ושזה חלק מתהליך הגאולה!

צריך רק לזכור שה-כל לטובה! גם אם לא נראה. אנחנו לא מבינים כלום! רק מאמינים בו שם למעלה שמסובב את הכל ודואג לנו ומסדר שיהיה הכי הכי טוב!

בדיוק מה שהרגשתי אחרי הפיגוע באיתמר.. [גרה קרוב לאיתמר..]

ואכן זה מחזיר כמה שנים אחורה.. אנשים פה מפחדים ולחוצים

ארץ ישראל נקנית בייסורים..

אם חשבנו שירושלים היא אחת הערים המוגנות בעולם והיא נחשבת כזו התברר שצמאי הדם לא בוחלים בשום אמעי ובשום מקום..הכל חלק מהתוכנית האלוקית הגדולה..

הבת של ראש הישיבה שלי הייתה ב74 עם שלושת ילדיה והיא ביקשה מאביה שיבוא לקחת אותם..מיד לאחר מכן הוא הלך לשערי צדק לבקר נכדה שנולדה רק אתמול..איך שהוא תיאר את זה:הוא פגש ב3 שעות את שני הצדדים של החיים..התחלת החיים ושבר בחיים..וגם מוות..

מה שאפשר לקחת באופן אישי מהאירועים המזעזעים האלה זה ההפנמה שאין לנו ביטוח לשניה אחת על החיים בעולם הזה.. החיים יכולים להשתנות ברגע אחד מהקצה אל הקצה..

כבר יודעים מי האישה?

ואין לי כוח לנסוע באוטבוס הבוקר -לימודיםםם!!!!!!!!!!

 יום טוב!!!!!!!!!!!!!

כאילו עכשיו כולנו מדברים על מה שקרה וזה, אבל ת'כלס, מה אנחנו עושים עם זה? במקום לשבת תקוע מול המחשב ולכתוב כמה אתה מצטער\פוחד\וכ'ו מהפיגוע, אולי נעשה משו מועיל? מישי כאן הציעה ללכת לבקר את הפצועים בבית החולים...-כל מיני כאלה..

יומטוב!

בס"ד

באוטובוס הזה יכולים להירגע עד עוד 10 שנים/8 שנים;)(קצת בדיחותא)

מי שם פצצת דמה במטוס שהוא עומד לטוס בו????

......................................

סטטיסטיקאי !!!!!!!!

למה???????.

כי ההסתברות שתהיה פצצה אמיתית במטוס שהיתה בו פצצת דמה מאוד קטן........

ואני לא מעיזה לחזור היום הביתה.. בכלל, אני פחדנית מאוד, אבל בגלל כל המצב, אני פשוט מפחדת להסתובב במקומות שיש חושך (ועוד באולפנא!) ואני פשוט כל הזמן רועדת מפחד.

אני לגמרי  מאמינה בד' שהוא שומר עלי, ואם אני ח"ו צריכה למות אני אמות גם אם אני אשאר בבית, אבל זה פשוט לא עוזר, כי אני מ-פ-ח-ד-ת!!

שבעזרת ד' נשמע בשורות טובות!! אמן!

יאוו אבא למה? אולי כבר תביא לנו את הגאולה?!

הוא התפוצץ בתוך תיק שהיה מונח ברחוב ליד תחנת אוטבוס! אז מה,אז עכשיו לא ניצא לרחוב???

זה לא תמיד פועל לפי הגיון..

בנות אצלנו פחדו אחרי איתמר ולא ידעו אם זה בסדר או שעדיף לטפל בזה. אשת מקצוע אמרה שטבעי שאיזה תקופה (כמה שבועות) יש טראומות ומפחדים להיות לבד וחושך וכו' אבל אח"כ זה עמור לעבור לאט לאט.. אם זה לא עובר אז צריך לטפל.

ההתפוצצות היתה בתחנה שאני עוברת שם מלא.

פוחדת

אני נוסעת כמעט כל יום בכביש שארעו בו כנראה המון תאונות מאז שהוא הוקם...

באוטובוסים שפעם התקלקלו באמצע נסיעה, במכונית חסרת הגנה שרגע אחד של פספוס חלילה...

אני הולכת ברחוב שסביבי הולכים גם סודנים ערבים פליטים מסתננים וכל מיני אומות העולם

בכל מקום יש סכנה. בכל מקום אפשר לפחד כי בכל מקום הסיכוי להפגע גדל מרגע לרגע..

אבל מה? מה נעשה? נברח? לאן? לעיר שאין בה אנשים כאלה? לכבישים שלא קרו בהם תאונות? לגן עדן שאינו קיים בעולמינו?!

אנחנו הולכים עם פחד יחיד - מורא כבוד מבורא עולמים.

עם הנצח לא מפחד.. לא מפחד מדרך ארוכה.

אם כולנו היינו מפחדים אז היינו בורחים מההתנחלויות ומהארץ אולי גם מהעולם.. כנראה שאין ברירה.

זה המצב, רק עם אמונה.

אנחנו מאמינים בני מאמינים לא נפחד ונעשה מעשים כדי לשנות ת'מציאות הזאת...

להלן השרשור של 'מתוק מדבש'---->http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t353338#4306399 

אני גם נובעת כל יום באוטובוס שהיה בזמנו האוטובוס שהיה מועד לפורענות..!

ואני גם עוברת לייד בניני האומה ואז??????

אולי גם נפסיק לנשום כי אנשים מתים מזה???!(סורי על ההגזמה)

וחוצמזה שזה בכלל לא היה פיגוע בקו הזה בהשגחה פרטית הוא בדיוק עצר שם מלא אנשים ואז היה הפיצוץ..

אין שום קקשר!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...