גם לי הימים שבהם אני לא מתפללת שחרית יוצאים בד"כ מעפנים...

לא מתפללת שחרית.

בגלל זה ככה?!

ווהו..זה נשמע כמו פתרון קסם.

תקשיבי, זה פעל לי אתמול ה"קסם" הזה.

ואני הולכת להמשיך לפעול איתו..

לא נראה לי שאם את מתפללת שחרית מובטח לך יום מווושלם, אבל מובטח לך טוב. ובזה אני בטוחה.

[זה גם הרגשה טובה כזאתי של "ישלי עם מי לדבר!!" אח"כ, והיה לי על מי לפרוק ולבכות...]

אני יודעת,זה היה סתם.

אני לא מתייחסת לזה כמו בנק או משהו-

הכנסת תפילה-יצא יום מושלם.

אבל זה נשמע קל! ! ! ! ! ! ! ! ! !

וזה לא! ! ! ! ! !

אשרייך. באמת.

בס"ד

בגלל שהתפילה נענית טוב לו... אני מכירה את זה מעצמי, עצם התפילה גורמת ליום להראות אחרת, להתחיל אותו בצורה בריאה ונקיה יותר... לא יודעת להסביר. מסכימה עם רוג'ר כולופן...

[מרצ'... לשעבר...]

בס"ד

אני לא חושבת שהיא התכוונה לזה שבגלל שהתפילה נענית טוב לה... אני מכירה את זה מעצמי, עצם התפילה גורמת ליום להראות אחרת, להתחיל אותו בצורה בריאה ונקיה יותר... לא יודעת להסביר. מסכימה עם רוג'ר כולופן...

כי את יודעת שאת צריכה להתפלל. וככהאת גם מרגישה חיבור עם ה'. שאם פתאום רע לך את עדיין בקשר עם ה' ויכולה לבקש בקשות... 
ברור שזה לא קסם....

אבל אתה מצחיק, כי זה לא שתקום בבוקר ו..בעסה, י-או,

הכל דפוק.

זה דפוק בכללי..

זה לא בגלל שלא הזזת את השפתיים שעה בכל בוקר.

פשוט בגלל החוסר קשר עם ה'.

ה' רוצה לב.

לא כלום! לב.

וכשהלב סתם זרוק בעולם.. זה בעסה רצינית.

אבל אני לא מטיפה לך או משהו..כי גם אני לא מתפללת בגרוש.

כבר איזה אלף זמן.

הכל סבבה והכל. נכון.

אבל תחשוב איך זה היה אם היית מתפלל.

זה היה יכול להיות יותר מסבבה.

זה היה יכול להיות מוווושלם.

אני לא התכוונתי לזה שכ-ל יום שלישי היה לי דפוק. הוא היה סבבה, קצת משעמם, ואז בערב היה חלק מבאס רצח, בכיתי, חשבתי וקלטתי שלא התפללתי.

אז הלכתי והתפללתי.

ואז המצב השתפר.

גם אם זה לא ה' עשה את זה באמת [למרות שאני מאמינה שכן...]- אז לפחות הראיה שלי השתנתה. אולי כי אני מאמינה שה' עשה את זה..

זה מין גלגל חוזר-

אני מתפללת, מאמינה שה' ישפר ת'מצב, מסתכלת בראיה שונה, וה' באמת משפר ת'מצב- בזכות הראיה השונה שלי..

לא יודעת...

והוא העיקרי ויש את החלק הטפל שהוא הפסיכולוגי..

ואני אסביר!

התפילה שלנו עוזרת לנו להתחמם ולמה?

כי תפילה = פתילה כשמתפללים אז מדליקים ת'פתילה שמחממת ת'לב האש שדרכה לעלות לכיוון מעלה היכן שבורא עולם נמצא.

הקשר ביני לבין אבא מתחמם כל כך שאוצרות יורדות מין השמיים ושפע וטוב מאת אבא..

