לאור הפיגוע המזעזע שהיה בערב שבת כולנו קמנו מדוכאים.

התפתח אצלנו דיון בכיתה אשמח לשתף-ושתגידו את מה שאתם חושבים.

בנות אמרו-איך אפשר להמשיך ככה בחיים ולזרום כאילו הכל רגייל שמשפחה שישנה ולא עשתה כלום נרצחת. בגללנו. בגלל המעשים שלנו. איך אפשר להמשיך בשמחת אדר כשמשפחה שלמה מתאבלת ובוכה. כשעם שלם בוכה.

בנות אחרות אמרו-שנכון-זה עצוב ומותר לבכות להתאבל לבטל דברים במוצ"ש,ראשון- אבל יש גבול אי אפשר לעצור את החיים. להיפך-צריך להמשיך ולא להיתקע. צריך להראות שאנחנו ללא נתקעים נכל דבר קטן-שאנחנו עם!!

עוד משו שעלה-זה שאם לא היה את פיגוע הזה אז אנשים לא היו מבטלים את שמחת אדר (שבוע רבנית וכו')  למרות שוואלה-גם עכשיו  ברגע זה-אנשים מתים ביפן,נעדרים-ושןמעים מצטערים ו--אינמה לעשות הם לא קשורים אלינו. למה שנתאבל.אבל------- גם הם בני אדם-גם מאחוריהם-עומדים גוף.נשמה.משפחה.

זהו-זה מה שהיה(זה בקיצור כי נמחק לי.. ) בכל מקרה-תגידו מה דעתכם.

תודה. לילה טוב!

בשורות טובותת!!

צריך להצטער על  שאנשים מהעם שלך מתו ככה באופן כל כך אכזרי אבל צריך גם להמשיך את החיים בין אם אלה שמתו קשורים אליך ובין אם לא, החיים צריכים להימשך!!!!

וזה באמת חובה שזה יהיה אחרת, זה כאילו שלא אכפת לנו וזה אנשים מהעם שלנו שיקרים לנו מאוד! 

אבל כמה ימים. 

כי אם לא כל החיים נהייה עצובים..

כמה סבל, כמה ייסורים, כמה זעזועים!!!!!

ואנחנו אומרים שצריך להיות גיבורים, שאסור להישבר... אבל צריך לצעוק דיייי!!!!!!

עם ישראל עובר כל כך הרבה סבל! אי אפשר להמשיך ככה!!!

אנחנו צריכים להתפלל! לצעוק!!!!!

טעטע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

היה יילד ששתי ההורים שלו מתו ולא היה לו בית ולא משפחה.

יום אחד פוגש אותו מנצח של להקה ושואל את בהילד איפה אתה גר?! היכן ההורים שלך?!הילד אומר שההורים שלו מתו והוא גר ברחוב הולך איך שהרוח מוליכה אותו.

המנצח שמע את זה ואמר שהוא מוכן לעשות איתו הסכם הוא יבוא איתו וידאגו לו לכל הצרכים שלו ובתמורה הילד יעבוד אצלו.

התפקיד של הילד היה שבאמצע כל הופעה המנצח יעשה לו סימן והילד יכנס לאולם ויצעק פריעלך (שמחה באידיש) וזה בעצם יגרום לקהל יותר לשמוח וההופעה תיהיה יותר מוצלחת.

הגייע הערב של ההופעה הראשונה והמנצח עושה לילד סימן להיכנס לאולם והילד לא מסוגל להיכנס מרוב הלם של האולם. איך שהוא היה נראה האורות, האנשים, האוכל והמנצח עושה לו סימן והילד לא יכול לזוז. המנצח הולך לילד ונותן לו סטירה מצלצלת על הלחי ואומר לילד עכשיו עם הדמעות והכאב תיכנס לאולם ותיצעק פרעילך!! וזה מה שהילד עשה.    

אנחנו בנים של הקב"ה בנים יתומים שמחכים שהקב"ה יבוא ויגאל אותנו ע"י משיח!

כל פעם הקב"ה נותן לנו כל מני סטירות כדי לעורר אותנו על המעשים שלנו ובעצם על המצב שאנחנו נמצאים בו.זה לא חוכמה להגיד אין מה לעשות צריך להמשיך או לשבת ולישקוע בדיכאון.

פשוט צריך לצעוק לאבא שלנו והגיד לו שאנחנו לא מוכנים יותר למצב הזה!!

ולקום בשמחה על כל השטורעם והחיות ופשוט בפרעילך להמשיך ולעשות כמה שיותר מעשים כדי שבאמת ניהיה ראוים שהמשיח יבוא ויגאל אותנו ויפסיקו כל האסונות האלה שיש לעמ"י!!!!!

ולהתקדם. להיות יותר טובים.לחזור בתשובה!! מחר לקום לבוקר חדש ולהחליט להשתפר במשהו מסוים שלא מוצלחים בו. אולי אפילו שכל אחד יקבל על עצמו משו. כחלק מהעם.ולהבין שהם-משפ' פוגל הי"ד נבחרו מכל העם וזה אומר לנו שאנחנו צריכים להתעורר לתשובה שלמה. יאללה שכל אחד יקבל על עצמו משו..לא חייבים לרשום פה. אבל להחליט על משו שצריך להשתפר בו,לקבל,ולרשום פה-קיבלתי על עצמי. ולא חיב לפרט.. שנידמע בשורות טובותת!!

אז הערבים ישיגו את מטרתם. ואנחנו נעזור להם בזה.

לא!

כמובן שאי אפשר להמשיך כאילו לא קרה כלום, חייבים לנסות להשתדל הכי כמה שאפשר- להמשיך! לשמוח! לשמח! לחיות!!! להראות להם שלא, זה לא יצליח!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....