ואז יהיה לנו יותר טוב בעולם הבא!!!

לא לא לאאאא..... לא מותק.

נראה לי לא תפסת אותי...

אני מסבירה לך שנגמר..זהו...

זאת רק אני?? ה' נראה לי לא מפסיק לבכות עלינו. ולהרוג אותנו.

אני רוצה להסביר לו איכשהו, שישמע לו הגיוני,

שלא הלך לו.

מה הוא ניסה לעשות? לברוא עולם שלו, כזה יפה, שכולם בו רוצים אותו,

ומשתוקקים אליו אליו אליו,

ניסה. ניסה. אבל אבוד לו.

הרוב לא רוצים. אז הנה אנחנו מודים שלא רוצים.

אז למה להמשיך? אם ת'פואנטה אתה לא רוצה, אז אין לך מה לרצות את מה שמסביב.

באלי להציע לו הצעה, פשוטה לגמרי, שיעשה משו חדש חדש.

אבל יש לנו כוח להשתנות! אמנם קמעה קמעה (קראי פרק כב' תהילים-על הגאולה שהיא כמו אילת השחר...). נכון זה קשה. יש אכזבות בדרך. אנחנו מרגישים כ"כ לא ראויים. אבל ה' מאמין בנו! אז איך אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מתייאשים.
ואני מאמינה שאם ה' הבטיח שהעולם לעולם לא יחרב עוד אז הוא גם לא צריך להחרב. גם כשהעולם לא נראה משהו. אנחנו מאמינים שאפשר לתקן , לשנות ולשפר. לא צריך לחכות לגוג ומגוג. זה יגיע בעיתו. לפני זה אנחנו צריכים להביא את הגאולה מאיתנו. לעשות בעצמנו להפיץ את אור ה' בעולם! ואז בעז"ה עוד נגיע לאחרית הימים שבה כל הארץ (הן עמ"י והן הגויים)תדע את ה'...

-בציפיה לגאול קרובה בעז"ה!-

אולי עכשיו את לא רוצה ואולי עכשיו יש המון אנשים שלא רוצים אבל זאת המטרה שאנשים יבינו בסופו של דבר שהם כן רוצים רק שהם לא ידעו את זה אני לא יכולה להגיד לך שאני מאמינה כי אני לא יודעת מה ההרגשה של אמונה אבל אנ י יכולה להגיד לך שאני רוצה להתקרב למי שמנהל הכל ואני בטוחה  שגם את ואת פשוט לא יודעת את זה אבל בעזרתו יתברך את, אני וכל האנשים שלא בטוחים בזה נבין שאין אפשרות אחרת חוץ מהקב"ה גם עכשיו אני מבינהאת זה אבל אני לא יכולה להגיד שאני מאמינה בכל הלב ושאין לי לפעמים הרהורים ושאלות על זה  

הוא לא רוצה הכל מתוק ונהדר ויפה.

אם הוא היה רוצה- הוא לא היה בורא את העולם הזה, כי מלאכים כבר יש לו.

אבא אוהב אותך, ורק רוצה שתתקרבי אליו.

לאט לאט זה יתבטא בעשיית המצוות שלו, כנראה, אבל אני לא חושבת שזה העיקר..(לענ"ד לפחות)

אבא משליך לך, לנו, לכל העולם הזה, לא פתקים מהשמיים, אלא פצצות מהשמיים.

הוא זורק את הפצצות, ובוכה.

את אמרת-- "ה' נראה לי לא מפסיק לבכות עלינו. ולהרוג אותנו.".

אז אבא לא חייב תמיד להיות נחמד. אין שום חוק שכזה. מותר לאבא לומר לא, ומותר לו גם לעשות דברים,
שמנקודת הראוּת שלו הם טובים- ומבחינתינו הם קשים. וכואבים. כמה שהם כואבים.

אנחנו לא מבינים כלום, וסביר להניח שגם לא נבין.

כל אחד צריך צריך להיות פשוט אמיתי עם עצמו, ובסוף- זאת האמונה שלי- שמתישהוא נמצא אותו.

למרות כל הכאב והרוע, ואולי אפילו בגלל, כל אחד ימצא אותו אצלו בפנים.

אני לא מתיימרת להסתכל פה על אנשים מלמעלה.
אני שום דבר, ובמציאות העכשיוית אני לא קרובה אליו כמעט ובכלל.

אבל עמוק בפנים- אני חושבת שיש פה משהו גדול, שאנחנו לא מסוגלים לתפוס בכלל.

תסתכלו על זה-- מהפך בכל מדינות ערב?? לוב, אירן. סוריה??

מי חזה דבר שכזה?

והאסונות ביפן. ומשפחת פוגל ה' ייקום דמם.

והממשל שלנו- נשיא ישראל מואשם באונס, שר האוצר יושב על גניבה, עוד שר על הטרדות.

פיגוע בירושליים. גראדים וקסאמים על אשדוד (עד אשדוד כבר הגיעו)
 

העולם שלנו מתהפך.
אני לא יודעת מה קורה כאן בדיוק, אני לא יודעת אם מישהו יודע, אבל אנחנו לפני משהו גדול.
מרגישים את זה.

העולם מתהפך.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....