את תאהבי אותו בכל מחיר וברור שבעלך לא יהיה בדיוק כמוך יש זוגות ששונים אחד מהשני והם חיים באושר. חוץ מזה אל תפחדי בעזרת ה' הוא יעזור

אם יפסיקו לעבוד עליה אז היא בהחלט תימאס.

לקרוא לפחות 5 פעמים את הספר 'הבית היהודי' של הרב שמחה קוק.

בקשר חברי יענו,או סתם אנשים?כשיגיע הזיווג שלך הוא יתאים לך כמו ככפה ליד ואתם תהיו זוג יונים מאוהבים.א-ב-ל..רק עם הרבה עבודה יחד..זה מכל ה"גדולים" אומריםבהצלחה!

קודם כל, כשתהי בשלה לנישואין אז תהי גם בשלה לקשר רציני ואחד ויחיד עם מישהו אחד.

ו-בגלל זה בחיי הנישואין (בפרט ביהדות) יש המון המון התחדשויות ודברים ששוברים שגרה בקשר כל הזמן. וכמו שב.ש אמר- נישואין זו עבודה, ומן הסתם יש קטעים שנמאס מבן הזוג, אבל עובדים על זה.

אולי כדאי לחשוב אם כדאי לנסות לעבוד על זה כבר מעכשיו, ליצור חברויות שהן אמיצות יותר ולגרום לעצמך לא לחתוך אותן מהר. זה ידרוש ממך השקעה אבל יתן לך קשרים הרבה יותר טובים. בנישואין לא יהיה פתאום קסם שיתן לך מאה אחוז להתמסר לבן הזוג לנצח, צריך להתחיל לעבוד על זה כבר מעכשיו. איך אני שוברת שגרה בקשרים, עושה אותם מעניינים, נשארת עם חברות שלי גם בתקופות של שפל.

אם יש עבודה בריאה של זוגיות אין כזה דבר 'קטעים שנמאס מהבן זוג'. 

עם בורא עולם הקשר שלך תמיד חזק? לא!

עם אחותך את אף פעם לא רבה? לא!

עם ההורים שלך את תמיד מסכימה על הכל? לא!

מה שאומר שתמיד יהיו בחיים מצבים כאלה של ירידה גם בין בני הזוג.. ואם לא היה את הירידה הזאת אז לא היה

איך לעלות.. ולא יהיה גם למה, לא תהיה משמעות לזוגיות וגם אהבה חזקה לא תיבנה כי בשבילה דרושים מעט קשיים.

כמו שיש ירידה בלימודים וכמו שיש ירידה ברוחניות ובכוח שלנו בגוף כך יש ירידה גם בזוגיות.

אבל כל ירידה היא לשם עליה.

שממנה יוצא רק טוב אם בוחרים בזה, אם מנתבים הכל למקום הנכון..

איל!לי- אהבה בונים.. ואם בונים אותה נכון היא מתחזקת ומתעצמת עם הזמן והשנים.

ככה זה גם עם הבעל... זה התפקיד, ללמוד אחד ת'שני ולאהוב גם כשכועסים (אם זה קורה וזה עלול לקרות באופן טבעי)

השאלה מה הכוונה שלך 'ימאס מהבעל' לא, ואם כן זו תחושה רגעית שעוברת  כשאת רגועה ומבינה

שהכל תהליך והכל בסדר.. ובע"ה יהיה תמיד טוב, ולפעמים צריך זמן לדברים האלה.

וזה לא קורה כי בני הזוג לא אוהבים או משהו כזה.

זה יכול לקרות אחרי לידות, בהריון, סתם כשהבעל מאחר כל הזמן, או שהיא משאירה את הנעליים תמיד בכניסה- לחשוב שאין רגעים שקשה ונמאס לרגע מהשני, זו אשליה שיהיה מאוד מאוד כואב כשהיא תתנפץ.

אפילו אם תהיה 100% עבודה ולכל אחד יהיה את המרחב שלו ושני בני הזוג יהיו כל כך מושלמים כלפי השני, עדיין יהיו קטעים שלאחד מבני הזוג ימאס טיפה. ובד"כ מתגברים על זה, אבל זה לא שזה לא קיים.

אין לי נסיון בקשרי נישואין עדיין, אבל קבלתי מהמון אנשים חכמים וגדולים.

תראי מה כתבתי בהודעה הראשונה בשירשור.

אני צריכה לחשוב על זה.. וcalvin- אני מדברת בכללי על אנשים..........

זה לא שאני מחליפה חברות כי נמאס לי מהן!! פשוט לפעמים יש לי הרגשה שאני יותר מדי עם אנשים מסוימים וזה עושה לי לא טוב....עזבו אני מוזרה אתם לא תצליחו להבין אותי בקטע הזה..!

אולי אפילו מבינה אותך יותר מידי, מוכר...

את אותה שאלה גם אני שואלת את עצמי- כי עם כל הכמויות של האהבה, לא בא לפעמים להיות קצת עם מישהו/י אחר/ת?!!? לא בא לפעמים קצת גיוון?? לא נמאס לפעמים מאותה אחת 120 שנה????

אז אני חושבת שלפני זוגיות יש כל כך הרבה הדרכות, מכינים אותך לחיים כאלו, לחיי זוגיות...

ותראי- עובדה שלא. יש כ"כ הרבה בתים בישראל ובעולם בכלל... כנראה שעם השנים מתבגרים, ונהיים בנויים לקשר רציני של נישואין.

זה מה שאני חושבת לפחות...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....