ד"א, נראלי שאומרים "להשש" יענו, עשה לי "הש" (שזאת מילה גבוהה נרדפת למילה "ששש")

כמו שעשה כלב למרגלים.

ומישהו צריך ללמד אותך ענווה

בס"ד

מישו צריך ללמד אותך הומור  (אולי אז לא תהיה לבד...)

וואו רחלי את ממש מצחיקה נראה לי את באמת  לומדת במקום הזוי!!!

המנהל אפילו לא בדק אם זה נכון?

בס"ד

הוא עבר בת בת וצרח אחת אחת למה היא מתנהגת כמו זבל, ואז הוא הגיע אלי ונתקע כי אני ילדה טובה... אז במקום להגיד שהוא טעה ולא כולנו זבלות הוא צרח עלי שיצאתי בלי אישור מהאולפנה (הוא בעצמו נתן לי תאישור!! ויש לי עדים לכך...) ניסיתי להזכיר לו את זה אבל.............

"להשקיט" (\"להסות" כמו שאמר אחד המגיבים...), עזבו ענווה, צריך ללמד אותה עברית...;)

בס"ד

זה אני שיודעת הכל, זה פשוט שהעולם לא מספיק חכם להבין אותי תמיד (הרי אני היחידה שנורמלית, לא? (ראו חתימה..))

ויש לנו איזה 7 מנהלים לאולפנה... לא יודעת בדיוק איזה מנהל הוא, נראלי פנימייה |אופסס|

לכך שאנשים כמוני יושבים בדד כבר כמעט 2000בשנה.

ואולי כשהחוצפה גוברת כל כך, אני צריך לשמוח, כי עוד מעט זה יגמר (עיינו סוף מסכת סוטה)

תקשיבי חמודה,

גם אם המנהל האשים אותך אסור לך לדבר בחוצפה אליו,ולא משנה איזה מנהל הוא.

סליחה,אבל..מי את בכלל שאסור להשתיק אותך?עם כל הכבוד,הוא המנהל,ויותר גדול ממך,ואת צריכה לדבר אליו בכבוד שמגיעה לו.

"אידיוט"??למנהל??   אין לך גבולות?

"יבוא על 4 להתנצל"..תאמיני לי,את היחידה שצריכה לא ללכת,לרוץ על 4 ,על ההתחצפות שלך,והדיבור המזלזל שנשטף ממך המנהל.

כל אחד אוהב להיות צודק,אבל בזה..את ממש טעית.

                                          מאחלת לך המון ב"הצלחה בהמשך,ורק טוב.

וטעו וזה שהוא מנהל לא אומר שהוא צריך להשפיל סתם אנשים וגם הוא מחוייב בבן אדם לחבירו...

בס"ד

הוא ביטל לי תעונש!!! אתם קולטים?!? ביטל ביטל ביטל!!!!! אוווףףףף אני רוצה הביתההה

ועוד למה הוא ביטל? כי הוא התקשר להגיד לאמא שלי על העונש והיא אמרה לו "אוקיי, אבל ביום חמישי וראשון תשחרר אותה כי יש לה חתונות.." והוא, כאילו שכח שהוא כועס עלי, אמר "אה יש לה שתי חתונות? אז בשום אופן היא לא משתחררת לכ"כ הרבה זמן!! היא תשתחרר רק לחתונות..." -ולא, הוא לא שכח שהוא כועס עלי!!!! הוא פשוט התפדח וחיפש עילה לבטל תעונש!!!! והוא עוד לא התנצל (זה עוד יגיע...)

ומירב יקירתי, אני יודעת שאת לא מבינה על מה את מדברת אז אסביר לך קצת: באולפנה אצלנו אסור לצוות להרים את הקול, להשתיק מישהי בלי סיבה מוצדקת, וכו... זה ממש לא מקובל. לעומת זאת, הבנות מרימות חופשי את הקול על הצוות ואומרות לו לסתום את הפה... אני לא מצדיקה את ההתנהלות הזאת, אבל אני רוצה שתביני שאצלנו מה שאני אמרתי לא נחשב לחוצפה. השורה הזאת שלך "מי את בכלל שאסור להשתיק אותך?עם כל הכבוד,הוא המנהל,ויותר גדול ממך,ואת צריכה לדבר אליו בכבוד שמגיעה לו." לא רלוונטית. אני דיברתי אליו בכבוד, שהוא ידבר אלי בכבוד! אם מישהו לא מכבד אותי שלא יצפה שאכבד אותו.  וכן, מצטערת לנפץ לך את האשליה, יש גם מבוגרים אידיוטים. הייתי ממש מאופקת עכשיו אבל על השורה הזאת "תאמיני לי,את היחידה שצריכה לא ללכת,לרוץ על 4 ,על ההתחצפות שלך,והדיבור המזלזל שנשטף ממך המנהל"-אני על סף להכניס לך מכות. ואני שולטת בעצמי אז בבקשה תעריכי. אין לך מושג כמה שטויות כתבת בתגובה אחת. (לא מתחילה לספור אותם כי זה מביא לי עצבים)

אם היא חושבת שהיא צודקת (ובמקרה הזה היא יודעת שהיא צודקת) טוב מאוד שהיא גערה בו.

