"למען השם
שכוייח השבוע מוענק למגיש-הצעות-החוק הבלתי נלאה, הלא הוא ח"כ זבולון אורלב. ברפרטואר של אורלב יש כבר הרבה הצעות חוק לתועלת החברה, אבל עכשיו הוא עובד על אחת ההצעות החשובות ביותר שלו (לפחות על פי טעמו האישי של המדור): להגביל את נתינת השמות החריגים לילדים. לטענת אורלב, שאליה הצטרף גם מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן, כשהורים מחליטים לתת לבנם שם תמוה - זה יכול להרוס לו את החיים. לפי ההצעה, פקידי משרד הפנים שרושמים את שמות הילדים לא יסתפקו יותר בהרמת גבה, אלא גם יעבירו את השמות יוצאי-הדופן לוועדה שתחליט אם לאשר אותם. זכותו של ההורה לתת שם לילדו, אך גם לילד יש זכות לגדול בכבוד. אמנם התלונות שהתקבלו לכנסת, שבעקבותיהן החליט אורלב לשים קץ לתופעה, הגיעו מפי אומללים כמו חמורה, אשכולית ולא-עלינו אפילו אדולף, אבל מן הסתם החוק לא יטפל רק בהם; ההורים של הוויה, נחליאל, זיו-השכינה ואור-אינסוף - ראו הוזהרתם."
(מתוך אתר כיפה: http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=43783)
מה אתם אומרים?
מצד אחד, מרגיז ששוללים להורים את זכות הבחירה בנוגע לשמות של ילדים, ואני יכולה להבין מצוקה של ילדים שנקראו בשמות מזעזעים.
א-ב-ל, גם שמות כמו השם שלי, שהוא יחסית נורמלי, יכולים להרוס למישהו ת'חיים. אני שונאת את השם שלי, ולא ממש בגלל שצחקו עלי בגללו או משו. אהבה של שם זה עניין סובייקטיבי. מי יקבע להורים איך לקרוא לילדיהם? זה קצת הוזי. קצת הרבה הזוי.
אני הייתי מציעה למתן את זה. אולי להפוך את האפשרות של שינוי שם למשהו זמין ומתקבל. לא למשהו שמותר לעשות רק מגיל 18..
)