בשידור חי
את הרב אמנון יצחק, בתשובות לשאלות שלנו באמונה.
www.shofar.net
בשידור חי
את הרב אמנון יצחק, בתשובות לשאלות שלנו באמונה.
www.shofar.net
רק ככה נינצל!!
זה מה שיביא את הישועה!!
<ציניות למי שלא הבין>
צאו מהחור שלכם - תעשו משהו בצומת הקרובה לבית!!
ותפסיקו לחפור על התחזקות באינטרנט!
תעשו את זה באמת! עם עצמכם!
בס"ד לק"י
אם כבר נביא את השירשור לדיון.
אחות, להפסיק לחפור על התחזקות באינטרנט? סליחה?
לפעמים לצאת לצומת הקרובה ממש לא מועיל,
ויותר מזה, לשמוע שיעור או דברי תורה - מועילים פי מליון.
כן, גם שזה מהאינטרנט.
(ולא מחייב הרב אמנון יצחק)
והשאלה אם מי שכותב אותם באמת עושה התחזקות פנימית..
לא חס ושלום שאין מה לדבר על התעוררות.
אני ממש התחזקתי משיעורים ששמעתי דרך אינטרנט ואני מכירה מלא שגם חזרו בתשובה בזכות שיעורים שכאלה(שזה גם יכול לעזור להביא את הישועה
),וחוץ מזה לכל דבר יש את הזמן שלו,מי שרוצה לצאת להפגין ומי שרוצה ללמוד ולשמוע שיעורים כל אחד בדרך שלו.
שכל אחד יעשה מה בראש שלו
רק שלא יחפור על זה בפורום.. 
אני רואה שהציניות שלך היא כלפי,ולא כלפי מה שהעלתי, לא משנה מה הייתי כותב..
אם היית רואה שתי דקות את הרב אמנון, לא היית כותבת מה שכתבת.
אבל זה בכלל לא הנושא פה.
את רוצה לטול ממני את זכות הדיבור.
כל-טוב שיהיה..
אין צורך להביע את זעמך, על כל טוקבק שלי.
מאיפה הגעת למסקנה הזו???
והינה עוד הזדמנות להשתמש בשכל, הלא הוא- זכות החשיבה ..
בס"ד לק"י
מיפה הגעת למסקנה כה מוטעת?
אולי כנראה את לא השתמשת בזכות החשיבה..
אבל הוא לא גדול הדור
ולא היחיד.
זה נמצא בדרגה הנמווכה ביותר בהתקרבות לקב"ה.
סתם נק' למחשבה.
יהודים, פורפורציה!!!
סה"כ מדובר בזרם ביהדות שעובד...
לא מתאים לך? אל תיקח!!!
אבל למה לפסול?
לא כל דבר מצריך גינוי!!!
ב"ה זה לא עבודה זרה...
אז מה אם זה לא הזרם הכי אידיאלי?
הלוואי על כולנו להימצא לפחות "במדרגה הנמוכה ביותר"!!!
(ולא התיחסתי לגישה הספציפית הזו, אלא לעיקרון!!
לא אכפת לי את מי הרב הזה מגנה, שולל!!
לך, לי ולכולנו אין שום סיבה לשפוט אותו או את השיטה שלו...)
אבל התורה היא לא פלורליסטית כמו שאתם מציירים אותה!!!!!
"כל אחד והאמת שלו", או בלשון דוסית "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"
יש הלכה, ויש קו שאיתה כל אדם ורב אמור להתיישר איתו.
אני לא חושבת שאנחנו אלה שצריכים לחלק ציונים לרבנים(אחרי הכל זה גם הלכה), אבל אנחנו לא קורח שאומר "כל העדה כולם קדושים"- יש היררכיה בעולם.
בעזהי"ת.
וכן, יש 70 פנים לתורה.
מותר לשאול הכל, לברר הכל, ----> מתוך יראת שמיים.
זה הבסיס.
אחרת זה פנים למשהו אחר, אבל לא לתורה...
ת..=]
בהלכה ה', "כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות(יראה) הרי זה עוסק שלא לשמה...
ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה,
לפכיך שמלמדין את הקטנים....אין מלמדים אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתרה מגלים להם רז זה מעט מעט...
עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה"
קיצור זה עדיף מכלום... אבל זה עדין דרגה פחותה מאוד.
זה נכון.
מה זה קשור לרב אמנון?
