אחלה כתיבה, אחלה עלילה

הרעיון קיצוני, אבל זה ספר, מותר לו...

יש שם המון(!!!!) קללות..

ואני לא זוכרת אם יש שם עוד קטעים לא צנועים,כי קראתי את זה ממזמן..

הספר הזה גרם לי להרגשה רעה-אני לא מתכוונת לקרוא אותו שוב..
 

בס"ד

הסבר לקשר ביניהם: לעלילה באסופית לוקח שניייםםם להתקדם, זה משהו כמו (במילים שלי כמובן): "קמתי. השמש זרחה, הציפורים צייצו, מכונית חלפה... עשיתי צעד לרדת מהמיטה. השמש המשיכה לזרוח אבל בגלל ששיניתי זווית הצל של העץ נפל לי על הפנים, היה ריח של חביתה באוויר... התקדמתי לכיוון הארון. ארון עשוי עץ ישן עתיק בצבע אלון עם קילופים בצדדים...בתוכו בגדים.... בלה בלה בלה בלה... אחרי חצי ספר היא סוף סוף לבושה ויכולה לרדת למטה! אי אפשר לסכם את זה ב"קמתי, היה יום יפה בחוץ, התלבשתי בזריזות"?!

ככה גם מישו לרוץ איתו.......העלילה מתקדמת לאט מידי בשבילי...... (אוקיי, האסופית הרבה יותר מוגזם, אני מודה)

מאוד אוהבת את הספר הזה!

קראת את שר הטבעות?!!

זה כלכך מייגע!

אחרי שעוברים את הכמה פרקים הראשונים אי אפשר להפסיק....

ה ספר שנכתב אי פעם

מומלץ מומלץ מומלץ

מילה לא תקלט לי.

זה היה מייגע.

גם שכשהתאמצתי לתרכז נהנתי מאוד!

אבל היה קשה לי לקרא ברצף.

העלילה מתפתחת בצורה איטית במיוחד

אבל האסופית ומישהו לרוץ איתו - בפרוש לא!

קצת סבלנות בחיים...

אם את רוצה תסריט - תקראי תסריטים.

כל ההבדל בין ספר לסרט הוא התאורים האלה בדיוק.

כל מה שאי אפשר להעביר בתמונה.

ניסיתי פעמים להתחיל את "מישהו לרוץ איתו", אבל הוא עשה לי בחילה, משום מה... משהו בו דחה אותו. מן דיכאון כזה.

למרות שכל החברותש לי מתות על הספר הזה.

עליו (בחום, מאוד בחום)....

יצאתי ממנו בתחושה של איכס.
קראתי אותו לפני איזה שנתיים ולא זוכרת ממש פרטים, אבל זכור לי שהוא קצת מלוכלך... לא זוכרת עד כמה..

בס"ד

אני חושב שהסרטים הרבה יותר טובים

המבנה של הסרט הרבה יותר הגיוני, הקרב (המיותר לחלוטין) על הפלך מוסר, חרבו של אלנדיל מחושלת מחדש ברגע מאוד דרמטי ולא בצורה סתמית כמו בספר ועוד.

או שהמצאתם לכם שם שקשור אכשהו לאותיות המקוריות ואיתו הלכתם כ הדרך.

אני פשוט לו מצליחה להגות המחשבה את הצרוף אותיות הזה של שמום מקומות ואנשים ויצורים

באמת באמת שלא חשבתי שמישהו אומר שהסרט יותר טוב מהספר!

סליחה אבל הסרט ד פ ו ק  ברמות-

הרסו את הדמות של פרודו, הפכו אותו לבכיין חלשלוש במקום הסובל בשקט ובהשלמה,

אראגורן קיצ'י ברמות מזעזעות וכ"כ לא הצליחו להעביר את המיוחדות שלו, עשו אותו גיבור אמריקאי בנאלי ומשעמם,

על לגולס התלהבו יותר מידי,

תקעו את ארוון בכל מקום, מה היא קשורה? בספר יש לה בדיוק שתי שורות והיא ממש לא צריכה יותר,

ובאופן כללי הדמיות ממש לא תואמות את הדמיות בספר. 

