היום בעיתון "ישראל היום" היתה כתבה בעמוד הראשון על הרצח באיתמר!!

כתבה של 2 עמודים גדולים (מאוד!)

לא נשכח ולא נסלח!

א' מה נעשה שכן אמנם הטבח קרה לאנשים מהעם שלנו- לאחים שלנו אבל ביפן זה דבר שנוגע לחייהם של אלפי אנשים וכן זה מעניין מאוד את האנשים במיוחד שזה דבר שממשיך ולא דבר שקרה..

ב' זה מה שלצערינו קורה מהמציאות העגומה שאנחנו חיים בה.. אנשים כבר התרגלו לצערינו לדברים כאלה אז פשוט ממשיכים ככה.. (בדיוק כמו שמשפחה נהרגת בתאונת דרכים ל"ע ואנשים ממשיכים וזה מקבל ידיעה קטנה בתחתית עמוד 13 בעיתון)

ג' זה עדיין בכותרות או דברים שבהקשר הישיר של זה..

בס"ד

יותר חשוב למדינת ישראל ה"צונאמי ביפן" ו"רעידות האדמה ביפן"-למה לעזאזל זה אמור לעניין אותי?! 8.06 בסולם ריכטר או 1000!!!!למה לעזאזל?!

ביפן יותר חשובה מהפיגוע!!!!!

 בכלל, בכלל לא!!!!!!!!!!!!

 וגם לי זה מאוד הפריע שכ"כ מהר זה ירד מהכותרות.

אבל-

וזה אבל מאוד גדול-

ממש זיעזע אותי לקרוא שכתבו כאן מה איכפת לנו מהרעידת אדמה ביפן ומה זה 

משנה לי באיזה עוצמה היא היתה...

כן אז זה אמור מאוד מאוד לשנות לך.

(כן ברור שהפיגוע באיתמר יותר, אבל זה לא סותר)

  כן, הם יפנים, הם גויים והם- בני אדם!!!!!

צריך שיהיה לך טיפת אכפתיות !!!!!!

התורה מלמדת אותנו להיות רגישים לצרה של כל אחד- אפילו של האויבים שלנו!!!

אז בטח ובטח של יפן שהם לא אויבים ולא כלום!!!

הם בני-אדם וצריך להיות לך מאוד מאוד איכפת!!!!

מה שקרה ביפן כן אמור לענין אותך כי בעקבות זה התפוצצו כורים גרעיניים

וזה מסכן גם אותנו!!!!

חוצמזה ש-

מה כבר אפשר לכתוב על הרצח?

אם היו ממשיכים לחפור על זה זה היה הופך לחטטנות

אני לא באמת חושבת שצריך לכתוב עד כמה הידה בכתה וכמה קשה לה וכו'-

הם רוצים שקט,

רוצים שיעזבו אותם!!!

מה הם יכולים לכתוב?

נכון, היה נורא, אבל את מצפה שעכשיו במשך שבוע הכותרת בעיתון תהיה "רצח מזעזע באיתמר"?

הרי גם אם יכתבו עוד, את בעצמך לא תקראי, כי זה כבר לא מחדש לך כלום!

וחוצמיזה, שאח"כ מתלוננים שלעיתון אין מה לכתוב, אז הוא מורח איזה אירוע שקרה, וכל יום כותב עליו עוד פרט לא חשוב, וכו'...

ואם מה שכתבת נכתב בגלל שהרגשת שהאנשים שכחו, ונראה לך שזה כבר לא עצוב להם בלב-

שתדעי שאחרי 3 שנים אנשים עדיין נזכרים בפיגוע במרכז, ואת רואה שכשהם נזכרים, זה כואב להם!

אז אף אחד לא שכח..

הענין הוא שהרצח באיתמר היה וזה כמובן עצוב מאוד אבל זה היה ונגמר אבל ביפן כל יום קרה משהו חדש כל יום איזה הר געש מתפוצץ או איזה כור ולכן כל הזמן רושמים על זה מתי שהבלגם יגמר (לא הנזקים כמו הפיגוע באיתמר)

אז יפסיקו גם לדבר על זה

פתוח לי גם בשבע וגם Yנט ובעוד שבשבע הכותרת הראשית היתה על הפיגוע והשאר נתחלף, שמ ה הצונעמי היה בראשי

בכותרות הרבה זמן אני לא יודע למה בדיוק..

ברור שלנו אסור להוריד את זה מהראש...(כי ה' לא סתם נתן לנו את זה...אנחנו חייבים להתעורר כל אחד שיחזור בתשובה והכלל גם צריך להתחיל בדרך חדשה של פעילות למען ארץ ישראל לזכרם של ההרוגיים הפעם זה הגיע ברמז מידי קשה....)

בס"ד

מה כבר אפשר לכתוב על הפיגוע באיתמר?!

כמה אפשר לחפור על הצונאמי ביפן?!-על זה אפשר לחפור יותר משיעור תולדות האומנות, ותאמינו לי זה מקצוע חופר!!!

אבל על הרצח באיתמר של כמעט משפחה שלמה אין מה לכתוב?!

אם על צונאמי ביפן אפשר לחפור ברמות מטורפות ועל הרצח לא...אז...אני באמת לא מבינה מה הטעם...

בואו נלך כולנו לגור ביפן, ואז אולי יהיה אכפת לנו...

וכן, סבבה, חשוב, כור גרעיני ביפן התפוצץ, יש שם רעידות אדמה 6 בסולם ריכטר, יש שם צונאמי עם משהו 8.06 בסולם ריכטר (לא ממש זוכרת...), יש שם אסון משהו (גם לא זוכרת) ברמה 6 מתון 7 שיש בסה"כ-

סלחו לי...אבל...

הבנו!!!!!-מה הם רוצים שנעשה עם זה?!

כי זה בדיוק מה שאתם אומרים על הרצח-בסדר, היה, עבר, נגמר, שלום על ישראל, הלאה, תחליפי קלטת!

אכפת לכם מה קורה בחו"ל יותר מאשר מה שקורה פה בארץ מתחת לאף שלכם!!!!עם האחים שלכם!!!

חשוב, נכון, מאוד חשוב, תכלס-מה שקורה ביפן, סורי, אבל לא ממש אמור לעניין אותנו, כי אין לי ממש מה לעשות עם זה...מה אתם רוצים שנעשה?!נטוס ליפן להציל את...את מה?!תביאו דליים תעבירו את המים המיותרים משם לישראל.

לא, אני רצינית, באמת מה אתם רוצים שנעשה עם זה?!נקרא לאיראנים שיקחו משם את הכור הגרעיני, זה יועיל להם מאוד!!!

אין לנו מה לעשות עם זה-שמו מסכות אבך ותשבו בבית!-אין לכם מה לעשות עם זה!!!!

רצח של אחים שלנו, בעם שלנו, במדינה שלנו, כן יש לנו מה לעשות-אנחנו צריכים להתעורר!!!

ואוקי, נגיד שאין מה לעשות עם מה שקרה באיתמר, ונגיד שאין יותר על מה לחפור!-בסדר?! נגיד!!!

לרצח של משפחה יהודית, בא"י, בשבת, על ידי רוצחים שאמורים להיות "השכנים הנחמדים ורודפי השלום שלנו" הרבה יותר חשוב מצונאמי ביפן!!!!מצטערת!!!!

אבל על מה אתם רוצים לחפור כ'כ הרבה על הפיגוע? על זה שהילדים מסכנים? על האבידה הכ'כ גדולה?

לא באמת, בטוח שאפשר לספר כמה הם היו אנשים גדולים וכו'..

אבל תעצמו רגע ת'עיניים ותחשבו רגע על הילדים שנישארו ועל המשפחה השכולה ותנסו שנייה להיכנס לראש שלהם..

תחשבו איך זה כל פעם שאתה פותח עיתון, מנסה קצת לברוח מהמציאות ו.. מה אתה רואה? ת'הורים שלך, ת'אחים שלך, דודים שך.. או לא משנה מה, זה ישר מציף אותך ואתה עדיין שם במציאות שמיסביב..

טוב אולי זה לא כ'כ משכנע, אבל לי יש עוד סיבה ששמעתי אותה מחברה שלי שגרה בבית חג''י..(הפיגוע שהיה שם, מישו זוכר?!)  קיצר היא סיפרה לי  שבזמן של הלוויה באו מלא צלמים וכתבים וזה ממש עיצבן אותם, כאילו יאללה תנו לנו להרגיש את הכאב בלי כל הצלמים והכתבים שדוחפים ת'אף לכל דבר.. ובנינו גם לא הכי מזדהים..

לפי דעתי מה שהכי נכון זה, לכאוב, לחשוב על זה בשקט לא בתקשורת. זאת אומרת- לדבר על זה בנינו, לקבל כל מיני דברים על עצמנו לעילוי נישמתם..

ווגם לדעת לצמוח מתוך הכאב הזה למקום גבוהה יותר, ולשמחה גדולה..

חודש טוב ושמח..

ובשורות טובות! אמן!

(סליחה עם חפרתי קצת..)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...