כולם אצלינו היו שיכורים כבר שעה אחרי המגילה בערך....ואז איזה מישו דוס לגמריי אמר לי שהוא רוצה לגעת בי..והתחלתי לברוח והוא כזה הולך אחרי וצועק דברים לא קשורים..אעאעא זה היה פשוט פחדד!!

הייתי אצל אחי הגדול, ושתיתי ושתיתי. גמרתי איזה חצי בקבוק וויסקי (!) וירדתי לישיבה.

שמה חיבקתי אנשים כל הזמן, ועשיתי שמח.

ההורים שלי מצאו אותי הולך על 4 בחדר אוכל וסחבו אותי הביתה.

בבית הקאתי ובלאגנים. בבוקר קמתי עם דיכאון טוטאלי

לא חושב שאני אשתה יותר הייתי בטטה גמור...

דאץ, מי אתה??

[לא באמת>> סתם מתוך סיקרון...]

יואו היה קורע בישיבה הגבוהה בבית אל.. עמדנו ב"עזרת נשים"- שתי מחיצות וחצי שהעמידו שם- ובהינו בבנים רוקדים.. מה זה התחשק לנו להצטרף אליהם XD

ואז חברה שלי ראתה את אבא שלה, והיא הייתה צריכה לקרוא לו, אז היא שלחה את היד ו-דפקה לו על הגב.

הוא נבהל בטירוף!!!

תדמיינו לעצמכם שמישו מהעזרה השניה [בנים- מעזרת נשים, בנות- מעזרת גברים] פתאום שולח את ידו ודופק לכם על הגב XD

וואי זה היה קורע....

עוד חוויה-

אני גרה ליד הרב של הישיבה התיכונית, אז כל הישיבה באה אליו.

פתאום בא איזה שמיניסט, ואני בדיוק יצאתי מהבית. ואז הוא קרא לי כזה ושעוווותת חפר לי שהוא מצטער על מה שהוא עשה לי שנה שעברה ולפני שנתיים, ולא עזב אותי עד שנשבעתי לו שאני סולחת לו.

אבל-- אינלי מושג מה הוא עשה לי. אינלי שמץ של מושג!! הוא טען שהוא פגע בי, אבל הוא לא עשה לי כלום...!!!

הלכתי הביתה שלי כבר בסוף פורים. פיתאום אחד מבוסם צועק לי מהמכונית שלו "שידוך!!"-פאדיחות..

- עמדתי ברמזור בירושלים עם התחפושת שלי (שימלה) ואחד צועק לי "יאא איזה מלכה יפה..."

ממש פדיחות.. מזל שאני לא מכירה אותם...

אחרי פורים שמחח לכולם!!!

היה לנו פורים חביב,אבל לא מי-יודע-מה.מוזר,מה שבטוח.

למשל - בסעודת פורים התחילו לדבר על קורבנות (בהשראת ספר ויקרא),והגיעו..מקורבנות בהמה לקורבנות אדם - משפ' פוגל הי"ד.

זה היה עצוב..הם בכו,אבל אמרו דברים מדהימים..

היום היה שוק פורים מעולה,ועוד רגע ההכתרה של שבט הרא"ה..

אז למה לא כל יום פורייייים? למה לא כל יום פורייים? פוריייים...

היה לנו במוצ"ש מסיבה באולפנה ואז חזרנו באיזה 11:30, חמש בנות בערך, הביתה. בדרך היינו צריכות לעבור בשכונה שידוע שבלילה יש שם שיכורים, מסוממים וכו'.. קיצר... הלכנו ביחד, הרעשנו, צחקנו והשתוללנו.. ואז ראינו איזה אחד נשען על מקלט ומסתכל עלינו.. התחלתי להילחץ כי הוא מלמל וזה היה ממש מפחייד.. ואחרי שעברנו אותו חברות שלי צחקו עלי ואמרו שהוא דיבר בפלאפון

השתכרתי כמו מסטול למרות שהקאתי קצת היה ממש כיף! אני כ"כ חיכיתי לזה , אצלנו כמעט כולם היו שיכורים אז

ביכלל היה סבבה(:  דווקא לא עשיתי שטויות רציניות אבל דיברתי פוול עם ח'ברה כמו שבחיים לא הייתי יכול

לדבר איתם... וזה ממש כיף.... חחח...חח..., אין אין איזה אורות זה פורים!!(:

למה הוא ניגמר כזה מהר????

שכן שלי קטן פתח תראש אתמול,כשרוני, 4 מתנדבים טירוף.

היום היה בלאגן אקשן כמו כל פורים אולי יותר משעמם! 

