו לי פול סיוטים והייתי בדיכאון מטורף....

ברור שזה לא בגללי כי זה יכול לקרות לכל אחד, אבל התחושה... חוץ מזה שזה נוראי לראות אדם מת.

אשכרה איך מסתכלים אח"כ לאמא בעיניים??

גם חיובי.. 

אח שלי היה בן שנה ו-3 חודשים, והוא שיחק, והמטפלת שמרה עליו, ואז......

(לפני 9 שנים..) והמטפלת היתה בערך בת 50.. אבל עדיין...

תאום בערך בן שנה שסתם ככה באמצע יום בהיר מהרגע להרגע נפטר.

כמה בכינו. כמה זה היה בלתי נתפס.

וכן, באותה תקופה הייתי עושה שם מלא ביביסיטר.

זוכרת את החרדה כשפתאום קלטתי שזה יכול לקרות לכל אחד. ויש מצב שבמקום המטפלת, אני זו שהייתי איתו. (ה' ישמור)

וזוכרת לטובה את הורי אותו ילד שהרגיעו שזה יכול לקרות לכל אחד. גם להם, אם היו איתו בבית באותו זמן.

זוכרת להם לטובה בעיקר את ההתמודדות בתקופה שאחרי. מלאי חיים, אוספים את עצמם ואת משפחתם, מגנים, אוהבים וממשיכים לחיות!

אפפעם אסור לחשוב שלילי.

כשאני עוזבת את הבנות שלי עם ביביסיטר צעירה וחביבה אני חושבת רק על דברים טובים.

היא אומנם תמיד מצוידת בפלאפונים שלנו, והיא בחורה אחראית, אבל תמיד דברים בלתי צפויים יכולים לקרות.

וכדי לשמור על שפיות, ובכלל כאנשים מאמינים -

כשאני יוצאת מהבית אני חושבת רק על תרחישים אופטימיים. (הכי גרוע שאני מרשה לעצמי זה " יישאר קצת בלאגן בבית כשאחזור..."

ככה חיים כאילו אין מחר, וזה לא סתם ביטוי, כי בתכלס באמת צריך לחיות כאילו אין מחר.

כאילו נותרו לי 24 שעות מעכשיו |טון של היכון הכן רוץ| וצריך להספיק ולהספיק ולהספיק

כמה שיותר דברים לעשות, ולנצל ולאסוף על הדרך.

ולדאוג לעצמינו למחר שלנו מה יהיה. איפה נהיה.

ובמקום זה אני מוצאת את עצמי דואגת מה יהיה אם התינוק ששמרתי עליו בייביסיטר ימות מוות עריסה.

הרי ה הכי פנטסטי שיש ברגע שאני אבין שהוא מת טהור. בלי מחשבות רעות,בלי תאוות, בלי יצרים, שלא היה ניסיונות וחטאים.

זה כייף.

זה לא הגיוני לרצות כזה דבר כי הוא לא בר ביצוע.

אוף 

שזה הגיוני לרצות משהוא שהוא לא בר ביצוע.

הייתי מעדיפה למות גם!...

וואיי מלחיץ לחשוב על זה!

הייתי דבר ראשון מתקשרת לאמא שלי. מה עושים? איך מספרים לאמא של הילד? וכו'.

אבל נראלי הייתי אח"כ עם נקיפות מצפון מטורפות!! אין. כל החיים. הייתי בטח בדיכאון וחרדה והיו לי סיוטים מזה. וגם לא הייתי מעיזה להסתכל למשפחה הזאת בעיניים. בטח שלא לאמא.

שבגלל הסיבה הזאת אני מפחדת לעשות בייביסטר..אפילו לאחייניות שלי אני לא עושה!

לא עלינו ולא על כל עמ"י!!!!!!!!!

גאולה שלמה בקרוב בעזרת ה'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

את זה לראש!!!!!איך יוצאים עכשיו מהמחשבות האלו?

איך חוזרים לעשות ביביסיטר בלי פחדים??

די תנו חיוך ,"תחשוב טוב יהיה טוב"

ובמילים של הרבי מלובאוויץ טראחת גוט זיין גוט"

מה אחוז האנשים שזה קורה להם??????

אל תחשבו שמעכשיו כל פעם שתעשו בייביסיטר הוא עלול למות ל"ע פתאום ...........

בד"כ העולם הולך ע"פ חוקי הטבע והמצב הנורמלי הוא שבני האדם נשארים חיים.....

רק לי זה נשמע משפט ממש הזוי???

ובאמת חבר'ה, פורים היום, מספיק לדבר על מוות!

וואי ניגונים, הלוואי הלוואי שנפסיק להגיד אחד לשני על מה לדבר ומתי.

זה מה שעלה לה בראש,כן, למרות שאדר.

היא לא-לא חייבת להדחיק את זה עד לחודש הבא.

אנחנו כרגע, במיוחד כרגע צריכים להיות שמחים.

