בתשובה למה יש כאלה שמקצינים מאד את הדת וזה הופך לבלתי נסבל כלפי בן/בת הזוג אבל באופן כללי לא צריכה להיות בעייה צריך להסתכל ולראות את הפנימיות שבאדם ולמצוא את הטוב שבו...

ולא הם ממש לא סוג ב'

וקשה מאוד להוכיח להם אחרת.

שיכולה להיות בעיתיות בחוזרים בתשובה וגם יכול להיות שלא. זה תלוי באדם עצמו ובתהליך התשובה שהוא עובר ובמיוחד באיך הוא "תופס" את התהליך.

לדוגמה - יכול להיות בחור שעבורו לחזור בתשובה זה להתחיל לקיים את המצוות(שבת תפילה וכו'),להתלבש כדתי וזהו פה זה נגמר. הוא לא ממשיך את התהליך לכיוון של עבודה על המידות, שליטה בכעס, ביצרים , עבודה על אמונה.

ומה שקורה הלאה זה שהוא יתחתן עם מישהי הם יקימו בית דתי לכל דבר מבחינת מצוות וכו' אבל יהיה לו קשה לשמור על העניים,יהיה לו קשה לכבד את אישתו,הוא עלול להתפרץ בכעס על כל דבר קטן וכו'.

בכוונה נתתי דוגמה קיצונית כדי שאולי תוכלי להעביר לבנות שתהליך התשובה הוא לא רק בין אדם למקום שזה נראה לי החל הקל לאחר ההחלטה לחזור בתשובה, אלא גם בינם לבין עצמן ובינן לבין הסביבה.

וגם חשוב לומר שכל החיים חוזרים בתשובה, כל החיים עובדים על עצמנו ובמיוחד כשנשואים לכן לא לראות בתהליך משהו שעובר ונגמר אלא לקבל את העובדה שהתהליך הוא לכל החיים.

לחוזרות בתשובה את מה שהצעת- יכול לפנצ'ר אותן..

צריך לומר להן כמה הן טובות ויקרות וטהורות.

נכון שיש להן דרך ארוכה, ונכון שהיא קשה, אבל הן יודעות את זה מספיק טוב.

אם כבר- צריך לחזק אותן, לשכנע אותן שהן הכי סוג א' שיש.

כמו שכבר ציינו פה, יש חוזרות בתשובה שלוקחות הכל באופן קיצוני (וגם תמים מידי לפעמים) ואז אני אישית לא הייתי מעוניין.. מצד שני, אם התהליך היה אמיתי, כנה ולא קיצוני בצורה כזאת שהיא מכחישה את כל ה-19 שנות ילדות שלה אז ברור שהייתי מסכים.

לגבי המשפחה החילונית שלה, זה דווקא אחד הדברים שפחות מרתיעים, אם הם מכבדים את הצעד שהיא עשתה אז אני לא חושב שתיהיה לי איזשהי בעיה

א. במגזר הדתי לאומי, ככלל אין שום בעיה לחוזר/ת בתשובה להנשא, כלומר, לפחות לא יותא מאשר דתי/ה מלידה.

ב. לדעתי האישית: לחוזרת בתשובה מתאים חוזר בתשובה, כי באיזשהוא מקום, שניהם עוברים את אותו תהליך, באים הרבה פעמים מאותו מקום, וכו'.

זה לא אומר שאי אפשר לנסות עם מישהו שלא חוזר בתשובה, אבל סתם, עדיף מלכתחילה כן כי זה הכי מתאים.

וברור שלהוציא כל מיני מוזרים - ולא נפרט - לחוזר בתשובה לא אמור להיות שום חיסרון, וזה מיותר אפילו לומר.

ברוב המקומות היא לא תחשב סוג ב', אבל סתם יהיה לה קשה יותר. כל זוג דתי שנפגש וזורם טוב מתחיל על בסיס שיח משותף. כולם יודעים מה זה הר המור, כפר גנים, בני עקיבא, הכתרה, כפר פינס, ישל"צ, איפה-היית-בגירוש, ממלכתי, שישיזם, הסדר, בר אילן, אורות, הביצה, הרב דרוקמן ואלון מורה.

מי שחזרה בתשובה לא מכירה את כל אלו. ולכן ככל שהיא תהיה צעירה יותר, השיחה תזרום פחות טוב ויהיה לה יותר קשה. היא לא תכיר את המושג שביעית, בגרות במחשבת (אצל הדתיים יש מחשב ומחשבת??), תבורך רבנית פורים ושבו"ש בשמינית. נאדה.

זה לא שזה לא אפשרי, אבל צריך להיות יותר מבוגר ויותר סבלני לקשר עם בעלי תשובה שחזרו זה מכבר.

ממש עלית על הרעיון!!

אני חושבת שחוזרים בתשובה הם סוג א"א!! בכלל לא קשור לסוג ב' לפחות במגזר הדתי לאומי בשאר המקומות והמגזרים אני לא יכולה להעיד כי אני לא משם... ומה שאני חושבת בעצם זה שפשוט הרבה פעמים יש פער עצום בין חוזר בתשובה לבין דתי מלידה במיוחד עם הם "דוסים".. למרות שיכול להיות שככול שגדלים זה כבר פחות משנה וגם ככול שהזמן עובר מאז החזרה בתשובה האדם יותר מכיר מה שקורה בחברה שהוא נמצא... אני לא חושבת שצריך לתקוע את החוזרים בתשובה עם חוזרים בתשובה מלכתחילה בגלל שהם לא מכירים את המוסגים זה מגוחך!!נכון שלחוזרים בתשובה יש מוסגים שרק הם מבינים(כמו: "אורות" שכבר אנחנו התחלנו להבין {המדרשיסטיות שבניניו...}) עדיין עם יש הצעה כזאת אני לא יודעת עם צריך לפסול אותה על הסף אני חובת שעם יש הצעה כזאת לבנ"א בחור / בחורה לצאת עם חוזר/ת בתשובה למה לא?? צריך לבדוק שבאמת כך קרה ושבאמת הם עבדו על המידות שלהם וכו וכו...אז כול מיקרה לגופו מי הבנ"א שעומד מולך (ואם הוא מגזים מידי בדת זה גם משהו שאפשר לראות ולתת את הדעת...)  

וממש לא שייך סוג ב' וכד'. ולדעתי הם סוג א' אם כבר.

 זה פשוט רקע שונה וגם כדאי שהיא תשתכלל עם מישהו ברובד שלה.

התשובה: כן

לכל הפחות "זה לא אותו דבר" אם אתה לא "הסדרניק" קלאסי

זה נייק חד"פ כי אני הולך לכתוב דברים קשים, נא לא למחוק.

כתבו כאן שיהודי שחוזר בתשובה ומתקרב לה' יתברך יחשב סוג ב' כי:

א. "יש כאלה שמקצינים מאד את הדת וזה הופך לבלתי נסבל כלפי בן/בת הזוג "

ב. "צריך לחזק אותן, לשכנע אותן שהן הכי סוג א' שיש. "

ג. "במגזר הדתי לאומי, ככלל אין שום בעיה לחוזר/ת בתשובה להנשא, כלומר, לפחות לא יותא מאשר דתי/ה מלידה. "

ד. "וברור שלהוציא כל מיני מוזרים - ולא נפרט - לחוזר בתשובה לא אמור להיות שום חיסרון, וזה מיותר אפילו לומר "

ה. "מי שחזרה בתשובה לא מכירה את כל אלו ...היא לא תכיר את המושג שביעית, בגרות במחשבת  ..."

ו. "צריך לבדוק שבאמת כך קרה ושבאמת הם עבדו על המידות שלהם וכו וכו... "

ז. "זה פשוט רקע שונה וגם כדאי שהיא תשתכלל עם מישהו ברובד שלה. "

אני יודע שלא כל הכותבים רצו להגידד את מה שאני הולך לכתוב ואני יודע שהיו כמב ממגיבים שכן הגיבו בכבוד...

אבל דוגרי, בינינו, לא נעים לנו מהמחשבה שאולי היא/ הוא היו עם מישהו/י לפני החתונה.

כל שאר הסיבות שהעלו כאן הם דברים שהיו מפריעים לכל אחד מאיתנו בלי קשר למדוייט ספציפי.

למה מישהו/י היו יוצאים עם בייניש טרור? שלא מדבר עם אשתו אם זה לא דבר תורה?

למה מי היה מתחתן עם מישהו/י שיש להם "בעיות במידות" / "ביצרים"?

אז נכון, לא צריך להגיד להם "היית/ה עם מישהו לפני שחזרת בתשובה?"

ברור שלא זו הדרך!!

על עצמי, אם בדתיה מלידה הייתי מצפה להתאמה של 80% לפני דייט ראשון, אז

מחוזרת בתשובה הייתי מבדא שיש 85-90% התאמה...

להגיד שהם סוג א' זה נחמד, אבל, להגיד שהם יהודים טהורים ואם יש התאמה אז כן זה האמת!!

סליחה על "התקיפה" פשוט כאב לי לקרוא את כל ה"סחור-סחור" שהלך כאן...

תכלס ברגע שיש התאמה (בציפיות וכו' כמו שהייתם מחפשים בכל מדוייט אחר..)

יש רק 2 דברים שמפרידים בין חוזר/ת בתשובה לכל מדוייט אחר,

א. הפחד שיום אחד "יעבור" לה/ו להיות דתיים.

ב.הפחד שבלילה הראשון הוא/י חושבים על מישהוא/י אחר... וד"ל.

סליחה שכתבתי דברים קשים!!!!!!

והרשות למערכת לערוך.

זה לא מה שכולם חושבים לא נעים להם לומר. 

זה רק מה שאתה חושב.

ואם הוא אדם דתי שמעולם לא נגע באישה אז הוא בטוחחחח לא יכול לחשוב על מישהי אחרת בלילה הראשון. חרטא.

זה לא מה שמפריד בין חוזר בתשובה למדוייט אחר.

גם הדבר השני שנתת שיכול להפריע לא הכי הגיוני. אני מכירה יותר מידי סיפורים וזוגות שהתגרשו אחרי הרבה שנים של נישואין בגלל שאחד מהם עזב את הדת. והם היו דתיים מלידה.

אז רד מהתירוצים האלה.

גם אם הוא/היא היו עם אחרים לפני שאיתך- רק תדאג שהם באמת יהיו איתך. ואז לא אמור בכלל להפריע לך מה שעשו בעבר. ואם מפריע לך- אז כנראה שאתה לא שלם עם הזוג שלך.

קצת קשה לצאת מהסטיגמה שגידלו אותנו עליה...

ברור שאם הזוגיות באמת באמת שלמה אין דבר שאי אפשר להתגבר עליו...

אבל עדיין, יש בזה משהו (לפחות קצת) מרתיע...

לא יודע, אולי זה רק המחשבה שאני שמרתי על עצמי אז שגם היא תהיה כזו...

יש משהו ילדותי בגישה הזו, כי הנסיונות שלי הם לא הנסיונות שלה ולהפך...

אני מניח שזה סטיגמה שצריך לשבור, בדיוק כמו שחילוני לא מבין חרדי עם 10 ילדים

ויהודי של ימנו לא מבין את האבות שהתחתנו עם יותר מאישה אחת...

עדיין, יש משהו מרתיע, לא יודע...

אולי זה רק עבודת מידות ויכולת להכיל את בן/ בת הזוג....

עדיין מטריד אותי...

[טוב! הוציאו אותי מהשלווה שלי! אשמח לתובנות!!!]  

אם יש אנשים שזה לא מפריע להם - אז אין בעיה: שמקום שבעלי תשובה עומדים וכו'.

אך יש אנשים שזה כן מפריע להם, ולא חייב שזה יהיה רק ברגע הראשון אחרי הנישואין.

השאיפה להתחתן עם מישהו/י שלא חווה/תה קשר קרוב אחר היא נורמלית ומובנת לחלוטין. נישואין זה אמור להיות דבר ייחודי לגמרי ולא "מישהו בתור" גם אים כאן נגמר התור. אלא שבהיות שיש תשובה - אנו תולים בערך הרוחני שבכך, שהענין שונה לגמרי. אבל אם זה בכל זאת מפריע, מצד החוויה שעברה, אי אפשר לזלזל בכך. מה גם שלא פעם יש שאריות רגשיות לשנים.   לכן, צריך להיזהר מאוד מ"לשכנע" מי שלא רוצה. מי שזה טוב לו - אין בעיה.

וחתונות של בעלי תשוב הזה לא "מקבע" אותם בינם לבין עצמם. סה"כ זה לא פעם מיקל על הכניסה החלקה יותר לעולם אליו בחרו להגיע. וילדיהם יהיו כמו כולם. וגם הם יתקבלו כחלק נורמלי מהחברה.

מה שאתה כותב זה  שטות מוחלטת! לצערנו רבות הבנות שלא מגיעות ללילה הראשון בתולות.

(היה פעם שרשור בנוג"ה שאחת הבנות מאולפנה שנחשבת רצינית כתבה שיותר מחצי מהבנות בכיתה שלה לא בתולות....)

ועם כל הכבוד גם הבנים לא תמיד כ"כ צדיקים והם אפילו לא בהכרח צריכים בת בשביל לחטוא וד"ל.

מי שעושה תשובה אמיתית על חטאיו בין אם הוא דתי מהבית ובין אם הוא חוזר בתשובה אין שום עניין לפשפש במעשיו לפני שעשה תשובה.

אני אישית מכירה מישהו שהיה בישיבת הסדר ואחרי שהיה כבר נשוי עזב את הדת כך שגם הטיעון על הפחד שיום אחד "יעבור" לה/ו להיות דתיים אינו רלוונטי.

מי שלא מוכן להיפגש עם בנות שחזרו בתשובה בגלל הטיעונים הנ"ל הוא אדיוט.

בד"כ חוזרות בתשובה יותר צדיקות מבנות דתיות מהבית כי הם עשו סוויטץ' רציני בראש, לעומת זאת, מי שדתיה ורק צריכה להתחזק בעניין מסויים זה הרבה יותר קשה.

וקשה לי מאוד להאמין לזה... וגם אם זה נכון במקרה הזה, אין מה ללמוד מזה על הכלל.

חוץ מזה, אל תשווי בת שמגיעה לא בתולה, לבן שהוציא זרע לבטלה. זה שני דברים שונים לגמרי.

או שהיא לא יודעת או שהיא התכוונה למצב פיסי (המבין יבין) או שהיא סתם קישקשה.

בקיצור, לא מקבל.

אני לא יודעת עם הדובר הוא בן אז אני מדברת בלשון זכר כי אין לי כוח לכתוב / וכאלה!!

מה שרציתי לומר שזו ממש חוצפה מה שאתה עושה אני דברתי בכללי ומה על דתי מלידה אתה  לא צריך לבדוק שהוא באמת עובד על מידותיו?? האים זה שונה?? האים זה נשמע לך מיוחד??

זה חוצפה להוציא את דברי מהקשרם!!

בתור רווקה שמתמודדת לא אחת עם השאלה האם לצאת עם בעל תשובה ובתור רווקה שעזרה גם לחברות שלה להתמודד עם זה, אני יכולה להעיד שהרבה ממה שהוא כתב זה נכון.

ויש בזה הרבה דברים קשים.אני נוטה לחשוב שכל אלה שהגיבו בכעס, הגיבו ככה כי יש שם משהו אמיתי. יש את הפחד הזה וצריך להיות מודעים אליו.

כל הכבוד ובבקשה אל תערכו למרות שיש שם דברים קשים.

לגבי הנושא - האם מישהו\י "עשה שטויות" או לא - זה בודאי משהו שחייב להיאמר לפני שמתחתנים... וזה כן שיקול.

אבל זה לאו דווקא קשור לרקע - יצא לי כבר לשמוע סיפורים על חבר'ה מבית דתי עם "בעיות" מסוג זה..

זה תלוי בקבלה של הבן זוג... וצריך לדעת לקבל במקרה שאותו מישהו עשה תשובה אמיתית

לצערי פוסלים אותי וחברים כמוני רק על פי הנתונים היבשים - גם אם מדובר בחברה תורניים,

אידאליסטים, שמשקיעים בלימוד תורה - אבל לאו דווקא יום שלם.

וזה באמת טעות בעיניי.

1. קיצוניות.

אחרי שראו את השחור שבעולם האחר, הם לפעמים רצים אחוזי אמוק לכיוון הקיצוני השני. מאוד מאוד קשה.

2. חוסר יציבות

אם הבחור/ה בשלב מתחיל יחסית, מאוד מאוד קשה לפתח קשר.

3. כמו שכבר הזכירו - היעדר רקע משותף

4. לעיתים יש רקע בעייתי מהעולם החילוני, או חשד לרקע כזה שמרתיע.

(בשולי הדברים: רקע כזה עלול להיות קיים גם אצל דתיים מלידה שהעולם לא היטיב איתם)

מדובר בד"כ בחבר'ה איכותיים ביותר שעשו צעד קשה ואמיץ ונלחמו נגד כל העולם. וכמו כל מיני אחרים שעשו צעדים כאלה, הם באים עם שריטות מהתהליך ונספחיו.

התופעה קיימת גם בקבוצות "חריגות" אחרות (למשל יושבי הגבעות). לא בגלל שהם אשמים אלא בגלל שבשביל להגיע לגבעה/לחזור בתשובה או לעשות שינוי משמעותי צריך לעבור כמה שנים של מלחמה עם ההורים והמערכת - מלחמה שלרוב משאירה "שריטות" וצלקות בנפש שצריך להכיר אותן ולדעת להתמודד.

אז קראתי מה אנשים כתבו פה וזה די כאב לי..

אני מכירה לא מעט חוזרים וחוזרות בתשובה. מכל מני סוגים וזרמים.

1.עוזיה- זה נכון שבתחילת התהליך לפעמים זה מקום אחר. אבל הרבה פעמים לאט לאט קולטים דברים ונכנסים לשפה. יש לי לא מעט חברות חוזרות בתשובה שהיום יודעות מה שישיסטית- למרות שהן מעולם לא היו כאלו.. 

חוצמזה, שזה דבר שאפשר לגשר עליו. זה כמו שלבן שאין לו אחיות יש חורים עצומים בהשכלה- אז מה, הוא לא יחתן? ומה עם בת שאין לה אחים גדולים והשפה הביינישית\צבאית היא סינית בשבילה? אז יוצרים שפה משושתפת ממה שיש.

2. לא נעים לנו- זה ממש לא תמיד הסיבה. אני יודעת שיש כאלו שנרתעים מזה. אבל לא כולם. ובא אני אגיד לך עד משו- אתה אפעם לא יכול לדעת. יש לי חברות טובות. חוזרות בתשובה ששמרו על עצמן. כן כן, מה ששמעת. לא כולן שם כאלה. יש גם כאלו ששומרות על עצמן. ולעומת זאת- אני מכירה גם דוסיות שנפלו, ונפלו חזק. היום היא לא נראת כזו, ועד שהיא לא תגלה לך- אתה לא תדע. כך שזה לא מחייב שדווקא בקטע הזה דוסית עדיפה על חוזרת בתשובה.

3. המון פעמים דווקא בזכות החזרה בתשובה, ובזכות התהליכים הלא פשוטים שהנער\ה עברו- הם בד"כ יוצאים אנשים מדהימים ממש!! רוב האנשים הכי איכותיים שאני מכירה הם חוזרים\ות בתשובה! באמת שזה להעריץ אותם.

אני מכירה לא מעט אנשים שמעדיפים דווקא חוזרים בתשובה.

אדר יקרה! קודם כל, באמת כל הכבוד לך על עבודת הקודש שלך! תמסרי לבנות המדהימות שלא ידאגו. לא חסרים בחורים טובים ואיכותיים. מכל הסוגים והמינים שיעריכו את התהליך שלהן. 

ב"הצלחה!

בכל רגע ובכל שעה..

יש לי בעיה עם עצם השאלה..

האם אנחנו רואים את עצמנו טובים יותר??

כי יש הרבה מאוד חיובי ושלילי בשני הצדדים.

הלוואי עלינו החיות בעבודת ה' שיש לחזב"תים.

הלוואי עליהם ההטמעה של ההלכות וההרגלים והידע.

שנזכה לעבוד את ה' באמת, בשמחה- בלבב שלם!!

בתור אחד שמצא במצב קצת שונה אך דומה 

כן - רואים בנו (חבר'ה שלא באים ממשפחה דתית ורקע תורני) סוג ב'

אבל לא רק בנו...

כל אחד שלא נכנס תחת הגדרה של בחור\ה דתי\ת נורמטיבי\ת ישר מקוטלג\ת לסוג ב'

כך זה עם בנים\ות שהוריהם גרושים

כך זה עם בנים\ות שעשו שטויות בתיכון

כך זה עם בנים\ות שחורגים באופן מהותי כלשהו מהנוף הכללי

כואב לי על זה מאוד - כל מקרה יש לדון לגופו.

כל אחד צריך לראות כמכלול דברים - כי בסופו של דבר - זה מי שהוא - זה עולמו ואלו חייו.

עכשיו השאלה אליך קורא\ת נכבד\ה - האם תרצה\י לבנות את ביתך עם האדם הספציפי הזה עם כל הפלוסים והמינוסים שלו, או שמא הסטיגמות ימנעו ממך לראות באמת מול מי את\ה ניצב\ת?

אני מכירה כ"כ הרבה דתיים מלידה שלא רואים את הדברים האלה ממטר. שמתייחסים לבנ"א ולא למדבקות שהדביקו עליו.

בכללי- צר לי לומר, אבל ככל שאדם יותר "דוס" ויותר מקפיד, ויותר "בקו" (סליחה על ההכללה אבל ככה אני רואה את הדברים סביבי) הוא יותר מקטלג ויותר מחלק לסוג א' וב'.

וזה עצוב. עצוב מאד.

היתה לי פעם שיחה עם בנ"א, מישהו מקסים, עם בעיה לא רצינית, והוא אמר לי בפירוש- שהא מחפש מישהי לא כ"כ דוסית- כי רק מישהי כזאת תקבל אותו מלכתחילה. ולכן הוא בעצמו נהיה פחות דוס- בלבוש, במקומות שבהפם הוא מסתובב וכו'

(הוא חיפש במשך 10 שנים!)

בין השאר בגלל שהוא לא בא ממשפחה דתית.
לא מזמן סיים רבנות, אדם מדהים - איש ערכי, אבא נהדר, חבר טוב, וגם תלמיד חכם.

(אגב - הוא לא סיפר לאף אחד שהוא קיבל הסמכה - נודע לי במקרה מרב ראש הישיבה)

לכן מאוד כואב לי על יחס הלא פשוט שיש לאנשים כאלה...

אל תאבדי תקווה

אני בטוח בזה שקיימים בנים שיודעים להסתכל נכונה - לראותך כמו שאת, להכיר אותך באמת

ולא את הדברים שמסביב

וביניהם מסתתר גם חתנך לעתיד

זה נכון באותה מידה גם לבנים (וכן גם לי ) - ואני בטוח בכך לחלוטין, שקיימות בנות עם הסתכלות נכונה ואמיתית על הדברים עכשיו צריך רק...

"בואי כלה... בואי" - חזרתי מהחתונה עכשיו... השיר לא יוצא לי מהראש

טעות היא !!!! למי שפוסל בחורה בגלל עברה,ולא מתבונן על המציאות הנוכחית..בשבילי בחורה שחזרה בתשובה היא בחורה אמיצה שוויתרה על הרבה דברים למען בוראה..תמשיכו להתחזק! ה' מזווג לפי המעשים!!וואל ייאוש ה' הוא המזווג זיווגים!!!!!!

שמחתי מאוד לראות את התגובות ולהיווכח שזה נוגע להרבה מאיתנו ולא למעט...

באמת השקעתי בזה מחשבה רבה בזמן האחרון והמסקנה שלי היא שהטעות שלנו (דתיים מבית..) היא שאנחנו לא תופסים את עצמנו כחוזרים בתשובה, אם רק היינו מסתכלים על עצמנו כאנשים שעוברים תהליך בדיוק כמו אותם צדיקים... אולי פתאום לא היה מפריע לנו הפער הזה?  אם רק נבין שאנחנו שואפים להגיע לאותה נקודה... אם היא הנפש הזאת שבדיוק תתאים לי האם זה משנה לי שהיא התחילה מ-0 ואני כבר באתי עם ידע מקדים?!?  

חוזר בתשובה- זדונות נהפכות לו לזכויות ברגע שחזר

ועומד במדריגה שצדיקים גמורים לא עומדים בה- מכיוון שהעלה ניצוצות מהקליפות שלשם צדיק לא יכול להגיע.

עם כל זה, היום- ואני מדברת על היום- יש מלא בעיות עם העניין הזה.

קחו למשל תעניין של ממזרות- אפחד לא יוגע מה קורה בציבור החילוני בעניין הזה אבל הרחוב די משתולל, ונראלי שאפחד לא רוצה לקום לגלות שהחצי השני ממזר/ת

או חד הוריות למינהם- שאפחד לא יוגע מי האבא בכלל

או את העניין של נגיעה וכו'... שזה באמת דבר מרתיע- בחור/ה דוסי/ת שלא ראתה עולם פתאום נפגשת עם גבר/אישה שמבין דבר וחצי מחוץ לאטמוסרה של המצוות.

לדעתי- כל מקרה לגופו, ובשביל להתחתן היום עם חוזר בתשובה צריך לעשות עבודת מחקר מאוד רצינית כדי להפגש ולראות שבאמת הוא יציב בדעתו- לפחות שלוש שנים בעניין.

ובד"כ החוזרים בתשובה- טהורים זכים ועדינים יותר מאלה שהיו דתיים מבית כי באיזשהו מקום הם בחרו בדרך, הם באמת החליטו מכח עצמם לעשות שינוי- וכשגילו את המעלה של להיות יהודי שומר תומ"צ הם דבקים בזה עד הסוף כי הם גם יודעים מה הצד השני מציע.

בהצלחה רבה

אף פעם לא יוגע אם הוא נגע או ייגע או לא....

סיכומו של גבר - יגעת ומצאת תאמין!

יש כאלו חוזרים בתשובה שמחפשים להתחתן דווקא עם משפחה מיוחסת ולא של חוזרים בתשובה כמוהם.

וכשזה לא הולך להם הם מרגישים שדפקו אותם, הבעיה היא שעדיף להתחתן עם מישהו שיש לו כמה שיותר דברים משותפים על מנת  שהקשר יהיה בריא וזורם, כי להתחתן עם מישהו שנמצא במידה מוסימת ברמה יותר גבוהה (דתית רוחנית, משפחתית), זה רק יגרום מתחים מיותרים , אם בכלל זה יתאים.

אחרי הכל זה תלוי בסוג הבנאדם, בחור איכותי ימצא בחורה איכותית וכן ההפך ולא מנשה אם אחד מבני הזוג הוא חוזר בתשובה.

ובעיניי מוטעית

יש בה מן האמת. בסופו של דבר, זה פחות קשור למה עבר עליך בחיים ויותר לאיך התמודדת עם מה שהקב"ה זימן לך. (הבעיה היא בניסיון לקבוע מי מהם ברמה יותר גבוהה, וחבל.)

אדם שבא ממסגרת "נורמטיבית" לאו דווקא אדם "איכותי" יותר.

מתוך ניסיון אישי - אנשים שעברו התמודדות מסויימת בחיים - לרוב יותר בוגרים,

במיוחד בוגרים יותר רגשית (הגדרה מעניינת שהמצאתי בזה הרגע ).

אמרתי שלא משנה מאיזה מסגרת באים, ולאו דווקא נורמטיבית, יש חברה איכותים יותר ופחות.

אני מכיר אישית כמה וכמה חוזרים בתשובה איכותיים ביותר שהתחתנו עם משפחות חזקות ודתיות אך ורק בזכות עצמם.

כנראה שהוא לא מי שה' ייעד בשבילה,

מי שירצה אותה יקבל אותה עם כל החבילה

ויעריך אותה על הדרך הארוכה שהיא עשתה ועל הצעד האמיץ שהיא קיבלה על עצמה.

חייב לחזק אותן- שיזקפו ראש!

בציבור ממנו הן הלכו לא מעריכים אותן ואצלינו לא יפתחו להן דלתות?!?

אנחנו צריכים לזרוק עליהן פרחים!!!

אגב, זה נכון לדעתי גם בנוגע להורים גרושים, ושאר ירקות

(בציבור החרדי הן אכן נחשבות סוג ב'  מבחינה מסויימת

אבל גם אז לדעתי חשוב להדגיש את היתרונות העצומים שבלמצוא מישהו עם רקע דומה לשלך, שיבין אותך וכו'

"הבינני עבודתך ולך תהיה עבודתי.

השיבני ואשובה ותרצה את תשובתי."

וכל מילה נוספת מיותרת.

סוג של אפליה סוג ב' מה שנקרא וזה ממש חזק במגזר שלנו! אז אתה יודע מה זה לא גזענות אלה אפליה סליחה! חח

יש נטיה לשים תווית שמתאימה לפוליטיקלי קורקט על כל דבר.

אין אפליה, יש מגוון שיקולים וזה חלק מהם, כתבתי על זה כבר תגובה כאן.

לאנשים שיוצאים לדייטים יש הרבה צפיות ולמי שלא בירר עם עצמו לעומק ו(חשוב מאוד)התייעץ עם אדם חכם ובעל נסיון בליווי זוגות לאורך שנים - יש צפיות מלאכותיות.

אנשים רוצים מישהו שדומה לחלום שהם יצרו לעצמם, אני לא משלה את עצמי, זה מאוד בריא לחלום ולשאוף אבל יש כאלו שהשאירו את השכל בצד כשמגיעים לחיפוש כזה.

כאן זה אותו הדבר.

הרבה מדמיינים את רעייתם לעתיד בדמות המלאך מלא התום והחיים, תדמית שלא משתלבת להם (בצדק מסויים כך לא נכון כהכללה) עם משהי שכבר עברה כמה בני זוג בחיים ובוא נודה, זה משאיר משקעים.

אלא שגם "אצלינו הדתיים" לא חסר ויש צד לא מבוטל שעברות במחשבה הרבה יותר נוראות מעבירות במעשה.

מה אני מייעץ למחפשים/ות הרלוונטים?

הכל תלוי באדם (וואו, תודו שלא חשבתם על זה) ז"א שצריך לבדוק את הרקע של האדם בגישה שונה (ויותר לבדוק, מה לעשות הוא לא הגיע במסלול הרגיל וצריך לטרוח ולהבין מה המסלול שעבר) ובדייט עצמו צריך ג"כ לעשות את אותו הדבר.

זו האמת המרה, מי שעבר את המסלול הרגיל - יש את מי לשאול עליו, כולנו מכירים את השפה, איפה נוער מורד איך ומה הסימנים, פשוט קל יותר להתביית על הבנאדם.

למי שעבר מסלול אחר צריך להשקיע יותר זמן (אם כי יש גם פוטנציאל לרווח עצום אם מצאתם את המתאים/מה).

לחוזרים (פורמאלית, כי כולנו חוזרים) - תעמיקו בעצמכם, היפכו את החסרון ליתרון,

מי שלא היה לו יודע טוב יותר להעריך ולהתחבר ממי שתמיד היה לו.

בהצלחה.

זה ממש תלוי בתהליך החזרה וד כמה הבחורה יציבה כי יש איזשהו פחד שהיא תיסוג לאחור אבל האמת שזה לא רק אצל חוזרים בתשובה אלא אצל כל אדם יכולה להיות נסיגה לדעתי היא ממש לא סוג ב'

בוודאי שמצד המעלה האישית כל אדם באשר הוא ו"במקום שבע"ת עומדים וכו'' ".

עם זה, אי אפשר להתכחש לכך שכאשר אדם מתחתן הוא במידה מסויימת גם נכנס למשפחה. זה לגיטימי אם ירצה להיכנס למשפחה דתית, גם מצד עצמו גם מצד ילדיו העתידים בעז"ה.  כמובן, לא חייב שזה מה שיתפוס אצלו מקום - ויש צעירים שכלל לא חושבים על זה - אך אי אפשר לומר שזה לא בסדר שזה מה שהוא רוצה. הרי אין לו מחוייבות ספציפית דווקא אליה שאינו מכירה.

ב. לענ"ד - בעיה חמורה יותר היא עם בעלות תשובה שכבר חוו יחסים קרבים, ל"ע, עם בנים לפני שחזרו בתשובה.  אע"פ שכלפי שמיא בוודאי תשובה מכפרת על הכל - אי אפשר לתבוע מאדם שיתחתן עם מישהי ש"טכנית" כבר עברה בצורה מופקרת משהו עם מישהו אחר.  באמת זה נורא, והיא מסכנה שזה החינוך שקיבלה - אך מה אשם הבחור. יש אנשים שזה מאוד מפריע להם.  מה גם שלא פעם היא נושאת איתה פסיכולוגית "שאריות" מזה.  אי אפשר לחייב בחור ששמר את עצמו למישהי ששמרה את עצמה רק בשבילו - לשאת מישהי שזה לא נכון לגביה. גם הדבר הזה שונה מאדם לרעהו, וגם תלוי היכן היא עומדת בהרגשתה ואישיותה. יש מדהימות, כדברייך באישיותן ובתהליכן, אך בפנים עדיין מסובכות רגשית וכו' עם עניינים כאלו, וזה מאוד מסוכן לסחוף איתם מישהו שגדל בהווי שונה לחלוטין, לתוך מערכת כזו.

ג. גם מישהי טובה מאוד, לפעמים באופן טבעי לוקח זמן עד שחיים "טבעית" את המנטליות של העולם אליו נכנסה. יש אנשים שהווי זר שמשתרבב לא פעם במשך שנים לא מעטות וחוסר בהווי אליו התרגלו בסביבתם - מכביד עליהם מאוד.

כמובן, יש באמת הרבה נפלאות ולפעמים אין בעיה.

אך יתכן שכדאי לחשוב קודם על מישהו דומה. הרי יש גם בעלי תשובה נפלאים. יתכן שאם יקימו ביחד בית, מתוך עליה דומה - יהיה קל יותר.

אגב, אצל בנים המשקל שתופס לא פעם "מה בחורה עשתה קודם" הוא גדול ללא כל השוואה למה שזה תופס אצל בנות. גם דתיות לגמרי.

כל טוב ויישר כחך על עבודת הקודש שלך.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.