מותר לבנות לשתות לא??? אז אני שתיתי קצת לא השתכרתי רק מלאתי את מקום הבנים שאין,קיצר הצטרפתי לאבי.

דוקא היה כיף חחח, יש לחכות עוד שנה עכשיו! באסה!

קיצ אחלה יום -לילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 

...עם בקבוק שמפניה על הראש מבלי להפיל אותו.

חבורה של ארסים ניסו לפרוץ למסיבה שלנו במתנ"ס... בסוף אבא שלי יצא לצעוק על הבטטות האלו, כי הם רדפו אחרי ילד בן 3 כי הוא הוציא להם לשון... אז הם שברו לו על הראש בול עץ...

היה רגוע

היה ממש מדהים גם בלי להשתכר.. כי כולם מסביב השתכרו..(=

הייתי בחג אצל הרב סטבסקי, והיה פשוט מדהים..

כולם השתכרו ולא התנהגו כמו כל הבטטות הרגילות, אחד התחיל לבכות שאין בית מקדש..

ואחד התחיל לחלק ברכות.. והרב היה בהיי..

היה פשוט מדהים!! אין על פורים!! אין על הרב סטבסקי!! אין על ה'...

היום (שושן פורים) התעוררתי בשמונה בבוקר בגלל כאב בטן חזק, והקאתי. אח"כ חזרתי לישון.... 

בעשר התעוררתי שוב, והתחיל לי שוב הכאב בטן, אז הקאתי שוב. הפעם על המיטה של ההורים שלי (!). 

בעשר וחצי נכנסתי למיקלחת, ולפי שהתחלתי להתקלח הקאתי שוב.....

מיד אחר המיקלחת (בערך 11) הקאתי שוב,לא הספקתי אפילו להתלבש!!

אח"כ נכנסתי למיטה לנוח, והתעוררתי בשלוש!!!

נשארתי לנוח, לא קמתי. ונרדמתי שוב בשלוש וחצי.

בשבע (בערב!!) התעוררתי, התלבשתי, וחזרתי למיטה (הפעם לא נרדמתי).

בשבע וחמישה לא יכולתי לקום מהמיטה, היה לי כאב בטן חזק, והרגשתי מסוחררת....

בערך בשמונה אכלתי בייגלה אחד, וגם אותו בקושי... (לא אכלתי כל היום! רק שתיתי קצת....)

עכשיו אני במיטה עם מחשב נייד, משועממת... =]

שבסעודת פורים כשדוד שלי נכנס הוא בא ולחץ לכולם ידיים ואז הוא בא ללחוץ גם לי.. זה היה מוזר ... ולא מובן כ"כ...

בס"ד

א- גם אתם קראתם תסמסים בעולם קטן?? את זה שאסתר היתה או בת 40/75/80?? הרס לי את כל הסיפור של הגננת!! איפה הרומנטיקה?! (ואם כבר, בחיי שיש כמה דברים ממש לא ברורים (מלבד העובדה שלמה מלך ירצה זקנה...), כמו-למה כתוב עליה "נערה"?! ואיך זה שהיא היתה בתולה?! ולמה איזה בת 40 צריכה אומן?!....)

ב- חיבבתי את זרש עם הראש היצירתי שלה-לתלות אנשים על עץ.... אבל השנה שמתי לב שבגתן ותרש נתלו גם הם על עץ קודם...-בכלל לא יצירתית!!! בטח זה היה אז באופנה...

ג- קלטתם תפסוק האחרון במגילה? ציטוט: "כי מרדכי היהודי...גדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו..." -מזה הרוב הזה?! למה מי לא אהב אותו??...

והיו עוד כמה קטעים ששמתי לב אליהם אבל לא זוכרת... (כן, היה ממש משעמם בבית כנסת...)

רש"י אומר שאחרי שהוא התקרב למלכות הוא נאלץ לבטל קצת מתלמודו (את יודעת, כל העבודה שנפלה עליו)  וכמה מהסנהדרין פרשו ממנו- לכן רוב אחיו.

שאלות כ"כ נכונות ועמוקות, י'בטטה!!!

אני תמיד מעדיפה ללכת על אסתר בת 80. כמה שיותר זקנה. כי אישה בת 40 זה לא מגניב. יש עוד נשים מגניבות בגיל הזה [האמהות של רובנו, למשל...] שעוד נראות טוב בגיל הזה...ואישה בת 75 זה כאפות. אז 80 זה טוב.

היה חג ממש כיף!! אין דבר שעושה לי יותר טוב על הלב מלרואתא ת השיכורים של הנוער, אלה שכל השנה עושים פוזות שהם לא "דוסים" וכל זה...לראות איך הם מבפנים, זה מחמם את הלב

איזה אחד בא לחבר של אח שלי, אז אח שלי ביקש ממנו ברכה.