אני לא אומרת להתעלם מכל עצב, אבל בחייאת, מה הסבירות שזה יקרה לה?

ואני חושבת שבמקרה הזה, היא יכולה לנסות להדחיק את זה עד לחודש הבא, ועכשיו לנסות לחייך.

זה נכון שה' בכל רגע בורא את העולם מחדש ולכן אען שום מניעה שברגע הבא שהוא יברא את העולם הוא יברא אותו בלעדי...........

א-ב-ל

ה' החליט לברוא את עולמו בדרך הטבע....

ומה לעשות שבדרך הטבע בן אדם כן נשאר חי  ומת רק כאשר התנאים משתנים ולכן בפשטות הבן אדם נשאר חי....

זה אמור לחזק?

כי אותי זה רק מזעזע.

אבל יש בזה צדק.

זתומרת, טוב נו,צודק.

למרות שבמציאות הצדק שלך די מוסתר.

אני לא חושבת כמוך.

אבל אולי את צודקת.

זה פשוט לא נכון להדחיק..

אני יכולה לאמר ומיקרוב שאם בנאדם נמצא בכזה מצב והוא מדחיק את זה בסופו של דבר זה ניהיה יותר גדול..

שיהיה לנו חודש מלא ברק טוב ושמחה.. ובשורות טובות! אמן!

זה שהדיונים כרגע רק מלחיצים אנשים בתופעה שהיא לא קורה כל יום ואין שום דרך למנוע אותה

כך שבעצם זה לא משנה חוץ מאותה אחת שזה באמת קרה לה או פותחת השירשור

וצריך פחות להילחץ

ב"ה

נראה לי שהייתי מבינה שזו לא אשמתי אבל הייתי ממשיכה לאכול את הלב. היייתי כועסת אם היו כועסים עלי כי זה באמת לא אשמתי אבל לא בטוח כמה הייתי נותנת מנוחה לעצמי. לדעתי, זה לא משהושצריך לעבור עליו לסדר היום ו"לסלוח" לעצמך. צריך לקחת את זה הכי "שכל" שאפשר. בכלל לא להכנס למקום ושפה של רגשות אשמה עם עצמך. זו טרואמה. זה מקרה קשה מאוד מאוד. ואדם יכול לעשות לעצמו הפסקה במהלך החיים ולחשוב על זה.  הרי מי שנמצא ממש בשעת יציאת הנשמה מחוייב לעשות קריעה. למרות שהוא לא בהכרח מ7 הקרובים (כנ"ל תלמיד מובהרק על רבו  ל"ע)

וכן. לפי מה שהבנתי יושבים עליו שבעה.

אגב, אחת הדרכים להלחם נגד מוות בעריסה (ל"ע אף ישראל) זה להשכיב את התינוק/ת לישון על הגב.  

במהלך היום נותנים לו גם לשכב על הבטן גם כדי שהראש לא יקבל צורה שטוחה....  

אני עצמי ממשיכה לעשות בייביסיטר כרגיל.

עולם כמנהגו נוהג, אנשים נולדים ומתים כי ככה זה.

כל אחד בא לפה למלא תפקיד, מילא אותו. זהו שלום עולם תמסור ד"ש לכולם.

וזהו עולם הבא, מה שמקבל משמעות חדשה הביטוי "שלום עליך לנפשי".

יש לי קטעים של מחשבות כאלה מה הייתי עושה אם..

איך אנשים הייו מגיבים כש...

ושו"ת

אז שיתפתי אותכם בזה.

ב"ה לא נתקלתי בתופעה הזאת ובע"זה לא אתקל.

(אני מקפידה לבדוק את התינוקות מתחת לגיל שנתיים בשנתם)

בכל אופן ת-ר-ג-ע-ו !

וניגונים סליחה שהפרעתי לחודש אדר להיות שמייח

אבל אל תשכחי את האנשים שיושבים היום שבעה על האח שמת בגיל 20 כי הועף מהאופנוע שלו

בדרך לארוסתו.

את המשפחה שהתפרקה אתמול בגלל איזה סטייה קטנה של הבעל

את החייל שהתאבד שבוע שעבר בש"ג

את העולל שגילו אצלו סרטן

את ה..

וה..

בחודש אדר

הלוואי והחודש הזה היה מרפא חולים משככך כאבים מדחקים עיצבונים מבטל לחצים וגו'

אבל הוא לו

יש רק אימרה האומרת משנכנס אדר מרבין בשמחה

ועלינו מוטלת ההשתדלות להשתדל לשמוח ולהרבות את השמחה

לא על חשבון דברים אחרים

גם אם הם עצובים

חודש טוב מבורך ושמח

לכל בית ישראל

הייתי מתקשרת לאמא שלי ובוכה בלי להפסיק, הייתי מסבירה לה מה קרה ואת כל השאר הייתי נותנת לה לעשות...

למה את שואלת? זה קרה לך או למישהי שאת מכירה?!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....