ואז יהיה לנו יותר טוב בעולם הבא!!!

לא לא לאאאא..... לא מותק.

נראה לי לא תפסת אותי...

אני מסבירה לך שנגמר..זהו...

זאת רק אני?? ה' נראה לי לא מפסיק לבכות עלינו. ולהרוג אותנו.

אני רוצה להסביר לו איכשהו, שישמע לו הגיוני,

שלא הלך לו.

מה הוא ניסה לעשות? לברוא עולם שלו, כזה יפה, שכולם בו רוצים אותו,

ומשתוקקים אליו אליו אליו,

ניסה. ניסה. אבל אבוד לו.

הרוב לא רוצים. אז הנה אנחנו מודים שלא רוצים.

אז למה להמשיך? אם ת'פואנטה אתה לא רוצה, אז אין לך מה לרצות את מה שמסביב.

באלי להציע לו הצעה, פשוטה לגמרי, שיעשה משו חדש חדש.

אבל יש לנו כוח להשתנות! אמנם קמעה קמעה (קראי פרק כב' תהילים-על הגאולה שהיא כמו אילת השחר...). נכון זה קשה. יש אכזבות בדרך. אנחנו מרגישים כ"כ לא ראויים. אבל ה' מאמין בנו! אז איך אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מתייאשים.
ואני מאמינה שאם ה' הבטיח שהעולם לעולם לא יחרב עוד אז הוא גם לא צריך להחרב. גם כשהעולם לא נראה משהו. אנחנו מאמינים שאפשר לתקן , לשנות ולשפר. לא צריך לחכות לגוג ומגוג. זה יגיע בעיתו. לפני זה אנחנו צריכים להביא את הגאולה מאיתנו. לעשות בעצמנו להפיץ את אור ה' בעולם! ואז בעז"ה עוד נגיע לאחרית הימים שבה כל הארץ (הן עמ"י והן הגויים)תדע את ה'...

-בציפיה לגאול קרובה בעז"ה!-

אולי עכשיו את לא רוצה ואולי עכשיו יש המון אנשים שלא רוצים אבל זאת המטרה שאנשים יבינו בסופו של דבר שהם כן רוצים רק שהם לא ידעו את זה אני לא יכולה להגיד לך שאני מאמינה כי אני לא יודעת מה ההרגשה של אמונה אבל אנ י יכולה להגיד לך שאני רוצה להתקרב למי שמנהל הכל ואני בטוחה  שגם את ואת פשוט לא יודעת את זה אבל בעזרתו יתברך את, אני וכל האנשים שלא בטוחים בזה נבין שאין אפשרות אחרת חוץ מהקב"ה גם עכשיו אני מבינהאת זה אבל אני לא יכולה להגיד שאני מאמינה בכל הלב ושאין לי לפעמים הרהורים ושאלות על זה  

הוא לא רוצה הכל מתוק ונהדר ויפה.

אם הוא היה רוצה- הוא לא היה בורא את העולם הזה, כי מלאכים כבר יש לו.

אבא אוהב אותך, ורק רוצה שתתקרבי אליו.

לאט לאט זה יתבטא בעשיית המצוות שלו, כנראה, אבל אני לא חושבת שזה העיקר..(לענ"ד לפחות)

אבא משליך לך, לנו, לכל העולם הזה, לא פתקים מהשמיים, אלא פצצות מהשמיים.

הוא זורק את הפצצות, ובוכה.

את אמרת-- "ה' נראה לי לא מפסיק לבכות עלינו. ולהרוג אותנו.".

אז אבא לא חייב תמיד להיות נחמד. אין שום חוק שכזה. מותר לאבא לומר לא, ומותר לו גם לעשות דברים,
שמנקודת הראוּת שלו הם טובים- ומבחינתינו הם קשים. וכואבים. כמה שהם כואבים.

אנחנו לא מבינים כלום, וסביר להניח שגם לא נבין.

כל אחד צריך צריך להיות פשוט אמיתי עם עצמו, ובסוף- זאת האמונה שלי- שמתישהוא נמצא אותו.

למרות כל הכאב והרוע, ואולי אפילו בגלל, כל אחד ימצא אותו אצלו בפנים.

אני לא מתיימרת להסתכל פה על אנשים מלמעלה.
אני שום דבר, ובמציאות העכשיוית אני לא קרובה אליו כמעט ובכלל.

אבל עמוק בפנים- אני חושבת שיש פה משהו גדול, שאנחנו לא מסוגלים לתפוס בכלל.

תסתכלו על זה-- מהפך בכל מדינות ערב?? לוב, אירן. סוריה??

מי חזה דבר שכזה?

והאסונות ביפן. ומשפחת פוגל ה' ייקום דמם.

והממשל שלנו- נשיא ישראל מואשם באונס, שר האוצר יושב על גניבה, עוד שר על הטרדות.

פיגוע בירושליים. גראדים וקסאמים על אשדוד (עד אשדוד כבר הגיעו)
 

העולם שלנו מתהפך.
אני לא יודעת מה קורה כאן בדיוק, אני לא יודעת אם מישהו יודע, אבל אנחנו לפני משהו גדול.
מרגישים את זה.

העולם מתהפך.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...