הוא לא מדבר רק על יראת העונש כל הזמן.
זה ממש לא פיירי לקטלג אותו ככה.
תראי את השידור החי הבא ביום ראשון ב21:00 נראה לי,
ואח"כ תגיבי.

|
יראת העונש יראת הרוממות יראת חטא ויראת רוממות שני חלקי היראה |
|
הנה ראותנו המידה הזאת נמנית אחר כל המידות הטובות אשר זכרנו עד הנה, די לנו להעירנו על עניינה שראוי שיהיה וודאי עניין נכבד ועקרי מאוד וקשה להשיג אותו, שכבר לא יוכל להגיע אליו אלא מי שכבר השיג כל המידות שקדם זכרם. אמנם צריך שנקדים כי מיני היראה הם שנים שהם שלושה: האחת קלה מאוד להשיגה אין דבר קל כמוהו והשניה קשה מן הכל ושלמותה כמו כן שלמות גדול מאוד. יש יראת הענש, וזהו המין האחד, ויש יראת הרוממות, וזהו המין השני, שיראת החטא חלק שני ממנו. ונבאר עתה עניינים והבדליהם: [יראת העונש] והנה זאת קלה וודאי, כי כל אדם אוהב את עצמו ויירא לנפשו, ואין דבר שירחיק אותו מעשות דבר אחד יותר מן היראה שלא תבואהו בו איזה רעה, ואין יראה זו ראויה אלא לעמי הארץ ולנשים אשר דעתן קלה, אך אינה יראת החכמים ואנשי הדעת. [יראת הרוממות] והנה זאת היראה אינה כל כך קלה להשיג אותה, כי לא תיוולד אלא מתוך ידיעה והשכלה, להתבונן על השכל המבין ומשכיל, והיא היראה אשר שמנוה לו שני מאחד מחלקי החסידות אשר זכרנו, בה יבוש האדם ויחרד בעומדו לפני קונו להתפלל או לעבוד כל עבודה, היא היראה המשובחת שנשתבחו בה חסידי עולם, והוא מה שמשה מדבר ואומר (דברים כ"ח): "ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלוהיך". [יראת חטא ויראת רוממות] אמנם ההבדל שביניהם, שבעבורו תחשב כמין אחר ובשם אחר תקרא, הוא, כי יראת הרוממות הוא בשעת המעשה או בשעת העבודה או בפרק העברה, דהיינו: או בשעה שהוא עומד ומתפלל או עובד, שאז יבוש ויכלם ירעש וירעד מפני רום כבודו יתברך, או בשעה שמזדמנת עבירה לפניו והוא מכיר בה שהיא עבירה, שיעזוב מלעשותה למען אשר לא יעשה דבר למרות עיני כבודו חס ושלום אך ירא פן ייכשל ויעשה דבר או חצי דבר שיהיה נגד כבוד שמו יתברך, ועל כן נקראת יראת חטא כי עיקרה היראה מן החטא שלא יכנס ויתערב במעשיו מחמת פשיעה והתרשלות או מחמת העלם, יהיה באיזה דרך שיהיה. והנה על זה נאמר (משלי כ"ח): |
|
"אשרי אדם מפחד תמיד",
|
| ופרשו ז"ל (ברכות ס'): |
|
"ההוא בדברי תורה כתיב",
|
|
כי אפילו בשעה שאינו רואה המכשול לנגד עיניו, צריך שיהיה לבו חרד בקרובו פן טמון הוא לרגליו והוא לא נשמר. ועל יראה זאת אמר משה רבנו ע"ה (שמות כ'): "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו". כי זה עיקר היראה, שיהיה האדם ירא ומזדעזע תמיד, עד שלא תסור יראה זו ממנו, כי על ידי זה וודאי לא יבוא לידי חטא, ואם יבוא - כאונס ייחשב. וישעיהו אמר בנבואתו (ישעיה ס"ו): "ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי". ודוד המלך השתבח בזה ואמר (תהילים קי"ט): "שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי". וכבר מצאנו שהמלאכים הגדולים והרמים חרדים ורועשים תמיד מפני גאות ה', עד שאמרו ז"ל במשל חכמתם (חגיגה י"ג): |
|
"נהר דינור מהיכן יוצא? מזיעתן של חיות",
|
|
והוא מפני האימה אשר עליהם תמיד מרוממותו יתברך פן יעדרו דבר קטן מן הכבוד והקדושה הראוי לפניו, ובכל שעה שנגלית השכינה על איזה מקום שיהיה יהיה עד ורעש ורגז. הוא מה שאמר הכתוב (שופטים ה'): "קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו". כל שכן בני האדם שראוי שירגזו וירעשו ביודעם שלפני ה' הם עומדים תמיד ונקל להם לעשות איזה דבר שאינו לפי רוממות כבודו יתברך שמו. והוא מה שאמר אליפז לאיוב (איוב ט"ו): "מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אישה הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו". ואומר (שם ד'): "הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהילה אף שוכני בתי חומר וגו'". כי הנה על כן צריך וודאי שיחרד תמיד וירעש כל האדם, וכמאמר אליהוא (שם ל"ז): "אף לזאת יחרד לבי. ויתר ממקומו שמעו שמוע ברגז קולו וגו'". זאת היא היראה האמיתית שראוי לאיש החסיד שתהיה על פניו תמיד ולא תסור ממנו. [שני חלקי היראה] האחד הוא בהווה או עתיד, והשני בעבר. בהווה - הוא שיהיה האדם ירא ודואג על מה שהוא עושה או על מה שהולך לעשותו, פן יהיה בו דבר או פן יכנס בו איזה דבר אשר לא לפי כבודו יתברך, וכמו שכתבתי לעיל. בעבר - הוא מתחת ידיו איזה חטא בלא שידע, והוא כעניין בבא בן בוטא שהיה מקריב אשם תלוי בכל יום (כריתות כ"ה) , ואיוב אחר משתה בניו היה משכים "והעלה עולות מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וגו'" (איוב א') , ואמרו ז"ל על משה ואהרן בעניין שמן המשחה שמשח משה לאהרן, שהרי נאמר בו (שמות ל'): "על בשר אדם לא יסך", ולאהרן נצטווה שימשחהו בו, והיו מתייראים שמא מעלו בו באיזה צד שנהגו שלא כמצווה. זה לשונם (הוריות י"ב): |
|
"ועל דבר זה דאג משה ואמר שמא מעלתי בשמן המשחה?
יצתה בת קול ואמרה: כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן וגו'. כטל חרמון. מה טל חרמון אין בו מעילה, אף שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה. ועדיין היה אהרן דואג: שמא משה לא מעל ואני מעלתי; יצאה בת קול ואמרה לו: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, מה משה לא מעל, אף אתה לא מעלת". |
| הרי לך מידתם של חסידים, שאפילו במצווה שעשו היו דואגים ואומרים שמא נתערב בהם שמץ פסול חס ושלום. ואברהם אחרי שיצא לעזור לבן אחיו לוט ששבו אותו היה מתפחד ואומר שמא לא זכו מעשיו לגמרי, הוא מה שפירשו ז"ל (בראשית רבה פרק מ"ד) על פסוק: |
|
"אל תירא אברם" -
"רבי לוי אמר לפי שהיה אברהם מתפחד ואומר: בין כל אוכלוסין שהרגתי, שמא היה ביניהם צדיק אחד, או ירא שמים אחד? לפיכך נאמר לו אל תירא אברם". |
|
ואמרו בתנא דבי אליהו (פרק כ"ה): |
|
"אל תירא אברם" - אין אומרים 'אל תירא' אלא למי שהוא ירא שמים לאמתו".
|
|
והיא זאת היראה האמיתית שאמרו עליה (ברכות ל"ג): "אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו, אלא אוצר של יראת שמים בלבד", שרק למשה היה קל להשיגה מפני רוב דביקותו בו יתברך שמו. כי האחרים וודאי שהחומר מונע גדול הוא להם. אמנם כל חסיד וחסיד ראוי לו להשתדל להשיג ממנה כל מה שיוכל. ונאמר (תהילים ל"א): "יראו את ה' קדושיו". |
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה.
שנזכה תמיד ליראה (תרתי משמע) מהקב"ה
כדי שלא נחטא ולא נפגע באף אחד.
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת
ארררררררררררררררררר
אבל מי שמך לשפוט מיהם התלמידי חכמים האמיתיים?
ובמכבדי- אכבד
ולוואי ולך היו ככ הרבה זכויות כמוהו
מדבר שקר תרחק
האמת, אתה בכלל לא ראויי לתגובה, אבל אם כבר כתבתי...
סימן תקס - לעשות זכר לחורבן, ובו ה' סעיפים
א. משחרב בית המקדש תקנו חכמים שהיו באותו הדור שאין בונים לעולם בנין מסוייד ומכוייר (פירוש מצוייר) כבנין המלכים אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד והלוקח חצר מסויידת ומכויירת (פירוש מצויירת) הרי זה בחזקתה ואין מחייבים אותו לקלוף בכותלים:
ב. וכן התקינו שהעורך שלחן לעשות סעודה לאורחים מחסר ממנו מעט ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם וכשהאשה עושה תכשיטי הכסף והזהב משיירה מין ממיני התכשיט שנוהגת בהם כדי שלא יהיה תכשיט שלם וכשהחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין. הגה: ויש מקומות שנהגו לשבר כוס בשעת חופה או לשום מפה שחורה או שאר דברי אבילות בראש החתן (כל בו). וכל אלה הדברים כדי לזכור את ירושלים שנאמר אם אשכחך ירושלים וגו' אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי:
ג. וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם. הגה: ויש אומרים דוקא מי שרגיל בהם כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה (טור). ואסור לשומעם מפני החורבן ואפילו שיר בפה על היין אסורה שנאמר בשיר לא ישתו יין וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות וזכרון חסדי הקדוש ברוך הוא על היין. הגה: וכן לצורך מצוה כגון בבית חתן וכלה הכל שרי (תוספות וסמ''ג והגהות מיימוני):
ובסעודות מצווה הוא מתיר. כמו ההגה.
השאלה היא איך מותר?,
מצטער מאוד, אתה לא יכול לומר שאין בסיס לאיסור.
האיסור זה הפשט של השולחן ערוך.
אתה לא יכול לומר שיש פה חומרה בלי בסיס.
גם אליבא דרבך מותר לשמוע מוזיקה. מה שאסור- זה מוזיקה של זמרים שהוא החליט, מסברתו.
לא כתוב בשו"ע הנ"ל שזה שעושה הופעה מעורבת צריך להחרימו.
לגבי הסרט של התשובה, אני מודה, לא ראיתי הכל. חיפשתי וחיפשתי.. קפצתי.. לא מצאתי שרבך מביא מקורות חז"ל. גמרות? ראשונים?
שלא תבין לא נכון. אני ממש מעריך אותו. אבל צריך לדעת איזה רב גדול, איזה פחות. איזה פוסק, איזה דרשן. איזה מחזיר בתשובה, ואיזה מקרב.
שלא מרקידים מעורב.
והתוכן של השירים חיובי.
זה מה שהבנתי ממנו.
יש פה שני דברים, האיסור לשיר+נגינה. (זכר לחורבן) אא"כ סעודת מצוה.
ויש את האיסור לשמוע זמרים מחטיאי הרבים.
(זה הבנתי שזה בסגנון של גיא-צבי-מינץ, שנגינה של מנגן לא טהור,
משפיעה על השומע, אולי לא הבנתי נכון)
רגע אתה בעד להמשיך לחזק ולפרנס אנשים ששרים שירי עגבים, ושמרקידים מעורב?
למה אתה מחפש מקור?
אבא!אחרונה"מכל הבעיות רק בחרת להיטפל לזמרים הפסולים???"
תראה את התשובה הזאת אתה חייב.
זה רק כמה דקות.
אח"כ אני רוצה תגובה שלך.
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.
מראש אין להם סיכוי .
וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.
כל אחד ומה שחשוב לו.
אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.
ופוסלת עוד לפני הדייט,
בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%
ותודה על התשובה🙏
אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.
אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
אם את מרגישה דחייה, תחתכי.
אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.
בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.
נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.
במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.
אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.
יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?
אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...
בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...
ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)
מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.
אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.
ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..
ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה
מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי?
זה תלוי בך.
תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.
יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.
הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.
אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות.
עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים...
בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.
רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?
ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏
בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...
השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.
כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.
כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.
לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)
הרמוניהותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.
האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"
כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.
פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.
ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...
מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅
ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.
אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.
מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40 
מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'
ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך.
תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.
אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.
אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?
אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?
שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:
1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?
2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?
ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.
מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.
תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.
באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...
אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.
משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.
אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.
אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך.
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש