אז ככה-
היה לנו שבוע עבודה. סוג של שבוע.. היינו אמורות להיות בגב ההר שלושה ימים: שני-רביעי. היינו בשני, אבל היום ירד גשם אז חזרנו...
תקשיבו-
אתמול היינו ב"גבעות עולם" באיתמר.
פשוט מקום... מטורף!!!!! אין. פשוט מהמםשם.נוף מדהים, אנשים מדהימים, חיות מתוקווותת, אוויר צלול!!
כככככל הבנות שהיו שם, כולל כולן, אמרו: "וואי, אחרי שאני מתחתנת אני באה לגור פה. אינמצב שלא!!!"
אני מחכה לראות כמה מהן באמת יעשו את זה.
ירדנו מהאוטובוס [הרגשתי תיירת.. אתה נוסע בין הגבעות עם הסעה ממוגנת של ברקנית..] ו-- הריח.
יהיו כאלה שיגידו שזה מסריח. זה ריח של פרות. של כבשים עיזים. לול תרנגולים. חלב חמוץ.
לא!!!
זה ריח של ארץ ישראל האמיתית!!! ריח של עבודת אדמה!! ריח של חקלאות!!!
למה רק "אחרי החתונה" נלך לגור בגבעה קיימת?
למה לא לבנות עכשיו גבעה? להמשיך איזה ישוב? לעזור ככה חזק בגבעות קיימות?
למה רק אחרי התחתונה?
בגלל הלימודים? משפחה?
גם לכל החבר'ה ה"פושטקים" שגרים שם היו לימודים. יש משפחה.
בהחלט רצוי, כדאי ומומלץ ללמוד. לא אומרת שלא, וגם אני לא הולכת עכשיו לגור בגבעות עולם עד 120, אבל למה רק כשאני אתחתן? למה לא לקפוץ עכשיו לעזור שם, לתמוך, לתת כתף?
חוצמזה שאח"כ הלכנו, בנינו חממה אחת (וואי איזה עסק מטווורף..), ניכשנו עשבים ואבנים בחממה אחרת.
מה אני אגיד לכם? הערצה נדפה לי מהאוזניים.
האנשים שם- מטורפפים!!!
אתם ידועים איזה קשה זה כל היום להתכופף ככה ולתלוש עצים, בערך, מהאדמה??
פשוט צריך להמשיך ת'עבודת קודש שהם עושים, ולעזור להם בכל כל כל כל דבר שהם צריכים, גם אם זה כואב ומלכלך ותופס שרירים.
אני כולי תפוסה עכשיו, ויודעת שזה בזכות זה שעזרתי לעוד בנאדם מהעם המתוק שלנו לחיות בארץ היפה שלנו.
פשוט היה לי כייייףף, למרות שהיום לא עלינו לנחלת יוסף, ומחר לא נלך לאחיה..
|נקודה למחשבה|
