יש בחיים כל מיני מקרים..וכמה שתרדו על הצניות שלי..לא יעזור..
לפעמים אלוקים פשוט צוחק לי בפנים..אז מי אני שאתיימר להיות טובה ממנו..הנה כמה דוג' על ההומור הציני בעולם שלנו:
* שיחה בבית חג"י..אחרי הפיגוע לפני חצי שנה:
-"תגידי, לאיזה הלוויה את הולכת?"
="לא יודעת..אני נורא רוצה ללכת לאימס, אבל אודיה אבן חיים ביקשה אישית שאבוא, ונראה לי חשוב שהנוער יגיע ללוויה של אבישי.."
-"אני בכלל חשבתי להישאר ביישוב..לעזור ולארגן.."
="אוף, איזה התלבטות קשה! פשוט אי אפשר לדעת מה לבחור.."
-"נו, איך אומרים: שאלה יהיו ההתלבטויות שלנו..אה..בעצם לא.."
*המראה שנגלה לעיני הרב שהגיע לבית משפחת פוגל:
בפנים, חמש גופות.
מבחוץ- שלט צהוב מאיר עיניים- "מזל טוב להולדת הבת הדס"..
*שיחה בין נערה ממוצעת לחברתה:
-"היי, מה שלומך? שמעתי נסעת היום לירושלים. יא מבריזנית..איך היה?"
="אממ..מקסים. כייף חבל"ז."
-"סטלנית- מה עשית.? הלכת לקניון? לעין לבן?"
="לא בדיוק. הייתי בהלוויה."
*אחרי ההספדים,
ששעה כולם הדגישו כמה המשפחה היו אנשים גומלי חסדים, ענוותנים ובכללי יהודים מקסימים
(הלואי שאזכה להגיע לקצה קצהו של אחד מכל השבחים עליהם)
-הלך איזה קבצן בין כל האנשים החצי מעולפים..דומעים ועצובים. ו
צעק בקול, תוך שהוא מנענע את הקופסא שלו, שרשרשה:
"צדקה תציל ממוות. צדקה תציל ממוות"...
*ההכתרה של השמינסטיות אצלינו..
נדחתה מיום חמישי כי כולם אמרו ש"ירד שלג" (זוכרים?)
בקיצור, דחו אותה להיום.
איזה יום מוצלח. אני הייתי בהלוויה בירושלים.
הערב אחזור לאולפנא, ואצחק בהכתרה. מזל שדחו אותה.לא?
ויש לי עוד מליון סיפורים שכשחושבים עליהם, אתה לא בטוח אם לצחוק, או לבכות..
יש לי גם המון מקרים אשיים מאוד שלא אוכל לפרסם..
אבל תהיו בטוחים שאני ואלוקים בהתערבות- מי יותר מצחיק... ואל תעזו בחיים שלכם להגיד לי להפסיק להיות צינית!
)
)
)
(הייתי חייב ת'סמיילי הזה כי לא הכל שחור(: 