הוא התחיל לברך ופתאום צרח: "אני לא יכול לברך אתך! אני רשע! אתה צדיק! אתה צריך לברך אותי!!!"

כמעט בכיתי~

הוא כזה ילד מאמי...

הלכתי בפורים ברחוב ( בהרקדה בפורים במרכז) ואז אני רואה שיקור אחד כימעט נירדם מפיל בטעות עופנועה וכול העופנועה נשבר אבל אז השיקור הזה ברח מהר. זה היה מפחיד, וקיצור אני לא יספר לכם כמה שיקורים מפחידים ראיתי 

על המילה הזאת

דוד שלי שאל שנים את גיס שלי: "פגעתי בך? פגעתי? לא לא רק תגיד אם פגעתי? פגעתי? או באמת סליחה אם פגעתי!!"

וגיס שלי שלא היה שיכור אמר לו: "לא, לא פגעת בי..." אז דוד שלי לקח טופי, זרק עליו ואמר: "או, עכשיו פגעתי בך!"  וואי היה קורע איזה בטטה הוא...

אבא שלי הרב של היישוב וכל שניה כולם בקשו ממנו ברכה, אפילו אנשים שכשדיברתי איתם כשהם לא היו שיכורים הם אמרו שהם ממש מתפדחים ממנו!!   

במוצ"ש בן שיכור בא למישהי ושעות שפך לה כמה הוא אוהב ו=אותה והיא הכי יקרה לו...

והיא כולה אדומה מפחודחת וחברה שלה מתפוצצת מצחוק אליה...!!!!

ואיזה בן תפס אותי ושעות התחיל להסביר לי על אחשלי...!!

היה כ"כ טאוווב וכיף ב"ה!!

לא הייתי עם שיכורים... אבל היו כמה קטעים הזויים...

למשל בסעודה, בצהרים>> היינו אצל סבא וסבתא שלי, עם כל הדודים (מסורת..) וסבא שלי (יקה פחדד!) ערך ת'שולחן.. וספר שיש מספיק מקום לכולםפ וכו'.. קיצער באופן מאוד לא צפוי <צ> נשארתי אחרונה אחרי שכולם התיישבו.. ומה מתברר?? אין לי איפה לשבת!! חח.. אני מתחילה כזה>> ליד מישו יש מקום פנוי?? וכל אחד מנסה לנדב לי ת'מקום שהכי רחוק ממנו, שהוא לא יכול לראות אם יושבים שם או לא.. ואז אמרו לי >> אינמצבב!! סבא ספר, יש בדיוק מקום לכולם!! מה מתברר בסוף? הוא לא ספר את אחותי שבת שנה וחצי.. היא ישבה בכיסא אוכל, ליד השולחן... אז בסוף ישבתי ליד סבא שלי, בראש השולחן.. והוא ניסה לגרום לי להשתכרא, אבל לא הלך לו כי היין היחיד שאני אוהבת זה יין מתוק של קידוש (וגם שמפנייה, אבל לא היה) וממנו אני לא מצליחה להשתכר, גם אם אני ינסהה.. בפסח שתיתי 4 כוסות מלאות של יין כזה, ורק הייתי קצת עייפה בשעה 2 בלילה...

ועוד קטע מצחיק>> סבא שלי מכין פסיפסים.. הוא באמת מוכשר!! ואחד הדברים שהוא ממש אוהב להכין זה פלטה לשולחן, מפסיפס.. קיצער, פתאום באמצע הסעודה הוא מודיע: מצאתי פלטה מצויינת לשולחן!! הבא שמתחתן יקבל את זה... אז כל הדודות שלי התחילו לנסות לשדך כזה את בנותדודות שלי (שתי בנות שירות, 2 שמיניסטיות, שביעיסטית ואני> חמשושית) ואומרות להם כזה "רעות! את צריכה להתחתן!! לסבא יש פלטה מהממת לשולחן.." ואז הם הגיעו אלי.. וכל הילדים שיחקו בחדר.. אז אמרתי כזה>> אני הכי קטנה פה!! לכו לאחרים!! הם יותר גדולים... ואז קלטתי שבנדוד שלי, שהיה לו ברמצווה לפני חודשיים בכניסה לחדר שהילדים היו בו.. חצי בסלון... וגם דודות שלי ראו.. אז הם עושות לי><> נועם יותר קטן ממך..

מזלח, שהם לא יודעים על נטיותיי הבלחייות משו..

עליה

קודם כל,  זה במקום הצדעה לרבנית שהגיבה לפניי!

