יעזור אם תרביצי? אבל את גם יכולה להרביץ אם מרביצים לך..

ואני תמיד מנצלת את זה שבנים מרגישים מגניבים אם הם לא מרביצים לבנות..אישית...

אני יכולה להבין את הטראומות של מניי..אנחנו מכירים אולי? ;)

כל כך כייף להוציא את העצבים על הבנים..להרביץ ולזרוק.. בנות, תנסו בבית!!!

מנסיון קשה....אח שלי קטן ממני בשנתיים ומפוצץ לי ת'צורה...אחרי שאנחנו רבים כל הגוף שלי כחול...

בני דודים שלי קטנים מכסחים אותי!

שבת שלום!!!!!!!!!!

להרביץ לקטנצ'יק בכיתה ג' שכלל הגובה שלו הוא איזה 50 סנטימטר (בקיצור, כשאני אומרת קטנציק אני מתכוונת גם יחסית לבני גילו), זה כבר די משפיל!!! (והעיקר, כשהילד הזה התעצבן עלי כל הילדים מכיתה ה' וד' שהיו מסביבי עושים לי "וואי וואי איך הסתבכת", הצחיקוני...)

|עוד פריקה קטנטונת|

מגע של חיבה..אם את מחבבת אותו קצת או משהו קזה אפילו טיפה אסור לך אבל אם אין לך שום קשר אליו מותר לך ושאלתי רב!!!

גם המכות יש בהם סוג מסוים של חיבה.. כי זה לא מכות אמיתיות אף פעם..... הנה תראי את *#&למה?!*#& למשל... אני בטוח שזה לא היה בשנאה כמו שמרביצים לערבים... תסכימי איתי שזה "צחוקים" וזה.... אז תמיד זה כמו חיבה...

וביסודי שלי לפני שהייתי דתיה.

הייתי מפרקת את הבנים מכות..

אפילו עפתי על זה מבית ספר עם חברה שלי וההורים שלה עשו לנו מסיבה.. על זה שאנחנו הרבצנו לבנים ! ועפנו מבית ספר (טוב היו לה 4 אחים בנים מופרעים אחד אחד)

זה תלוי ממש.

כאילו, סבבה. מישו מהכיתה שלי [ב"ה שאני לומדת באולפנא.] קצת עיצבן אותי- ברור שזה בצחוק.

אבל קרו כבר כמה מקרים שכן- זה נבע לי מתוך שנאה תהומית.

רק פעם אחת הרבצתי ב-א-מ-ת לבן שהציק לאח שלי, וזה ב-א-מ-ת עצבן לי ת'צורה, אז פשוט באתי והעפתי לו בוקס בבטן. הוא, ג'נטלמן, לא החזיר, ואפילו עשה ת'צמו מתקפל מכאבים. [התבאסתי שהוא לא החזיר.. זה לא הייתה נקמה מספקת...]

אבל הנה, רק השבת כמעט הורדתי לאיזה אחד לאטמה לפרצוף מתוך שנאה אמיתית, כמו שהייתי הולכת להרביץ לערבי ומורידה לו לאטמה על זה שהוא הרס לי ת'בית.

קיצור, זה גם תלוי למה אני מרביצה לו...

בנים סתם עושים פוזות..באמת..בכל בן, מסתתר ילד כאפות ;) חחח

כי הן מרחמות על המורבץ..

למרות כל זה ואף על פי כן- אין כמו ללכת מכות טובות!!!

יאאלה מי בא איתי קרב תרנגולות?

במיוחד למניי |נהנת לעצבן|

בס"ד

אז הוא בהחלט ילד כפות..

אבל רק שתדעו שהבנים לא מרביצים לבנות בגלל שהם בכייניות ושבירות..

(אא'כ מדובר בבחורילה.....)

לגנוב לשבט שלנו קרשים בל"ג בעומר!! ופעם אחרת כיסחתי לשכן המעצבן שלי את הצורה!!!!! 

אני ממש נשית! ...;)..

אבל העיקר בן דוד שלי בכיתה א'!!! שאני זוכרת שהוא נולד בערך הודג אותי מכות שאני מחבקת אותווו!!!!!!!!!!! ((

חח

רק לי אין אחים פעע

זה נישמע מגניב

..[[=

או שזה רק פה?

אני לא יפתח ת'פה שלי, סבבה?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...