לכבוד מורנו ורבנו אשר שמעו ידוע במרחבי הטריגונומטרייא, וחכמתו פרושה בעמקי האינטעגראלים, וגם מE ו-G לא משך ידו וחכמתו רבה לו גם בתע"י, כ"ק מו"ר הרב הגדול ר' בני (בנימין) גורן יקואל שליט"א, רציתי לשאול את כבוד קדושת מטמטיקו(על משקל כ"ק תורתו)
וזו שאלתי: ראיתי מן התלמידין הקדושין אשר בישיבותין ובאולפאנותין שנהגו, מכמה טעמים, לספור מיד לאחר חג השבועות, ספירה- הנקראת 'ספירת הגומר' שמונין לאחר תפילת שחרית 'היום כך וכך יום לגומר! הרחמן הוא יחזיר עבודת החופש למקומה במהרה בימנו!' לציין בזה את מניין ימי סיום הלימודין, האם מנהג זה מנהג נכון הוא? והאם יש לספור בברכה? ומתי היא עת הספירה?
תשובה: לכבוד תלמידי היקר והנעים אשר ממגמת ארץ לא תנח ידו! וגם משיעורי רה"י אינו מתפלח! שלומך ישגא, שאלה גדולה שאלת והתשובה אינה פשוטה כלל וכלל, שכן יש כמה חילוקין בדבר,
לכאורה יש למחות בידם שנוהגים מנהג שלא תקנוהו חכמים, ועוד ניחא אם היו סופרים ללא ברכה אך! מכיוון שסופרים הם עם ברכה לכאורה היה עלינו לבטל מנהגם, וכן כתבו בעל ה-'פרעזענט פרוגרעסיבסקי', והרב הגדול ראש קהילות החרשנים בעל ספר 'חמש (יחידות) חלוקי נחל' שאין לספור ספירת הגומר כלל גם ללא ברכה, וכן הסכימו הגדולים בהקמת המדינה, שראו בחינוך הממלכתי דבר מקודש.
אך כבר ראיתי בספר הק'-'חרשנותא יתרתא' שכתב בעל המחלוקות שם בזה"ל:"מה שנהגו צאן ישראל קדושים, לספור ספירת הגומר, לחזק את מנהגם שכן יש בדבר סימוכין מהנביא, שנאמר 'וקוי ה' יחליפו כח', וקיי"ל, שכל דבר הנהנה טעון ברכה-ואיזו הנאה יש יותר גדולה, מהנאת החופש הגדול ועל כן יש לספור ספירת הגומר בברכה!' וכן הסכימו עמו-בעל 'הסטלנים', והרב הגדול ממקימי הזולה- הבבא סבבא, וחברו האדמו"ר מסאטלה, ומי יבוא להרהר אחרי הגדולים הללו בהלכה, ולא יפחד להיות נכווה בגחלתן?!(וכך גם אני הקטן כתבתי בספרי לחמש יחידות וק"ל), ועוד, שיש כמה קולות גדולות בספירת הגומר, מכיוון שזמן סיום הלימודין שונה בין תלמידי בתי הספר, שכן ידוע לכל בר בי רב, שתלמידי חט"ב מסיימים לפני תלמידי היסודי, על כן יש להקל לספור בברכה אפילו אם אינם יודעים את מס' הימים המדויק(ולכך אפשר לספור כך- 'היום בערך כך וכך לגומר וכו'').
לא אכחד שראיתי את שיטתו של הרב הגדול הרב נח מיקל, ושל חברותתו בעל המיזרוחניקער רעבע- שאמרו שיש לספור אך ללא ברכה, ותמהתי עליהם שכן עיקר המצווה היא בברכה, אך משום שאין רצוני להכניס את ראשי בין שני גדולים אלה-אפסוק כך- :
שיש לספור ספירת הגומר,- לאשכנזים ללא ברכה ולספרדים הרוצים לסמוך על דעת בעל המחלוקות יש להקל ולברך, וטוב שאשכנזי ישמע את הברכה מספרדי ויצא יד"ח(וראוי לחזר אחר ספרדי הלומד בשלוש יחידות לימוד שכן בהם עיקר המצווה).
עת הספירה היא רק בשחרית שכן לילה לאו זמן לימודי חול הוא ועל כן אין לספור בערבית יש לספור אך ורק בשחרית לאחר עלינו לשבח והמחמירים נוהגים לספור בעת הדרשה שלאחר התפילה, ובדיעבד אם לא ספר בשחרית יש להקל לספור בברכה עד חצות היום, ומכאן ואילך יש לספור ללא ברכה, ואם איחר כ"כ עד ערבית אין לו לספר כלל, שכן ע"פ הקבלה לא נהגו לספור 'הגומר' בלילה, כידוע ליודע ח"ן.
.