אם אתה חושב שהקרב על הפלך מיותר אז ממש לא הבנת חצי מהספר. זה אחד הקטעים היפים והחשובים בספר והוא סוגר כ"כ יפה את הספר. (זה עוד דפק בסרט- אין סוף ברור כמו שהגדירו את זה- שעתיים סרט ושעה סוף...)

ואני יכולה לפלסף על זה עוד הרבה אבל אין לי כוח ואתם לא תקראו,

אז אני אסכם שזה הספר הטוב ביותר שנכתב ב200 שנה האחרונות. (ובעצם גם לפניהם)

שוווהשווהשווה קריאה!!!!

לילה טוב

כבר יומיים שאני רוצה לכתוב תגובה ל golani ולא מצליחה למצוא מאיפה להתחיל.

הסרט יותר טוב מהספר?!

הקרב על הפלך מיותר?!?!?!

OMG, כל כך כל כך לא!

מדבר, מסכימה עם כל מילה שלך.

ויש לי עוד מה להוסיף, מקוה שאני אספיק מאוחר יותר.

זה שהתרגלנו פשוט שאחרי שקראנו שורה/קטע הבנו אותו

בשר הטבעות עד שאתה מבין את העלילה אתה יכול למצוא את עצמך חוזר על אותו קטע 3 ו-4 פעמים עד שהבנת    הספר הוא באמת טוב אבל רק כשאתה מתאמץ להבין אותו..

העלילה סוחפת נכון אבל א' לוקח לה זמן להגיע וב' בשביל להבין אותה צריך קצת מאמץ ..טוב נו הרבה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אבל זה היה מ-ש-ע-מ-ם בצורות כ"כ משגעות שפשוט לא הצלחתי להמשיך..הגעתי בערך עד |חוכך בזכרונו|..אולי הסיפור על זה שגנב את הטבעת מהחבר שלו ונהיה יותר ויותר רע ולא אנושי,והיה באיזו מערה עד ש..נו..זה שעזב לפני שהתחיל הספר (ומסופר על זה בהתחלה) לנדודים שלו לקח ממנו את הטבעת..משו כזה..אולי טיפה יותר מאוחר הפסקתי,אבל אני כבר לא זוכרת איפה..אולי כשנו..זה השני יצא למסע גם כן..

צר לי לבשר לך שקראת את ההוביט ולא את שר הטבעות...

ולדעתי הוא באמת פחות טוב

שבת שלום!!!

ואני זוכרת בוודאות שכשקראתי את ההקדמה-מבוא היה כתוב על ההוביטים וכמעט לא הבנתי ואז היה כתוב שכל זה מסופר בספר "ההוביט",ותהיתי אם כדאי לי לקרוא אותו בשביל הרקע..

חוץ מזה,מה שכתבתי - על זה שעוזב ראשון (אני זוכרת שהוא מתחיל בב') - לא כתוב בספר..זה כאילו מסופר לפניו..בספר עוזב השני (מתחיל בפ')..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

וגם חלק מהספר..

ולא הייתי מסוגלת להמשיך.

אולי אקח את זה שוב כפרוייקט נסיון לחופש..|חולם|..כשיהיה זמן..

אבל בסרט יש גם פרטים טובים.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

והסרט מייצר יותר רגעי שיא מאשר הספר, עדיין הספר יותר טוב אבל הסרט מהווה השלמה מצוינת.

והתפקיד של ארוון ממש לא מיותר.

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

אבל כן דו"חות מפורטים.

בסופו־של־ּדבר גיבשתי דעה מוצקה ביחס לעניין ואינני רואה כיצד החוויה הסובייקטיבית יכולה לתרום לי.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר