[אני כותבת מכאן כי אינלי כוח שאנשים יתחילו לדבר איתי על זה..=\\ ]

גם אני במצב דומה .

לתת לעצמי מחמאה ?! מי אני ביכלל ?! חסרת אמונה בעצמי, או איך שתגדירו את זה ..

הייתי בפעילות כזאות  וכולם ישבו וחיכו שאני אגיד משהו טוב על עצמי,

ואני ישבתי ולא יכולתי להוציא מילה מהפה . זה היה מיקרה לא נעים  ביכלל ..

אני לא חושבת שצריך לילחוץ על בנאדם לחפש את הכשרונות/כוחות שלו . זה מעיק, ומעצבן ! אני אגיע לזה בזמן שלי .

והייתי ממש רוצה לדבר איתך באישי

גם לי היה קטע כזה פעם. זה... איך להגדיר... בתהליכי יציאה.

אני ממש ממש רוצה שתדברו איתי באישי. אין לכם מה להתפדח כי גם לי זה קרה. ואני אולי יכולה ליזור לכם. עשיתי חצי גיאוטופ על זה..=]] סתם אבל למדתי על זה מה יכול לעזור וכו' ואני ממש ממש רוצה לעזור למישו. תשאלו את טובי=][=. דיברנו על זה בעבר. כדאי לכם. אני ממש רוצה. כמובן רק אם אתם בנות.

אנשים ישלכם מה להגיד בנושא ?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....