כשמרגישים סיפוק מתפילה סימן שבאמת התכוונו וסימן שהקב"ה פתח ידיו לקבלת התפילה!

וזה עושה גם הרגשה טובה וגם מוריד שפע מהשמיים והצלחה.

ובגלל הקשר ההדוק עם בורא עולם אז מרגישים שהוא איתנו ואז השמחה מגיעה כי אנחנו מודים לד' בתפילה

והכרת הטוב מביאה שמחה והערכה

כל הכבוד יקרה..

כי דיברתי עם אבא אז זה עשה לי טוב על הלב ועכשיו אני רגועה..

אם אני בבצפר ומגיע בזמן והכול(כמעט ולא קורה) אז אני מתפללת כמעט הכול...

אם לא אני ממש מכריח תצמי בכוח לומר משו בסיסי ועושה לעצמי הנחות... ונגיד היום לא התפללתי

מוסיפים עוד קטע לתפילה. או שעובדים על השמחה לפני התפילה..

זה מזה עוזר להתכונן לפני התפילה.

לשמח ת'צמינו ולחשוב על כמה ד' עושה איתנו חסדים וטוב.. ושעכשיו יש לנו זמן איכות איתו

לספר לו לבקש ממנו ולשפוך ת'לב.

כי לא נראה לי שאלוהים הוא בנק....בטח לא בצורה כ"כ גלויה....הכנסת תפילה-קיבלת יום טוב....

וחוץ מזה...עוברות עלי תקופות ארוכות בלי  להתפלל ולהניח תפילין והחיים שלי סבבה ואפ' יותר מאשר כשאני כן....

וזה מחזק את זה שכל הקטע הזה מאוד פסיכולוגי...

ברור לי שש גם קטע פסיכולוגי, אבל זה טוב שיש יום טוב בזכות התפילה- לא משנה באיזה מצב..

ואני מאמינה שזה פסיכולוגי, ואז ה' גורם לזה שזה לא יהיה רק פסיכולוגי אלא גם אמיתי...

כמה שהיצר הרע עובד שעות נוספות כדי להראות לנו שבלי תפילה החיים דבש...!

לויודעת איך איתך אבל כשקיבלתי על עצמי תפילה 1 ביום זה כבר היה משהו אחר.

אבל כל אחד בשלב שלו

לא מתפללים כדי לקבל משהו מתפללים כי ד' ציוה.. וזה אוטומטית ד' כבר נותן. לא לצפות, להאמין!

שבת שלום

אוי.. אלוקים!!

ברור שה' זה לא בנק, ברור שלא מתפללים = יוצא יום טוב!

אבל ברור עוד יותר שאין כזה דבר התפללתי וזה לא שינה משהו! אין. אין. אין.

ופשוט אין!

לפעמים מתפללים ורואים בעיניים - וואו! ה' ענה לי בדיוק מה שביקשתי על השניה שביקשתי בדרך שביקשתי,

ולפעמים זה לא בדיוק מה שבקשתי

או לא על השניה שביקשתי

או לא בדרך שביקשתי.

אז מה??

זה אומר שזה לא התקבל? זה אומר שזה לא הזיז משהו? שזה לא עשה כלום?

ו-כן!

ברור שגם אם לא ראיתי שום דבר שזז בפועל עצם הידיעה שדיברתי על זה, ושלאבא שבשמיים אכפת עשתה את שלה ושיפרה לי את ההרגשה.

זה אומר שזה פסיכולוגי??

וזה למה???...

וכל אלה שאמרו שכשהם מתפללים היום שלהם נראה אפילו פחות טוב -

זה רק אומר שאתם בדרגה גבוהה מספיק בשביל שה' ינסה אתכם ויראה אם אתם מתעקשים להתפלל ומאמינים בו למרות זה או לא. הרי ברור שאין כזה דבר שהתפילה הורסת את היום...

