אני אף פעם לא הבנתי כמה דברים (זה גם לגביי וגם לגבי היצורים שמסביבי...) :
1. הרבה פעמים קרה שמישהו אמר משהו, ואז אמרו "הוא סתם מחפש צומי" ומתעלמים ממה שהוא אמר או עשה ומזלזלים...
אבל מה מפריע לנו לפרגן??? אם הוא רוצה צומי אז למה לא לתת לו? כל כך קשה להוציא מילה טובה?
2. קורה הרבה שמישהו אומר משהו ומנסה להצחיק, ואז אומרים לו "זה לא מצחיק"/"תעבוד קצת על החוש הומור" או משהו בסגנון הזה...
אבל מה זה נותן לך להגיד את זה??? תצחק בכאילו! כל כך מפריע לך שלמישהו תהיה הרגשה טובה?...
3. בדבר הזה במיוחד אני נופלת הרבה- אם למישהו למשל יש בגד מוזר, אז אומרים לו "איזה בגד מוזר", ואפילו מנסים להרגיע את המצפון- "זה מתוך אהבה! אני לא רוצה שהוא יסתובב עם בגד מוזר וכולם יסתכלו עליו..."...
אבל בתכל'ס- הוא לא ילך עכשיו ויחליף בגדים! זה פשוט יעשה לו רע וכל היום הוא יסתובב בתחושה שכולם מסתכלים עליו... אז בשביל מה??? להפך- אפילו אפשר לפרגן ולעשות לו מצב רוח טוב, אפשר להגיד לו למשל "הבגד הזה מאוד מתאים לך!" (י'עני גם הוא וגם אתה מכוערים...סתאם
...)
שנזכה לחשוב על כל מילה ומילה ולחיות תמיד בהרגשה טובה ונוחה! =]
