אחלה כתיבה, אחלה עלילה

הרעיון קיצוני, אבל זה ספר, מותר לו...

יש שם המון(!!!!) קללות..

ואני לא זוכרת אם יש שם עוד קטעים לא צנועים,כי קראתי את זה ממזמן..

הספר הזה גרם לי להרגשה רעה-אני לא מתכוונת לקרוא אותו שוב..
 

בס"ד

הסבר לקשר ביניהם: לעלילה באסופית לוקח שניייםםם להתקדם, זה משהו כמו (במילים שלי כמובן): "קמתי. השמש זרחה, הציפורים צייצו, מכונית חלפה... עשיתי צעד לרדת מהמיטה. השמש המשיכה לזרוח אבל בגלל ששיניתי זווית הצל של העץ נפל לי על הפנים, היה ריח של חביתה באוויר... התקדמתי לכיוון הארון. ארון עשוי עץ ישן עתיק בצבע אלון עם קילופים בצדדים...בתוכו בגדים.... בלה בלה בלה בלה... אחרי חצי ספר היא סוף סוף לבושה ויכולה לרדת למטה! אי אפשר לסכם את זה ב"קמתי, היה יום יפה בחוץ, התלבשתי בזריזות"?!

ככה גם מישו לרוץ איתו.......העלילה מתקדמת לאט מידי בשבילי...... (אוקיי, האסופית הרבה יותר מוגזם, אני מודה)

מאוד אוהבת את הספר הזה!

קראת את שר הטבעות?!!

זה כלכך מייגע!

אחרי שעוברים את הכמה פרקים הראשונים אי אפשר להפסיק....

ה ספר שנכתב אי פעם

מומלץ מומלץ מומלץ

מילה לא תקלט לי.

זה היה מייגע.

גם שכשהתאמצתי לתרכז נהנתי מאוד!

אבל היה קשה לי לקרא ברצף.

העלילה מתפתחת בצורה איטית במיוחד

אבל האסופית ומישהו לרוץ איתו - בפרוש לא!

קצת סבלנות בחיים...

אם את רוצה תסריט - תקראי תסריטים.

כל ההבדל בין ספר לסרט הוא התאורים האלה בדיוק.

כל מה שאי אפשר להעביר בתמונה.

ניסיתי פעמים להתחיל את "מישהו לרוץ איתו", אבל הוא עשה לי בחילה, משום מה... משהו בו דחה אותו. מן דיכאון כזה.

למרות שכל החברותש לי מתות על הספר הזה.

עליו (בחום, מאוד בחום)....

יצאתי ממנו בתחושה של איכס.
קראתי אותו לפני איזה שנתיים ולא זוכרת ממש פרטים, אבל זכור לי שהוא קצת מלוכלך... לא זוכרת עד כמה..

בס"ד

אני חושב שהסרטים הרבה יותר טובים

המבנה של הסרט הרבה יותר הגיוני, הקרב (המיותר לחלוטין) על הפלך מוסר, חרבו של אלנדיל מחושלת מחדש ברגע מאוד דרמטי ולא בצורה סתמית כמו בספר ועוד.

או שהמצאתם לכם שם שקשור אכשהו לאותיות המקוריות ואיתו הלכתם כ הדרך.

אני פשוט לו מצליחה להגות המחשבה את הצרוף אותיות הזה של שמום מקומות ואנשים ויצורים

באמת באמת שלא חשבתי שמישהו אומר שהסרט יותר טוב מהספר!

סליחה אבל הסרט ד פ ו ק  ברמות-

הרסו את הדמות של פרודו, הפכו אותו לבכיין חלשלוש במקום הסובל בשקט ובהשלמה,

אראגורן קיצ'י ברמות מזעזעות וכ"כ לא הצליחו להעביר את המיוחדות שלו, עשו אותו גיבור אמריקאי בנאלי ומשעמם,

על לגולס התלהבו יותר מידי,

תקעו את ארוון בכל מקום, מה היא קשורה? בספר יש לה בדיוק שתי שורות והיא ממש לא צריכה יותר,

ובאופן כללי הדמיות ממש לא תואמות את הדמיות בספר. 

