מנידים את הראש ואומרים:"אוי, איזה מזעזע".

ואח"כ ממשיכים לפטפט על הטיול של שבוע הבא והנעליים שקנו מאיפשוהו...

קידמנו משו?

עדיין עם כל הקטע של הפיגוע,

אבל דוגרי-יש לך משו לעשות עם זה.????

מה?!אתם רוצים שאני יחייה על בכי???כאילו מה????בשביל זה נולדתי?בשביל לבכות כל הזמן???

ברור שממש כואב, אבל למה אסור לי לדבר על "הנעליים שקניתי אתמול..."?

למה כשאני יגיד את זה>>>>>>>>>>>>>>>>>^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^כולם יחשבו שאין לי לב????

יש לי בעיה עם אנשים שמראים שכואב להם אבל אחרי 2 דקות הם שוכחים.

תתעוררו, תקבלו על עצמיכם דברים, תתפללו, תבכו לביאת משיח.

מובן למה אני עצבנית על אלה שחושבים שבהנדת ראש הם משתתפים בצער?!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....