בס"ד לק"י
לרב החשוב האריאלניקהנאמן שליט"א, העוזר לקיים בכל יום תמיד, פעמים בשמחה, מאמר אבטליון (אבות, א', י'):"אבטליון אומר... ושנא את הרבנות"... וק"ל.
שלום וכל טוב סלה.
אחדשה"ט, של הרב החשוב ישגה לעד...
ראו ראיתי מכתבך מיום הנ"ל. ופלוא הופלאתי, הכיצד יצתה שיגגה כזו מבין עיניך וגבותיך?
שכן, כתבת במכתבך הארוך כמו ציפורניי, שהנני רב דקהילות אשכנז וספרד גם יחד! ותדהמי נפלה על ליבי, הכיצד העלית על לוח לבך, שיגגה רעה וחולה כזו, שהרי מקובלנו מרבותינו שאין לערב בין בשר לחלב כלל, ואני איך אעבור על דברי חז"לינו המהוללים?
וא"ת שרבנן דכל ישראל הצבי ישראל, ר' יצחק לוריא (האר"י [=בלשון עמישב זוכמיר]), דהוא נצר לעירוב דמים, ובן לשילוב בשר וחלב, ונראה ל"י (על משקל, "ונראה לר"י) לתרץ דשם עדיין לא נחלקו כולי האי בין ספרדים לאשכנזים, דהוא חי לפני 500 שנה, כשלוש מאות שנה לרבינו הרמב"ם, דההוא פרענק דהתקבל בכל קהילות היהדות וחצרותיה החסידיים, או שלא. ועוד ששכן איתו כבוד בעיה"ק צפת תובב"א מרן (נא לקרוא עם רי"ש מתגלגלת- מרררן...) הבית יוסף, הלא הוא ר' יוסף קארו (מחה"ס: כסף משנה [על הרמב"ם], בית יוסף [על ארבע טורים], שו"ע, שו"ת אבקת רוכל [אם זכרוני אינו מטעני] ועוד.), דאף הוא התקבל כהתקבל המקובלים שהתקבלו קבלה מקובלת בקבלת הקבלות שקבלו המקובלים לקבל (על משקל פירוש ה"אור החיים" לערך שכל, עיין שם, ופותח בלשון:"ובהתבונן בהשכלת המושכל ישכיל ההשכלות דהמושכל מושלל ההשכל..." וכו'). ועל-כן בזמנו נראה דשהוא שנה אחת בין הבשר לחלב, ואז נולד הילד. אך בזמננו שנהגו שש שעות (דכתב הרמב"ם: "שהוא כמו שש שעות", ונחלקו הראשונים מה זה "כמו", רוב, או חלק וכו') לא שייך כולי האי.
ועל-כן, ע"מ שלא תיפול המכשלה על בני ישראל, צאן קדושים, תמימי דרך ההולכים בתורת ה', או בשוליים, הריני להבהיר קבל עם ועדה (עדת אשכנז וספרד גם יחד), כי בבוקר, עם האיר השחר, רב אני דקהילות אשכנז, שהם לבנים וטובים לאור, כמו שיתבאר, בע"ה, להלן. ולאחר שש שעות, מחצות היום ואילך רב אני דקהילות ספרד. ומהי הקהילה אותה מעדיף אני? לכך רומז הפסוק:"יקו לאור ואין..." (איוב)... אך יש לסתור מן הפס':"ואומר אך חושך ישופני ולילה אור בעדני" (תהילים), ואז"ג וק"ל...
ועכשיו לתוכן תשובתך החדשנית. במו עיני ראיתי כי הבאת ראיה מהספר "בעל המחלוקות". ושם הספר יעיד על תוכנו כי אין זה שייך לצורת היהדות. כמאמר:"יהי שלום בחילך" וכדכתיב:"עוד יבוא שלום עלינו ועל כולם, סלאם". ובוודאי כי זה מרמז על אחדות האומה אל שורשה השורשי היותר כללי בהתהוותו הישראלית-כללית-עולמית, שהיא כאורם של ישראל והאומות היונקים משורש אחדות הבורא, יתברך, שהוא שורש השורשים של כל שורשי האומות וישראל המאוחדת, ועל-כן ביארנו עניין איש הישראלי, והוא להלביש השלום בשורשו הכללי, אף אם פרטיו אינם כן, והם מתושבי גב ההר, יהודים ושאינם כאחד, שלוחמי שלום לבושים בשלבושי שרד, מודל M-16, ונוהגים בדרכי מלחמה, אך בהביטך אל סגולת נפשם וחפץ צורם, הרי שדורשי שלום המה כמו שהתבאר.
ועל-כן אין להביא ראיה מדבריך ולא נשארה אבן אחת על חברתה בתשובתך (כמו בגב ההר, והבן.).
ועליך יאמר כמאמר הרמב"ן [מח"ס מלחמות ה' על הרי"ף] (סוכה דף ו' בדפי הרי"ף) על רבינו המאור הקטן (רבי זרחיה הלוי [כמדומני]): "אך זה כלל גדול כי מעולם לא הצליח בחידושיו"... והבן.
הדורש בשלומך (המלחמתי) תמיד.
החותם בשם כל עדת ישראל,
לזכר הרב זצ"ל,
הרב הי"ד
רבינו, רבך ועוד...
הגר"ר מהגשש, דקהילת החיוור. (כמאמר הכתוב [שם, שם]: מה? לא הבאת גר"ר?!).

))))