אולי רק להתפלל לה' שיהיה להם פורים כמה שיותר שמח, ומתוך כך תבוא הנחמה לנו ולהם.

"ודור יקום וחי,

ישיר ליופי וחיים,

ועדנה בלי די

יינק מטל שמיים"...

כמה שהמילים האלה מנחמות אותי...

לא שאני באה להשוות (פשוט כי אין מה..)

אבל יש עוד הרבה בעם שחווים שיכול ואנחנו פשוט לא יודעים את זה.

ויש כאלה שחווים דברים אחרים ואנחנו לא יודעים.

אבל עם ישראל חי! לנצח!! 

ה' נשבע על זה, לי אישית זה מספיק.

ואנחנו צריכים לצרוח ולבעוט - 

שהנה אנחנו כאן!!

ואנחנו שומרים על המסורת וחוגגים.

ודווקא פורים בו כל המגילה עוסקת ביציאה מחושך לאור

מהסתר להארה

מגזרה לשמחה

מגלות לגאולה

אני חושבת שדווקא פורים זה החג שהכי יכול לחזק את האמונה.

וזה לא שלא קשה לי.

נכון, אבל אנחנו לא צריכים להשבית את שמחתנו בגלל דבר זה! אנחנו צריכים להראות לרוצחים האלה ימח שמם שהם לא יצליחו להרוס את עמ"י, כי עמ"י לא  ניתן להריסה! (שלא כמו בטטות שניתן לאכול אותן) .

פורים שמח לכוווולם!!!!

לאלפי ילדים בישראל לא תהיה שמחת פורים רגילה השנה, וגם לא היתה להם בשנים האחרונות .. 

למה? או כי הם יתומים, או עניים, או חולים בסרטן או נפגעו בתאונת דרכים או נכים או עוד הרבה דוגמאות אחרות שיש לי לצערי

מה שריציתי להגיד זה- שכל הזמן אנשים נפגעים, ונכון- היה השבוע פיגוע, אבל בגלל ה-3 ילדים האלה להתלונן על שמחה? מילא, בגלל האלפים (כולל השלוש..). אבל רק בגללם? נראלי יש פה משהו קצת לא אמיתי. 

לא אמרתי שרק להם לא תהיה שמחת פורים רגילה, פשוט דיברתי עליהם ספציפית,

ילדה בת 12 שרק לפני שבוע וחצי ראתה את אמא ואבא שלה מתבוססים בדמם...וילד בן שנתיים וחצי יושב לידם ומנסה להעיר אותם....

למה את לא אומרת דברים כאלה כל יום? 

הרי כל יום יש ילדים מסכנים. 

ואני מצטטת אותך: "ל-3 ילדים מעם ישראל לא תהיה שמחת פורים רגילה השנה." ---> כלומר, שלכל שאר הילדים תהיה שמחת פורים רגילה השנה.. מכלל לאו שומעים הן (או איך שלא אומרים את זה)

העניין של להתייחס דווקא ל-3 ילדים האלה, ולא לשאר הילדים שכל הזמן סובלים, נראה לי לא נכון.. תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם.. נכון? 

ואני לא רוצה שתביני אותי לא נכון, אני מבינה את המחשבה שלך, ויש לי אפילו קשר למשפחה שנרצחה והייתי בהלוויה ואח"כ בהפגנה ואז בעוד אחת וכו' וכו' ואני באמת עצובה ... אבל אני לא חושבת שביחס לחג צריך לתת ל-3 ילדים יחס מיוחד יותר מלשאר הילדים המסכנים בעמ"י. 

חג שמח! 

אז רגע, בגלל זה אנחנו צריכים לבכות במשך שנים? להיות שרויים בדיכאון?

להיות שמח - זה לא סותר את זה שכואב, או שלא אכפת לנו.

זה דווקא ההפך.

מראה שכן, שאנחנו ממשיכים. מנסים להמשיך. משתדלים.

אז הם ראו את ההורים שלהם מתים, וההורים של ילד אחר מתו בשניה בתאונת דרכים, ואח שלו חולןה בסרטן, והוא אין לו איפה לישון - אז הוא ישן ברחוב, ולאממנה הזאת אין במה להאכיל את 9 הילדים שלה, ו..

כן, וזה לא נגמר.

אז לא, אנחנו לא יכולים להיות כל הזמן עצובים, כואבים.

מנסים, מתשתדלים לשמוח.

וזה עובר.

לא עובר מהלב, זה לא אומר שזה לא כואב, אבל העצב עובר - ואנחנו שמחים.

זה אולי בריחה. בריחה מהעצב, מהכאב. יכול להיות.

אנחנו חלשים מדי. לא יכולים לסבול כ"כ הרבה, אז אנחנו בורחים. משתכרים -- שמחים.

לא יודעת.

תיקון:

אז רגע, בגלל זה אנחנו צריכים לבכות במשך שנים? להיות שרויים בדיכאון? להיות בטטות ולא לשמוח?

להיות שמח - זה לא סותר את זה שכואב, או שלא אכפת לנו.

זה דווקא ההפך.

מראה שכן, שאנחנו ממשיכים. מנסים להמשיך. משתדלים.

אז הם ראו את ההורים שלהם מתים, וההורים של ילד אחר מתו בשניה בתאונת דרכים, ואח שלו חולןה בסרטן, והוא אין לו איפה לישון - אז הוא ישן ברחוב, ולאממנה הזאת אין במה להאכיל את 9 הילדים שלה, ו..

כן, וזה לא נגמר.

אז לא, אנחנו לא יכולים להיות כל הזמן עצובים, כואבים.

מנסים, מתשתדלים לשמוח.

וזה עובר.

לא עובר מהלב, זה לא אומר שזה לא כואב, אבל העצב עובר - ואנחנו שמחים.

זה אולי בריחה. בריחה מהעצב, מהכאב. יכול להיות.

אנחנו חלשים מדי. לא יכולים לסבול כ"כ הרבה, אז אנחנו בורחים. משתכרים -- שמחים.

לא יודעת.

אפילו לפרוק אסור!!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....