באיזו זכות הוא יכול לפרוק עליה את הכעס שלו ללא שום סיבה? זו לא חוצפה??? הוא לא יותר טוב ממנה..

לצוות אסור להרים את הקול,צודקת,וגם לא לשאר בנות האולפנה.

אני לא מאמינה שמשעמם למנהל עד כדי כך,ושהוא יבוא להאשים דווקא אותך על משהו שאת לא אשמה..וגם קשה לי להאמין שהוא סתם ישתיק אותך.

כנראה שאת גרמת לו לזה שהוא יגיע למצב שישתיק אותך,לא כך?(תחשבי על זה)

אם את רוצה לבוא ולספר את הסיפור האמיתי,אני ישמח.(ואם קשה לך,את יכולה באישי.)

                                  ערב טוב

בס"ד

הוא עשה את זה כי הוא היה עצבני. (לא, לא עלי.. על בנות אחרות)

כתבתי את הסיפור ה<כמעט> מלא בתגובות לשירשור. תקראי אם בא לך.

ואני ממליצה לך להפסיק להאשים אותי.

תרגעו נראה לי עוד רגע אתן מתחילות לריב מכות. מירב אפשר לדון אותו לכף זכות אבל צריך לדון גם אותה לכף זכות ולפי מה שהיא מספרת זה לא היה בסדר מה שהוא אמר בטח לא בצורה שהוא אמר

ולמתו"ש אני לא אומרת כלום על דרך הדיבור כי הבנתי שזה הנוהג באולפנה שלכן אז לא יעזור מה שאני אגיד

זה שאני אומרת את דעתי זה מראה שאני רבה מכות?

זה שרשור לא?כל אחת כותבת את תגובתה,ואכן כתבתי את תגובתי.

תקשיבי,

גם אם הוא הכי "צעק"(וממש קשה לי להאמין שבלי סיבה הוא יצעק-

הוא לא יצעק עלייך כי הוא  עצבני על בנות אחרות,אז את ההפשרות הזו את יכולה להוריד)

לא מרימים את הקול ולא מזלזלים במנהל.נקודה.

כל דבר יש אך להגיד..צעקות וזלזולים זו לא הדרך.

ומתוקה שכזאת,אולי בכל זאת תחשבי פעמיים אולי עשית משהו לא בסדר אם את אומרת שהוא הרים את הקול.

                             ב"הצלחה

לא אכפת להם מכלום והם מתעצבנים על כל דבר שזז תנסי להסתכל גם על אפשרות כזו..

הם אוטמטי נהפכים למאופקים יותר.

(כי הם יודעים שהם בטוח מסגרת,והם מנהלים את המסגרת)

וחוץ מזה שגם מנהלים הם בני אדם!!!

אמאל'ה.... עד עכשיו הייתי בטוחה שהמנהלת שלי היא ממוטה... וואוו.... (למרות שעדיין אני בספק...)

שוב אני יאומר,

הם יותר מאופקים מכל בן אדם אחר,כי הם מנהלים על מסגרת,שצריכה להישאר מסגרת..

ואם המנהל התפרק,כל המסגרת תתפרק.

של המנהל שצועק "סתם"על בנות,(על מתוקה שכזאת...)בגלל שהוא היה עצבני על מישהו (על בנות אחרות מכיתתה)או משהו אחר,(כמו שמתוקה שכזאת אמרה)

ואני לא מקבלת את הדבר הזה.

יש כזו מילה לאשש....מהשורש א.ש.ש....ואפילו עבדתי קשה כדי למצוא הוכחה...

אז הנה...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A9

לאושש = מלשון, להוכיח, להצדיק.

בס"ד

את פשוט מדברת מבורות.

לתת לך הסבר ואז אולי תביני שבאמת האולפנה שלי שונה? הנה:

האולפנה אצלנו היא לא פנימייה, היא מחולקת למשפחתונים. כלומר-כל 8 עד 12 בנות בגילאים שונים גרים בבית עם זוג נשוי. עכשיו, הזוג הזה ילד תאומים ויצא לחופשת לידה, ובמקומם הגיעה מחליפה זוועתית שרבה עם כולם וכולם רבות איתה-כולם חוץ ממני. לא כי אני לא כועסת עליה, אלא כי אני שולטת בעצמי וכי אני לא מתחצפת וכי נראה לי שגם ככה היא מקבלת מספיק צרחות מכולם גם בשמי..... בקיצור-המנהל נכנס עצבני למשפחתון, קרא לכולם לסלון וצעק עלינו שאנחנו כולנו (בלי יוצאת מין הכלל) לא בסדר! ותתפלאי, גם מנהלים מאבדים שליטה... הוא צרח וכעס והיה אדום וחשף אפילו שיניים שלרגע נלחצתי... הוא עבר אחת אחת, הוא כעס בטירוף על כולם ולא הפסיק לחזור על זה שכולם כולם כולם לא בסדר.... ואז מה? בום טראח. הוא מגיע אלי ואין לו מה להגיד והוא כבר ממש עצבני ופשוט חיפש מה להגיד.... אני שלא הסכמתי שיאשימו אותי בדברים לא נכונים ניסיתי להסביר לו יפה והוא צרח עלי. אני    לא     מוכנה   שאף   אחד   ירים     עלי     את     הקול!!!!!! לא משנה בן כמה הבנאדם או מיזה ובטח שלא בלי סיבה.  

