בס"ד לק"י
אחדשה"ט, (למי שאינו יודע, פירוש ראשי התיבות הללו הוא: אחרי דרישת שלומו הטוב. כך נהגו גדולי ישראל [להבדיל ממני] לפתוח את מכתביהם [ראה אגרות חזו"א])
הנה כי כן, הגיעני יקרתך מיום יומיים, אך מאת קוצר הזמן והתכלית לא מצאתי סיפק בנפשי לענותך במהירות, כפי הנדרש (מכון תקינות הרבנים תקנה 753, לשנת התשכ"ז).
ובכן, עברתי בין גליונות תשובתך וראיתי להדיא כי תשובה נכוחה נפלה לעת עתה על פיך, והרי לכך אתה ראוי לשבחים, חן חן. (בברכה, דודה חנה...).
אך מעט מן המעט חזיתי לכך שדורשת תשובתך הגיה קלה ובירור נכון. שהרי כתבת והבאת מגדולי רבני ישראל, הספרדים, (בעל המחלוקות, לוחמי התמורות, שו"ת אלנקם, שו"ת עזרא, שו"ת יכין, שו"ת בועז שו"ת רות, שו"ת עובד ושו"ת דוד עבדי), שכידוע באו ממואב, הלא היא ירדן של היום, ובוודאי היא ארץ ספרדים טהורי דם. אך ודאי כי יש לחלק בין פוסקי הספרדים לרבני האשכנזים. שכן, לא מצינו כן, שמותר להיות רב דאשכנז ורב דספרד, בסמוך ללא הפסקה כדבעי. ועוד, כן נראה מסתימת הפוסקים שם, שיש להחמיר ואף המתחיל בסעודה עליו להפסיק, (בין ערבי שבתות ובין ערבי פסחים [עיין פסחים דף ק' עמ' א']) ובוודאי שאין לעשות כן מדעת תחילה. וכן ראיתי בשו"ת אחרונים, למשפחת סופר, שו"ת חתם סופר, שו"ת כתב סופר ושו"ת טעות סופר. ועוד אמר לי ידיד נפשי, ראש ישיבת העור השזוף, הבבא באלי, וסגנו בתפקיד הרב נח שמקל, שכן כתב בעל המגילת סתרים (לא אין כוונתי לספר של ר' נחמן שיצא לאחרונה ע"י ד"ר צבי מרק, כי אם לספר שכתב רבינו ניסים, מראשוני הראשונים [וי"א מאחרוני הגאונים] שנקרא מגילת סתרים, וספר זה אבד לנו, אך הוא מוזכר בתוס' ובעוד מספר ראשונים, [עיין תוס' פרק ערבי פסחים] והרי יצא, דיש לי מספר אחרונים ועוד ראשון, ולך אין אלא מספר ספרדים, וודאי הלכה כמותי!!
ועוד, כפי שציינתי במכתבי הקודם, דהרמב"ם כתב "כמו שש שעות". והנה עוד מראשוני הספרדים אומר כמותי, וק"ל.
ובאשר למחדש המחלוקות, הרב עמנו א-ל, הרי שאמרת זה מכבר כי בגי' עולה למנין ברית-מילה, ואני נפליתי עד מאוד, אדרבה, הרי זו הוכחה לטובתי, שכן מצינו בתורה מספר פעמים שכבר תירגם אונקלוס "ברית-מילה" קיים גזירי, ומילה לשון גזירה וריב ומדון, ולא כדקאמרת שזהו אחדות ישראל, דהרי הוא זה שגרם למכבים לעלות בחומה ולצאת נגד מלכות יוון, שעליה כבר אמרו רבותינו במעמד הר-סיני- "אלה א-לוקיך ישראל", ואל תפרוך מהרב צוריאל דקאמר "המליכו ולא ממני", דהאי נאמר על מלכות הציונים, כמאמר:"הציבי לך ציונים", אך המלכות יוון, כבר אמר הרמב"ם, ריש הלכות חנוכה, ד"חזרה מלכות לישראל למשך מאתיים שנה", והוכח להדיא דאין להחזיק כלל ממחרחר הריב הידוע, עוקר ישיבות וטוחנן זו בזו, כמאמר:"לעולם ליגרוס איניש והדר ליסבר" (תרגום חופשי: לעולם ישנה אדם ואחר כך יחזור ויפלפל), ועליו כבר נאמר (מכות י', עמוד א'): "חרב אל הבדים ונואלו"-'חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים ועוסקים בתורה בד בבד'. הרי זה בעל הספר "בעל המחלוקות", ואין להביא ראיה מדבריו, שהרי לעשות מלחמה בעולם בא, והנה גם זה מעיד עליו כי אין הוא תלמיד חכמים (כן הוא בלשון הרמב"ם, ולא, כמקובל, לאמר: תלמיד חכם), דכבר נאמר:"אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר 'וכל בניך לימודי ה' ורב שלום...", אל תקרי בניך, אלא בונייך", ואז"ג.
המצפה לעלייתך לדרגה "יש ממש בדבריו" (סנהדרין), דהוא מעל דרגת נשים עבדים וקטנים (עיין פסחים דף ד' עמ' ב'-"ואמירה דהני דלמא מששא אית ביה"...)....
החותם לרצוני, דהוא רצון ה' בוודאי (כמאמר:"עשה רצונך כרצונו כדי שיעשה רצונו כרצונך [אבות, ב']),
הגרי"ז טנק