זה סתם מתסכל לנבור בעבר.

ואם כבר את נוברת, תלמדי לקח ואל תעשי את אותן שטויות שוב=)

זה נראה כאילו היא עשתה לך פעם משהו.

איזו תשובה ,"אז עכשיו תאכלי ת'לב"?"תלמדי לקח,ואל תעשי את אותן שטויות שוב"?

יקירה,לא נעים לקבל תשובה כזו,במיוחד שהיא מודעת שזו טעות,ושטות.

ורוג'ר יקרה-כנראה שגדלת והתבגרת מאז,ובגלל זה את רואה את כל הדברים שעשית כשטויות.תשמחי.

                         הצלחה,מירב

דוסית- תודה רבה. עודדת מאוווד.

כאילו- כן. אני מחטטת בעבר שלי. בודקת שם כל פרט ופרט כדי לא לחזור על אותה טעות מפגרת. וב"ה אני משתדלת לא לחזור עליה... [וואי זה משעשע אותי.. כי בדיוק עכשיו הייתה לי "הזדמנות" לחזור על הטעות- ולא עשיתי...]

מירב- אני לא רואה את כל הדברים שעשיתי כשטויות.

אני רואה ת'דבר הספציפי הזה כטעות עצומה ונוראית שפשוט הרסה לי ת'חיים [פשוטו כמשמעו!!!]

אני גדלתי. התבגרתי.

אבל איך אז, למען ה', לא ראיתי את זה? זה היה רמזים כ"כ ברורים וחדים שיקרה פה משו לא טוב, אז איך למען ה' לא ראיתי את זה ולא עשיתי נגד זה כלום???

אאוווףףף

ילדה עיוורת. דיי לחוש על אנשים.

אם אפשר להמנע מלדבר בצורה כזאת לא יפה אחד לשני.. המבין יבין גם אם לא ארשום את זה.

רוג'ר יקרה העיניין הוא כזה:

בן אדם יכול לראות מה יקרה אח"כ אבל בגלל שרוצה לנסות דברים ולראות מה באמת יקרה מהם  יבחר בדרך הכואבת.. לפעמים.

אבל אחרי שעברנו את זה ולמדנו שלא צריך הכל לעבור קשיים על עצמינו ולהיות חכמים ו'לראות את הנולד'

אז זה כבר שונה.. אני יודעת מה ההשלכות של המעשים שלי.

והנה אחרי שעשיתי בעבר מה שעשיתי אני צריכה לדעת לקום משם.. לעשות תשובה וחרטה ווידוי מתוך הלב

וקבלה לעתיד בעזרת ד' ואז פשוט לשכוח!

לשכוח ת'עבר! לא קל אבל זה תהליך חשוב בחיים.. מאוד חשוב, שבלעדיו לא נלמד באמת מזה לסלוח לעצמינו ולא נצליח ל]תוח בלי זה אף פעם דף חדש.

דרך צלחה יקירתי שבת שלום

הבעיה שלי זה שזה דבר שלעולם לא יישכח, ולעולם, אבל לעולם, לא אוכל לסלוח לבנאדם שעשה לי את זה.

ל-ע-ו-ל-ם!!! [וביום כיפור- זאת תהיה הבעיה שלו בלבד, כי זה מצב כזה שהוא/היא אשמים בהכל, אבל בהכל- וחץ ממוות כלום לא יכפר להם.]

"מה שאדם עושה לעצמו עושה"

הכאב.. והחוסר רצון ויכולת לסלוח קובר בלב שלך יאוש, שנאה, כעס וכ'.

זה שלא תסלחי שלאותו אדם- לך זה יעשה רע... בלב בפנים ורק אחרי זמן רב תגלי כמה גדול הפצע הזה שם.

מי שעשה לא טוב לאחר הכל חוזר והלוואי ויזכה לעשות תשובה לפני שיחזור אליו חלילה.

יש עוד עיניין- בורא עולם מתנהג עם הבריות מידה כנגד מידה.. את יודעת מזה אומר?

שמי שעושה לאחרים לא טוב יגיע אליו גם לא טוב.. ומי שלא סולח לאחר גם ד' לא מוחל לו על עוונותיו.

אנחנו לא רוצים מידה כנגד מידה בסגנון הזה

ללמוד לסלוח זה עושה טוב - לעצמינו ולא לאפחד אחר!

שנזכה ללמוד לסלוח באמת ולא לשמור דבר בלב "הריני מוחלת וסולחת לכל מי שהכעיס אותי והקניט אותי או שחטא כנגדי בין בגופי ובין בממוני בין בכבודי בין בכל אשר לי.."

איזה כיף זה להרגיש נקי במפנים...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...