מצד אחד, אתם מאושרים- כי לא היה היום שום סיבה לבכות. היה כ"כ כיף, וגם עכשיו ממש כיף, ובכללי- החיים מעולים.
מצד שני, היה קטע אחד היום שביאס ת'צורה. אבל ממש ביאס.
אז מה? בגללו נבכה ולא נמשיך לשמוח?
לא!!!
חייבים להמשיך לשמוח.
אז ממשיכים, בתחושה מעורבת, שאני כאילו בוגדת בדבר המבאס [וכן. זה היה מאווד מבאס], וכאילו שוכחת אותו.
אבל- לא!
אני לא שוכחת.
אני פשוט רוצה לזכור שגם היה לי טוב, ויהיה טוב, ועכשיו טוב.
אז...
וואי, אני מבולבלת בטירוף!!
רק שאצלי הביאוס משתלט השמחה
"הכלל שאי אפשר בשום אופן בעולם שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד.
על כן בקל יכולין לגרש מחשבות רעות רק בשב ואל תעשה,
דהינו שלא לחשוב אותו המחשבה רק לחשוב איזה מחשבה אחרת" (ליקוטי מוהר"ן ח"א, רלג)
כל פעם שעולה בכן מחשבה שלילית, מחשבה שגורמת לכן עצבות, פחד, כעס דאגה או כל דבר אחר...
הרפו ממנה ועברו לחשוב על נושא אחר! כי היצר אוהב לבקר אותנו הרבה פעמים ולשבש לנו את הרגשות והמחשבות...גם כשאת לא באמת מרגישות שמחה אמיתית עשו את עצמכן שמחות ואז השמחה האמיתית תבוא!!!
בהצלחה..=] ואל תשכחו בשמחה תמיד
יומוווושלם
ומלא בחיוכים..עם שיניים
אוהבתותכם
בס"ד
לפעמים המצברח מצויין, ולפעמים עצוב דיכאון משהו מפחיד, לפעמים מצליחים ולפעמים לא מצליחים...
אבל את האמת, שאנחנו אלה שיכולים וצריכים להחליט מה יוביל את היום שלי, את השעה הזאת...
אני מכירה מישהי שרצתה להתאבד, או יותר נכון להגיד רצתה, ועדיין רוצה אבל היא לא תתאבד, תכלס, זה לא משנה למה היא לא תתאבד-כרגע היא במלחמה יום יומית, בוקר, בוקר, שעה, שעה, דקה דקה-עם עצמה ועם היצר שלה.האני הפנימי שלה, או היצר (איך שתחליטו לקרוא לזה...) אומר לה ללכת ולעשות את הצעד הזה, ללכת להתאבד-ומצד שני יש את אותה הסיבה שאומרת לה לא! את לא תעשי את זה גם שממש קשה לך!גם אם את ממש רוצה! גם אם כבר ניסת הכל ונגמר לך הכח! וכן, לא פעם ולא פעמים היא הייתה מאוד קרובה לביצוע של ה"פעולה" שלה.אז היא קמה בבוקר עם פרצוף מבואס, אין לה כח לקום בכלל מהמיטה, אין לך חשק בכלל ללכת לחברות שלה, ללימודים, ואין לה כח לשחק אותה שמחה וצוהלת כמו בכל יום ומה שהיא רוצה זה למות! זה מה שהיא רוצה!-יעזור לה להתבאס יותר?! היא גם ככה "נדפקה" ונשארה פה, וכן, היא חייבת, חייבת להשאר פה בעולם הזה, והיא חייבת להמשיך הלאה-למרות הכל! אז היא תהיה בדיכאון?!
אז היא מדביקה לעצמה חיוך מאולץ שהפך להיות החיוך הקבוע שלה ונכנסת לכיתה בשמחה ומדברת, וצוחקת! ושמחה!פשוט שמחה!!! למרות שבפנים...היא באמת כל כך רוצה, אם לא להתאבד עכשיו זה להכנס למיטה להתכסות בשמיכה טוב טוב, ופשוט לבכות.-וכן, זאת מלחמה זוועיתית! וזה קשה! וזה מעצבן! וממש לא רוצה בכלל להמשיך!אבל היא חייבת! והיא מאלצת את עצמה!מכריחה את עצמה לצחוק-עזבו לחייך-היא מכריחה את עצמה לצחוק שבא לה לצרוח מכאב!
אז כן, נתתי דוגמא קיצונית של מוות-של מישהי שמכריחה את עצמה לחיות, ולחיות בכמה שיותר שמחה כדי שהסביבה שלה לא ממש תשם לב לשינוי שחל בה-אבל אני חושבת שהכל תלוי B...
סבבה, קרה לי המשהו המאוד מעצבן הזה עכשיו! רבתי עם ההורים שלי! קבלתי 43 במבחן! רבתי עם החברה הכי טובה שלי והיא לא מוכנה להסתכל עלי! אני עצבנית! אני בדיכאון! כואבת לי הבטן בטירוף ואני עצבנית שאני מסוגלת לרצוח בן אדם!אני בגיל ההתבגרות!יש לי זכות להיות בדיכאון!
נכון, יש לי, לך, לנו את כל הזכויות ואת כל הסיבות שבעולם להכנס לדיכאון-השאלה עם זה שווה את זה?!
בהחלט יש לנו את כל הסיבות בעולם להכנס לדיכאון, לא חסר על מה לבכות, לא חסר לנו למה להכנס לדיכאון, פשוט צריך לעשות אנ-דנ-דינו, וגם אז לא תגמר הרשימה, אבל האם זה עוזר לי?
יש מצבים שחיביים לבכות- חיביים- אבל כל הזמן?!או סתם?! והשאלה היותר גדולה פה זה האם אני אצמח מהדמעות האלה, אם אני אכנס עכשיו לדיכאון- אני אצא?!אני אצא ואגדל, ואבין, ואצמח מן הנפילה הזאת, מהדיכאון הזה או שאני אפול עוד יותר למטה, עוד יותר אשקע בדיכאון הזה?!
ועוד עצה שלי-
אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות שלנו לבד!
אני לא תמיד יכול\ה לצאת מהדיכאון הזה לבד- אני צריכ\ה עזרה!וזאת לא בושה להגיד את זה! וזאת לא בושה לבקש! ולא צריכים פסיכולוגים, וגם לא יועצות מעצבנות=] יש חברים, והורים, ואחים, ומשפחה, ואפילו שכנים!
אז ללכת לדבר עם מישהו, ללכת ולשפוך...
ואפשר, ללכת, לעשות "סטופ" שניה, וללכת לעשות משהו שאני אוהב\ת לעשות!שכיף לי לעשות!שיעשה לי טוב! ללכת לאוכל גלידה עם חבר\ה!ללכת לקניות!ללכת לשבת על חוף הים לזרוק לתוכו אבנים ולא לעשות כלום! ללכת לטייל!ללכת להתבודד! ללכת לעשות משהו עם עצמי! כי זה גרוע לשבת ולאכול את עצמי משאלות, ודיכאונות, ועצבויות! זה אוכל מבפנים! וזה יכול להגיע למצב, של, חס וחלילה חס ושלום-לילדה הזאת מהסיפור למעלה...
ב"הצלחה רבה רבה רבה!ותזכרו שהקב"ה תמיד שומע ומקשיב ומחכה תפילות שלנו ולבקשות שלנו! הוא כאן בשבילך!=]
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