אם אתה חושב שהקרב על הפלך מיותר אז ממש לא הבנת חצי מהספר. זה אחד הקטעים היפים והחשובים בספר והוא סוגר כ"כ יפה את הספר. (זה עוד דפק בסרט- אין סוף ברור כמו שהגדירו את זה- שעתיים סרט ושעה סוף...)

ואני יכולה לפלסף על זה עוד הרבה אבל אין לי כוח ואתם לא תקראו,

אז אני אסכם שזה הספר הטוב ביותר שנכתב ב200 שנה האחרונות. (ובעצם גם לפניהם)

שוווהשווהשווה קריאה!!!!

לילה טוב

כבר יומיים שאני רוצה לכתוב תגובה ל golani ולא מצליחה למצוא מאיפה להתחיל.

הסרט יותר טוב מהספר?!

הקרב על הפלך מיותר?!?!?!

OMG, כל כך כל כך לא!

מדבר, מסכימה עם כל מילה שלך.

ויש לי עוד מה להוסיף, מקוה שאני אספיק מאוחר יותר.

זה שהתרגלנו פשוט שאחרי שקראנו שורה/קטע הבנו אותו

בשר הטבעות עד שאתה מבין את העלילה אתה יכול למצוא את עצמך חוזר על אותו קטע 3 ו-4 פעמים עד שהבנת    הספר הוא באמת טוב אבל רק כשאתה מתאמץ להבין אותו..

העלילה סוחפת נכון אבל א' לוקח לה זמן להגיע וב' בשביל להבין אותה צריך קצת מאמץ ..טוב נו הרבה.

יש לי תחושה שתצליח לעמוד בזה 

אבל יש משהו בדבריך, התרגלנו לשפה כ"כ רדודה שכשפוגשים שפה עשירה ומורכבת יותר זה נהיה מיגע.

פשוט חבל!!!

אבל זה היה מ-ש-ע-מ-ם בצורות כ"כ משגעות שפשוט לא הצלחתי להמשיך..הגעתי בערך עד |חוכך בזכרונו|..אולי הסיפור על זה שגנב את הטבעת מהחבר שלו ונהיה יותר ויותר רע ולא אנושי,והיה באיזו מערה עד ש..נו..זה שעזב לפני שהתחיל הספר (ומסופר על זה בהתחלה) לנדודים שלו לקח ממנו את הטבעת..משו כזה..אולי טיפה יותר מאוחר הפסקתי,אבל אני כבר לא זוכרת איפה..אולי כשנו..זה השני יצא למסע גם כן..

צר לי לבשר לך שקראת את ההוביט ולא את שר הטבעות...

ולדעתי הוא באמת פחות טוב

שבת שלום!!!

ואני זוכרת בוודאות שכשקראתי את ההקדמה-מבוא היה כתוב על ההוביטים וכמעט לא הבנתי ואז היה כתוב שכל זה מסופר בספר "ההוביט",ותהיתי אם כדאי לי לקרוא אותו בשביל הרקע..

חוץ מזה,מה שכתבתי - על זה שעוזב ראשון (אני זוכרת שהוא מתחיל בב') - לא כתוב בספר..זה כאילו מסופר לפניו..בספר עוזב השני (מתחיל בפ')..

שבזה אני מסכימה איתך היא ממשממש מיותרת....

המלצה, נסי שוב אבל הפעם מההתחלה 

ולא צריך לקרוא את ההוביט כדי להבין את שר הטבעות.

====

ולכולם, למרות כל הסטיגמות והדעות והתאוריות שרצות על הספר הזה, שווה מאוד לפתוח ונקות את הראש ולקרוא אותו. אולי תגלו שהוא לא בדיוק מה שחשבתם או שמעתם עליו.

שבוע טוב!

וגם חלק מהספר..

ולא הייתי מסוגלת להמשיך.

אולי אקח את זה שוב כפרוייקט נסיון לחופש..|חולם|..כשיהיה זמן..

אבל בסרט יש גם פרטים טובים.

אותו..

והסרט מייצר יותר רגעי שיא מאשר הספר, עדיין הספר יותר טוב אבל הסרט מהווה השלמה מצוינת.

והתפקיד של ארוון ממש לא מיותר.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.