בהצלחה לכולנו, אני גם רוצה מאד מאד מאד להאמין ברגש בכל מה שכתבתי כאן שמובן לי טוב מאד בשכל

לא הכל פסיכולוגי- אבל.. כן-

לפעמים יש מצבים שזה נשאר תכל'ס אותו מצב, ורק בגלל שהתפללתי זה עשה לי טוב..!!

עצם הדיבור שיפר ת'הרגשה.

לא תמיד התפילות מתקבלות ישר, ונענות עוד יותר ישר.

אבל עצם הדיבור- שיפר ת'מצב..

ופשוט הייתי חייבת: 

"ברור שזה בראש שלך הארי, אבל למה, תגיד לי, זה אומר שזה לא אמיתי??" (הארי פוטר)

[המשפט הזה היה תקוע לי בשכל כ"כ הרבה זמן שהוא מסרב לצאת משם...]

אי אפשר להקדיש כמה זמן בשביל תפילה, איזה דור זה?

תשתדלו זה מקל !!!!!!!!!!!!!!!!!

"עצם הדיבור שיפר את ההרגשה".

לגלות לך משהו?

גם עובדי ע"ז התפללו לאילילים שלהם,ומי יודע? אני חושבת שגם הם הרגישו אותו הדבר.

גם הם יכלו להגיד לעצמם שהאליל לא עונה,אבל הוא מקשיב,וזה היה מקל על ההרגשה שלהם ועושה להם טוב.

כי לא עצם התפילה עושה לך (ולהם) טוב,אלא הדיבור למישהו שאת מאמינה שהוא מקשיב ואוהב אותך.

וכדי שלא ישמע כפרני - אני לא אומרת עכשיו לא להתפלל כי הכל פסיכולוגי,אלא שיש סיבות אחרות להתפלל..וההרגשה שתיארת לא קשורה לתפילה אלא לפריקה.

אני אישית, מאוד מקפידה להתפלל. אצלנו בכיתה לא מתפללים. אולי ברכות השחר לפעמים....

אבל אני מתפללת בבית, וכבר דיי התרגלתי. נכון, בהתחלה זה קשה. כולם היו צוחקים עליי שאני מתפללת בבית, והיו אומרים לי שאני לא אצליח בחייים!!! אבל דווקא בגלל התגובות האלו אני המשכתי. רציתי להראות לכל העולם שאני כן יכולה!!! ואני כן ימשיך!!! עם הזמן התחלתי גם להתפלל מנחה.... וזה היה בדיוק אותו הדבר. עכשיו כולם בכיתה מכבדים אותי, רוצים ליהיות כמוני ולהדבק בזה. מנסים להתפלל יותר. מקפידים יותר על ברכות השחר בכיתה...

שיש לכם הרבה זמן פנוי ואתם יכולים גם להתפלל, מה הבעיה שלך?

אין לך כוח או שאתה עצלן -חשבת על זה?

אני שחרית ומנחה בכל מצב אני חייה עם זה זה מחזק,

מה שתרצה, מה הבעיה להתפלל לפחות רבע שעה? מה תפסיד?אה?

ברכות השחר ברוך שאמר יברך דוד והמשך ואח"כ קריאת שמע ועמידה מה יקרה לך?

אולי תנסה!

תגיד כמה היה קשה!

אחלה יום!!!!!!!!!!

סליחה על החפירות!!!!!!!!!!

יום בלי תפילה אצלי מרגיש פשוט גרוע!

אני בד"כ מתפללת כל יום, ואם שכחתי- זה משבר!

ואני לא עושה את זה רק כי צריך, זה כמו לצחצח שיניים, זה הכרחי!!!

אפילו שלא נוח ואין זמן...

אם מישהו יגיד לנו שנפסיק לישון לתמיד כי זה בזבוז זמן,

נשים עליו?

זה לא נשמע הגיוני, אה?

חכמינו קבעו את התפילה בחכמה! הם ידעו על הצורך הזה,

ואיזו זכות יש לנו הקטנים להגיד שלא צריך?

שנזכה להתפלל באמת מכל הלב ושתבוא הגאולה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...