ושזה חלק מתהליך הגאולה!

צריך רק לזכור שה-כל לטובה! גם אם לא נראה. אנחנו לא מבינים כלום! רק מאמינים בו שם למעלה שמסובב את הכל ודואג לנו ומסדר שיהיה הכי הכי טוב!

בדיוק מה שהרגשתי אחרי הפיגוע באיתמר.. [גרה קרוב לאיתמר..]

ואכן זה מחזיר כמה שנים אחורה.. אנשים פה מפחדים ולחוצים

ארץ ישראל נקנית בייסורים..

אם חשבנו שירושלים היא אחת הערים המוגנות בעולם והיא נחשבת כזו התברר שצמאי הדם לא בוחלים בשום אמעי ובשום מקום..הכל חלק מהתוכנית האלוקית הגדולה..

הבת של ראש הישיבה שלי הייתה ב74 עם שלושת ילדיה והיא ביקשה מאביה שיבוא לקחת אותם..מיד לאחר מכן הוא הלך לשערי צדק לבקר נכדה שנולדה רק אתמול..איך שהוא תיאר את זה:הוא פגש ב3 שעות את שני הצדדים של החיים..התחלת החיים ושבר בחיים..וגם מוות..

מה שאפשר לקחת באופן אישי מהאירועים המזעזעים האלה זה ההפנמה שאין לנו ביטוח לשניה אחת על החיים בעולם הזה.. החיים יכולים להשתנות ברגע אחד מהקצה אל הקצה..

כבר יודעים מי האישה?

ואין לי כוח לנסוע באוטבוס הבוקר -לימודיםםם!!!!!!!!!!

 יום טוב!!!!!!!!!!!!!

כאילו עכשיו כולנו מדברים על מה שקרה וזה, אבל ת'כלס, מה אנחנו עושים עם זה? במקום לשבת תקוע מול המחשב ולכתוב כמה אתה מצטער\פוחד\וכ'ו מהפיגוע, אולי נעשה משו מועיל? מישי כאן הציעה ללכת לבקר את הפצועים בבית החולים...-כל מיני כאלה..

יומטוב!

בס"ד

באוטובוס הזה יכולים להירגע עד עוד 10 שנים/8 שנים;)(קצת בדיחותא)

מי שם פצצת דמה במטוס שהוא עומד לטוס בו????

......................................

סטטיסטיקאי !!!!!!!!

למה???????.

כי ההסתברות שתהיה פצצה אמיתית במטוס שהיתה בו פצצת דמה מאוד קטן........

ואני לא מעיזה לחזור היום הביתה.. בכלל, אני פחדנית מאוד, אבל בגלל כל המצב, אני פשוט מפחדת להסתובב במקומות שיש חושך (ועוד באולפנא!) ואני פשוט כל הזמן רועדת מפחד.

אני לגמרי  מאמינה בד' שהוא שומר עלי, ואם אני ח"ו צריכה למות אני אמות גם אם אני אשאר בבית, אבל זה פשוט לא עוזר, כי אני מ-פ-ח-ד-ת!!

שבעזרת ד' נשמע בשורות טובות!! אמן!

יאוו אבא למה? אולי כבר תביא לנו את הגאולה?!

הוא התפוצץ בתוך תיק שהיה מונח ברחוב ליד תחנת אוטבוס! אז מה,אז עכשיו לא ניצא לרחוב???

זה לא תמיד פועל לפי הגיון..

בנות אצלנו פחדו אחרי איתמר ולא ידעו אם זה בסדר או שעדיף לטפל בזה. אשת מקצוע אמרה שטבעי שאיזה תקופה (כמה שבועות) יש טראומות ומפחדים להיות לבד וחושך וכו' אבל אח"כ זה עמור לעבור לאט לאט.. אם זה לא עובר אז צריך לטפל.

ההתפוצצות היתה בתחנה שאני עוברת שם מלא.

פוחדת

אני נוסעת כמעט כל יום בכביש שארעו בו כנראה המון תאונות מאז שהוא הוקם...

באוטובוסים שפעם התקלקלו באמצע נסיעה, במכונית חסרת הגנה שרגע אחד של פספוס חלילה...

אני הולכת ברחוב שסביבי הולכים גם סודנים ערבים פליטים מסתננים וכל מיני אומות העולם

בכל מקום יש סכנה. בכל מקום אפשר לפחד כי בכל מקום הסיכוי להפגע גדל מרגע לרגע..

אבל מה? מה נעשה? נברח? לאן? לעיר שאין בה אנשים כאלה? לכבישים שלא קרו בהם תאונות? לגן עדן שאינו קיים בעולמינו?!

אנחנו הולכים עם פחד יחיד - מורא כבוד מבורא עולמים.

עם הנצח לא מפחד.. לא מפחד מדרך ארוכה.

אם כולנו היינו מפחדים אז היינו בורחים מההתנחלויות ומהארץ אולי גם מהעולם.. כנראה שאין ברירה.

זה המצב, רק עם אמונה.

אנחנו מאמינים בני מאמינים לא נפחד ונעשה מעשים כדי לשנות ת'מציאות הזאת...

להלן השרשור של 'מתוק מדבש'---->http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t353338#4306399 

אני גם נובעת כל יום באוטובוס שהיה בזמנו האוטובוס שהיה מועד לפורענות..!

ואני גם עוברת לייד בניני האומה ואז??????

אולי גם נפסיק לנשום כי אנשים מתים מזה???!(סורי על ההגזמה)

וחוצמזה שזה בכלל לא היה פיגוע בקו הזה בהשגחה פרטית הוא בדיוק עצר שם מלא אנשים ואז היה הפיצוץ..

אין שום קקשר!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....