להתפלל בדחיפות לרפואת ג'ואן יוסף חיים בן בטי שרה, זקוק לרחמי שמיים מרובים!
בטיפול נמרץ כבר כמה ימים...!
(א) . ר"ת משח שהוא ר"ת מילה שבת חודש שעליהם גזרו היוונים. ותקנו חכמים לזכור את הנס במשח שהוא שמן. וגם ר"ת מזמור שיר חנוכת הבית לדוד לשמחה שהיא השכינה וגם אותיות חמשה שנעשה הנס של חנוכה בחמשה בנים של מתתיהו. ולדוד הוא גמטריא מ"ד כנגד מ"ד נרות של חנוכה (יוסף תהלות להחיד"א).<br/><b>מזמור שיר חנוכת הבית</b>. הטעם שאומרים אותו קודם פסוקי דזמרה כי המזמור הזה היה נאמר בהוספה על קדושת ירושלים (שבועות טו ע"ב). או מטעם שהוא נאמר על חנוכת הבית והמקדש והוי ענין של קדושת ביהכ"נ (המלקט).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד:
(ב) . פתחת את הדלת (רח"ו), רמז שדלתות הבית המקדש לא נפתחו רק כששלמה הזכיר את שמו של דוד (המלקט).<br/><b>דליתני</b>. מלשון דלות מלשון דלי, דלותי ולי יהושיע. הורידתני כדי להעלותני. והענין כי דיליתני על ידי יסורים והקב"ה החשיך עוה"ז כדי להעלות ניצוצות, וכל הירידות הם לצורך עליה, וזהו הזורעים בדמעה ברנה יקצורו ודו"ק (שפ"א).<br/>ועוד נראה שמזל דלי הוא סימן ישראל והמזמור הזה נאמר לקדש קדושת ירושלים (המלקט).<br/><b>דליתני</b>. שדוד נעשה דלת לשבים שראו שלא חטא כשנפתחו דלתות ההיכל, וממילא לא חטא אלא להראות דרך תשובה וזה פותח פתח לתשובה (אגרא דכלה).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">אֲרוֹמִמְךָ יְהוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא-שִׂמַּחְתָּ איְבַי לִי:
(ג) . נראה לפרש הפסוק על פי הגמ\' בנדרים פ"ב אמר רבי אלכסנדרי אמא רבי חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלים לו על כל עוונותיו שנ\' (תהלים קג) הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי, ואם כן כיון שראה דוד שנתרפא ראה שמחלו לו על כל עוונותיו וזהו ההמשך ד\' העלית מן שאול נפשי וכו\' (מהר"ם מלמד).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">יְהוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי:
(ד) . הנה הגמ\' ביומא דף כ"ב ע"א שאול באחת ולא עלתה לו דוד בשתים ועלתה לו, והטעם כי שאול היה לו נפש גבוהה ולא סבלה שום פגם אבל נפש דוד שמקורה מאדם הראשון ונפלה בשאול משום חטאו אז לא הרע עליה העבירות וממילא עלתה לו, וזהו כוונת הפסוק, העלית (גדלת אותי מ) שאול (כלומר שאול המלך) שנפשו סבלה אותם, ודו"ק (בן איש חי).<br/><b>חייתני מירדי בור</b>. כלומר נתת לי חיים מהיות בור (עם הארץ), והצלת נפשי מלהיות כבהמה נדמו. וכן רישא דקרא העלית מן שאול נפשי כלומר העלית נפשי מלשאול קושיות על מה למעלה ומה למטה המביאים האדם לידי שעמום ומחשבות זרות, וזה הכוונה העלית נפשי מן השאלות (המלקט).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">יְהוָה הֶעֱלִיתָ מִן-שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר:
(ה) . תודו להקב"ה שנתן לכם רשות לאמר קדושה כמו המלאכים להזכיר קדשו (בן איש חי).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ:
(ו) . כי האף מאבד ברגע והרצון בונה חיים (המלקט).<br/><b>בערב ילין בכי</b>. בערב הדומה לגלות ילין בכיות ולבוקר הדומה לגאולה רנה (המלקט).<br/><b>בערב ילין בכי</b>. כלומר בערב נתקן את חורבן בית המקדש בבכיות, ולבקר רנה, אבל לבוקר מתקנים ברבוי שמחה. ועיין שפת אמת על פסוק א\'. (המלקט).<br/><b>כי רגע באפו</b>. כל מי שהרגע יקר וחשוב אצלו אז חיים ברצונו (הר"א מסטולין).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבּקֶר רִנָּה:
(ז) . שבשלוה לא אמוט, ואינו כן כי השלוה מרחקת מהקב"ה ואין מעמיד אותו אלא היסורים (מהראנ"ח).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל-אֶמּוֹט לְעוֹלָם:
(ח) . כלומר הקב"ה מגביה את האדם על ידי הסתרת פנים של הרגשת שפלות של האדם (בית יעקב איזביץ בראשית סד).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">יְהוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל:
(ט) יש בפסוק הזה שני שמות של ד\', כשמדבר לבורא עולם בכלליות אז שם "י-ה ו-ה", ואדנ-י כשמדבר לקונו בפרטיות (שמואל בן חפני).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל-אֲדנָי אֶתְחַנָּן:
(י) מַה-בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל-שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ:
(יא) . תוסיף עלי חן (המלקט).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">שְׁמַע-יְהוָה וְחָנֵּנִי יְהוָה הֱיֵה עזֵר לִי:
(יב) . שהוא צער העברות למחול לשמחה, ובמה, על ידי מחילת עוונות. וכן למה נקרא מחילה כי הוא גדר של מחול וריקוד להתקרב ולהתרחק וזהו החיות רצוא ושוב, ודו"ק. וכמו כן האי עלמא לבי הלולא דמיא, ודו"ק. (פנים יפות).<br/><b>הפכת מספדי למחול לי</b>. סוף מילוי של "מרור" "משוש" (והוא מם ריש וו ריש), והכוונה שהפכת מספדי על ידי התורה שמהפכת המרירות למתיקות כי התורה היא שמחה, ודו"ק (ר\' יעקב אבוחצירא בגדי השרד).<br/><b>שקי</b>. גמטריא ת"י שהוא גמט\' אליהו עם משיח (בא"ח).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:
(יג) . כלומר גם במצב של "וידום אהרן" אתעלה על הנסיון וארגיש שהכל טוב והם חסדים נסתרים וממילא יזמרך כבוד ולא רק "וידום" (תהלים ספינקא).<br/><b>למען יזמרך כבוד ולא ידום</b>. כי כאן דוד המלך צפה ברוח הקודש שהממון ששמר לבנין בית המקדש לא יבנה ממנו כי שלמה המלך יבנה ממנו וממון של דוד יתחלק לת"ח עניים (עיין ילקוט ורש"י מ"א ז ועיין ביערות דבש), וידוע שבנין ביהמ"ק עומד לזמן וצדקה לת"ח עומדת לעד וזהו כוונת הפסוק למען יזמרך כבוד שאין כבוד אלא ממונו של אדם (עיין בראשית לא), וזהו לא ידום אבל זכותו יעמוד לעולם. (חידושי חת"ס על מסכת ב"ב ו\' ע"ב ד"ה שאלו).<br/>');return false" style="font-family: frankruehl; color: black; font-size: 20pt">לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם יְהוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:







