אולי רק להתפלל לה' שיהיה להם פורים כמה שיותר שמח, ומתוך כך תבוא הנחמה לנו ולהם.

"ודור יקום וחי,

ישיר ליופי וחיים,

ועדנה בלי די

יינק מטל שמיים"...

כמה שהמילים האלה מנחמות אותי...

לא שאני באה להשוות (פשוט כי אין מה..)

אבל יש עוד הרבה בעם שחווים שיכול ואנחנו פשוט לא יודעים את זה.

ויש כאלה שחווים דברים אחרים ואנחנו לא יודעים.

אבל עם ישראל חי! לנצח!! 

ה' נשבע על זה, לי אישית זה מספיק.

ואנחנו צריכים לצרוח ולבעוט - 

שהנה אנחנו כאן!!

ואנחנו שומרים על המסורת וחוגגים.

ודווקא פורים בו כל המגילה עוסקת ביציאה מחושך לאור

מהסתר להארה

מגזרה לשמחה

מגלות לגאולה

אני חושבת שדווקא פורים זה החג שהכי יכול לחזק את האמונה.

וזה לא שלא קשה לי.

נכון, אבל אנחנו לא צריכים להשבית את שמחתנו בגלל דבר זה! אנחנו צריכים להראות לרוצחים האלה ימח שמם שהם לא יצליחו להרוס את עמ"י, כי עמ"י לא  ניתן להריסה! (שלא כמו בטטות שניתן לאכול אותן) .

פורים שמח לכוווולם!!!!

לאלפי ילדים בישראל לא תהיה שמחת פורים רגילה השנה, וגם לא היתה להם בשנים האחרונות .. 

למה? או כי הם יתומים, או עניים, או חולים בסרטן או נפגעו בתאונת דרכים או נכים או עוד הרבה דוגמאות אחרות שיש לי לצערי

מה שריציתי להגיד זה- שכל הזמן אנשים נפגעים, ונכון- היה השבוע פיגוע, אבל בגלל ה-3 ילדים האלה להתלונן על שמחה? מילא, בגלל האלפים (כולל השלוש..). אבל רק בגללם? נראלי יש פה משהו קצת לא אמיתי. 

לא אמרתי שרק להם לא תהיה שמחת פורים רגילה, פשוט דיברתי עליהם ספציפית,

ילדה בת 12 שרק לפני שבוע וחצי ראתה את אמא ואבא שלה מתבוססים בדמם...וילד בן שנתיים וחצי יושב לידם ומנסה להעיר אותם....

למה את לא אומרת דברים כאלה כל יום? 

הרי כל יום יש ילדים מסכנים. 

ואני מצטטת אותך: "ל-3 ילדים מעם ישראל לא תהיה שמחת פורים רגילה השנה." ---> כלומר, שלכל שאר הילדים תהיה שמחת פורים רגילה השנה.. מכלל לאו שומעים הן (או איך שלא אומרים את זה)

העניין של להתייחס דווקא ל-3 ילדים האלה, ולא לשאר הילדים שכל הזמן סובלים, נראה לי לא נכון.. תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם.. נכון? 

ואני לא רוצה שתביני אותי לא נכון, אני מבינה את המחשבה שלך, ויש לי אפילו קשר למשפחה שנרצחה והייתי בהלוויה ואח"כ בהפגנה ואז בעוד אחת וכו' וכו' ואני באמת עצובה ... אבל אני לא חושבת שביחס לחג צריך לתת ל-3 ילדים יחס מיוחד יותר מלשאר הילדים המסכנים בעמ"י. 

חג שמח! 

אז רגע, בגלל זה אנחנו צריכים לבכות במשך שנים? להיות שרויים בדיכאון?

להיות שמח - זה לא סותר את זה שכואב, או שלא אכפת לנו.

זה דווקא ההפך.

מראה שכן, שאנחנו ממשיכים. מנסים להמשיך. משתדלים.

אז הם ראו את ההורים שלהם מתים, וההורים של ילד אחר מתו בשניה בתאונת דרכים, ואח שלו חולןה בסרטן, והוא אין לו איפה לישון - אז הוא ישן ברחוב, ולאממנה הזאת אין במה להאכיל את 9 הילדים שלה, ו..

כן, וזה לא נגמר.

אז לא, אנחנו לא יכולים להיות כל הזמן עצובים, כואבים.

מנסים, מתשתדלים לשמוח.

וזה עובר.

לא עובר מהלב, זה לא אומר שזה לא כואב, אבל העצב עובר - ואנחנו שמחים.

זה אולי בריחה. בריחה מהעצב, מהכאב. יכול להיות.

אנחנו חלשים מדי. לא יכולים לסבול כ"כ הרבה, אז אנחנו בורחים. משתכרים -- שמחים.

לא יודעת.

תיקון:

אז רגע, בגלל זה אנחנו צריכים לבכות במשך שנים? להיות שרויים בדיכאון? להיות בטטות ולא לשמוח?

להיות שמח - זה לא סותר את זה שכואב, או שלא אכפת לנו.

זה דווקא ההפך.

מראה שכן, שאנחנו ממשיכים. מנסים להמשיך. משתדלים.

אז הם ראו את ההורים שלהם מתים, וההורים של ילד אחר מתו בשניה בתאונת דרכים, ואח שלו חולןה בסרטן, והוא אין לו איפה לישון - אז הוא ישן ברחוב, ולאממנה הזאת אין במה להאכיל את 9 הילדים שלה, ו..

כן, וזה לא נגמר.

אז לא, אנחנו לא יכולים להיות כל הזמן עצובים, כואבים.

מנסים, מתשתדלים לשמוח.

וזה עובר.

לא עובר מהלב, זה לא אומר שזה לא כואב, אבל העצב עובר - ואנחנו שמחים.

זה אולי בריחה. בריחה מהעצב, מהכאב. יכול להיות.

אנחנו חלשים מדי. לא יכולים לסבול כ"כ הרבה, אז אנחנו בורחים. משתכרים -- שמחים.

לא יודעת.

אפילו לפרוק אסור!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...