מלבד זאת, שימו לב איזה קורע:

אחי נשכב על המדרגות, וחברה שלי שעזרה להכין את הסעודה כמעט נפלה עליו. אז היא אמרה לו שיילך למקום אחר, כי זה מסוכן

אז הוא שאל בשיא התמימות "מה, אבל איפה אני ישכב?"

אז היא השיבה לו- "למעלה/למטה/על הספה בסלון/בחוץ.."

ואז הוא "בחוץ!"

וקם, יצא החוצא ונשכב פשוק איברים על הדשא....חחח....כפרה עליו!

בנוסף, היו מליון שיכורים...חחממווודייייםם!!!!!! הרגו אותי...

אולי נספר עוד מקרים אחר כך.

אבל הכי עצוב לדעת כמה צדיקים יש לנו בישוב!!! ונגיד אחשלי- תמיד ידעתי שהוא צדיק אבל לא ידעתי עד כמה!!=[[

מצטערת אם אני מאכזבת כולם כבר התעצבנו עליי על זה שאני עצובה בגלל זה....[

לא ראיתי אפילו אחד (ב"ה)

היה כ"כ מצחיק....

בערב הרב שלי אמר לי שהוא רוצה שאני אחזור לישיבה ואני ביקשתי ממנו סליחה על מה שעשיתי לו ושבגללי יש לו עוד כמה שיערות לבנות....

התעצבנתי על חבר שלי שלא בכה איתי על הפיגוע ושכנעתי אנשים לא להיות חברים שלו....

כולם באו אלי ושאלו אותי מתי אני חוזר לישיבה ולמה עזבתי(עניתי להם שהעיפו אותי +הדגמה לאיך עפים)וכמה באו ואמרו לי שלא אכפת להם אם אני דתי או לא הם עדין יאהבו אותי ושאני צריך ללכת בדרך שלי כי בסוף אני אגיע לאמת...

התעצבנתי על הבנות שבאות לראות את השיכורים אז זרקתי עליהם אבנים...(חצץ אל תדאגו)

אחד מהישיבה הגבוהה אצלינו הכין לשבת זכור גמרא על 5 בלונים מצחיקה רצח ואז אחד השיכורים שהוא רב פורים בדימוס הקריא אותה והיה אחד המצחיקים....

היו עוד מלא חוויות אבל לא כולם עולות לי לראש כרגע ולא את כולם אפשר לספר....אם אני אזכר בעוד אז אני אספר....

בן דוד שלי השתכר לגמרי ועשה סיבובים בכל הישוב פתאום כולם הכירו אותו....

וכל המשפחה המורחבת שלנו היתה אצלינו ובן דוד שלי היה מצחיק...

משו אמר"אני לא יכול.." ואז הוא קם ואמר:"אין דבר כזה לא יכול , יש לא יכולה!!!!"

אח"כ הוא בא לבנות דודות שלי ואמר להן שהוא מקדיש שיר לכל מי שעברה טסט,

קיצור ואז הוא עשה פנים של דביקות כזה והתחיל לשיר בשיא- הה דביקות:"האוטו שלנו גדול וירוק..."

קיצר, היה מורח...

ובפורים בירושלים משו בא אל דודה שלי ונמרח עליה....

מה זה נבהלתי....

היה פול דברים אבל אינלי כוח לכתוב...

רק, מה שהכי מפריע לי בפורים- ילדים קטנים שמשתכרים, בנות שמשתכרות ושפתאום אנשים מתחילים לעשן.

למה מה קרה???

פורים זה לא חג של פריצת גבולות, אלא חג של קדושה!!!!!

מי שיודע שיעשה שטויות אם ישתכר- שפשוט לא ישתכר!!!!!

ראיתי תלמיד של אבא שלי- באמת בחור טוב, מבית טוב, שפשוט ישב ועישן כמו אחד מבני הרחוב.

אני אישית ממש הזדעזעתי!!!!!!

מה אנשים עושים לעצמם? למה?????

ראיתי ילדים קטנים שהשתכרו והסתובבו בכל הישוב כמו מסטולים...

ואני שואלת- למה???

הם לא ילדים רעים, באמת שלא.

אז למה?? למה לעשות את זה לעצמם??

אני אישית יצאתי מזה מזועזעת...

מה דעתכם?

היה כ"כ טוב לראות את אלה שביום יום נראים ערסים כאלה, פתאום מתחילים

לבכות מול ארון הקודש ולצעוק, אבא אני אוהב אותך, אני רוצה לחזור אליך,

אחרי זה כשיגידו להם שזה מה שהם אמרו, הם לא יאמינו אולי אבל

זה מראה שיש להם את הרצון הזה באמת...

לא הייתי במסיבות, לא ראיתי שיכורים...

אוףףף:/

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...