(ואם יש לך מה להגיב על זה אני פשוט מבקשת מהמנהלים שימחקו/ינעלו תשירשור הזה כי עצבים זה ממש לא מה שחסר לי עכשיו... תודה.)

מתו"ש - העם איתך!!

מירב נשמה, פשוט תסתמי, את נשמעת כמו ההורים שלי בתקופות גרועות.

עברו הימים שבהם אוטומטית כל מבוגר הוא מעל הילד. אם מישהו משפיל אותי, מבזה אותי, יש לי זכות מלאה לבזות אותו. יש נימוס בסיסי בין בנ"א בוגרים (-או לפחות שנחשבים לכאלה.. P;), ואם מי שמולי מפר אותו, איזו סיבה יש לי לשמור עליו? אני הייתי ממשיכה להיות מנומסת רק אם הייתי רואה בלצעוק עליו השפלה עצמית. ברגע שהוא השפיל אותי, הכבוד שלו לא חשוב יותר. והחשיבות של הכבוד שלי - מוכפלת. בהרבה.

אנחנו צריכים לדעת לשמור על הכבוד שלנו.

אסור לאף אדם, לא משנה באיזו דרגה הוא, להשפיל אותי. בסופו של דבר, כולנו בנ"א ובאיזו זכות מישהו ישפיל אותי?

אני לא רואה את הדבר שבזכותו מגיע למנהל הזה כבוד. להיפך, ברגע שהוא מגיע לרמה כ"כ תת-אנושית כמו שתיארה מתו"ש - "הוא צרח וכעס והיה אדום וחשף אפילו שיניים", אין שום סיבה שאני אכבד אותו.

מובן?

כי כשזה לא מובן, אפשר להגיע למקום מ-א-ו-ד גרוע.

ובקשר לפועל שרחלי השתמשה בו -

"לאשש" זה לאשר, לתת תוקף למשהו. (למשל: "דברי החשוד מחזקים את טענתי ש..")

"להשש" זה סלנג שכמו מישי' מאיפושו' אמרה, ישמצב שזה מלשון "הש", שזה סוג של סלנג (אני לא מתכוונת ל"הס", אני מתכוונת לhash..;)), ובד"כ באמת - בשביל שמישהו בעולם יבין אותך - כותבים ככה: "הוא הישש אותי", "אותי לא מהששים" וכד'.. ;)

וואי,

איזה שרשור כבד נהיה פה..

מתנצלת אם אני בוטה מידי.  אני מקווה מירב שתעמדי עכשיו על שלך ותקללי אותי באמ-אמא שלי..

בדוג' שהבאתי: "דברי החשוד והראיות שנמצאו מוכיחים את הצדק שבטענתי כי..",

אז באותה מידה אפשר לכתוב "דברי החשוד והראיות שנמצאו מאששים את טענתי כי.."

וכו'.

אביב חמודה,תודה לך על התגובה,ממש הוספת לנו על השרשור.

ומתוקה שכזאת...-טוב שסיפרת את הסיפור במלואו,נשמע עכשיו יותר ברור,למה לא פנית למישהו שהוא צעק עלייך כך,ולפי מה שאת מספרת,זה נראה כאילו הוא הלך להרביץ לכן באותו רגע.

ואני באמת מתפלא שהוא צעק עליכן כך,ממש לא אופייני לאחד שיודע שהוא מנהל,וקורה לעצמו מנהל,מבחינתי הוא לא נקרה מנהל,אם הוא לא יודע להיות מאופק על צעקותיו.

מתוקה שכזאת...(רחלי)-אני באמת מצטערת אם הבנתי אותך לא נכון,אם היית מספרת את הסיפור במלואו,זה היה יותר ברור,וממש לא מצדיק את הצעקות הנוראות שצעק.

(ובכל זאת אני יאומר,שעדיין אני חושבת,שהיית יכולה באותו רגע להיות בשקט וללכת למנהלים שאוהבים ומכירים אותך,והם היו כבר נותנים למנהל הזה על הראש.

אבל אם זו הדרך שלך..בכבוד..)

                      המון ב"הצלחה בהמשך,

בס"ד

החיים לא בצבע וורוד בוהק ולא כל האנשים טובים ומתחשבים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...