אני מסתובבת פה כבר הרבה זמן, קוראת ומגיבה. אני בד"כ לא משתפת אתכם בבעיות שלי, אבל באמת הגיעו מים עד נפש, ואני חייבת עזרה.
העניין הוא שאני מתביישת לספר לחברות שלי.. זה כ"כ מביך! אני הבחורה הדוסה של השבט, לא מדברת עם בנים וכו'. אבל כן, גם לי זה קרה. התאהבתי. אני יודעת שנמאס לכם לדוש בנושא, ושכל שני וחמישי נפתחים על זה שרשורים, אבל באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות.
הוא ואני בהתחלה היינו רק ידידים, נפגשים פעם בשבוע- שבועיים.. אבל מאז תחילת אדר, הקשר התקרב.. הוא כ"כ מתוק.. לפעמים הוא קצת מריר או קפוא, אבל בד"כ הוא פשוט מדהים, ומפנק.. לפעמים כשהוא בא אלי הוא מביא גם תותים, או עדשים.. פשוט.. אין לי מילים.. והכי אני אוהבת שהוא נמס מולי, זה עושה לי הרגשה כ"כ משכרת..
אתמול בפורים, כשהוא בא אלי עם המשלוח מנות, הגענו לשיא, ממש לא יכולנו להפסיק להיות ביחד! אני כ"כ מתביישת לספר.. איך, איך, אני- הדוסה שכולם מעריכים, נפלתי בזה??
עכשיו עזבו את זה שכל פגישה יוצאת לנו ממש יקר כספית.. הבנתי שזה פשוט כ"כ חומרי ומזיק לנשמה, ואולי גם לגוף..
החלטנו להפרד ב"ה.. אני כ"כ שמחה על האומץ.. אבל אני פשוט לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו!! איך אפשר להפסיק? כל פעם שאני מנסה לא להסתכל עליו או לחשוב- אני נתקפת געגועים, והבטן כואבת לי.. אני מנסה להתנתק לו לחשוב עליו בכלל ושאחים שלי מזכירים לי אותו אני פשוט סותמת את האוזניים אבל הוא כ"כ מתוק!!! אין בחיים לא נתקלתי בדבר כ"כ מתווק..
כל פעם אני מנסה לעלות ולהתחזק, אבל ישר כשאני רואה אותו אני שוכחת את כל ההחלטות ונשברת..
בבקשה, עזרו לי! מה לעשות?

כל מי שנתקל בו אמר לי שהוא כ"כ מתוק וחתיך..אוף!!..

תאמינו לי הרבה יקפצו עליו המון לא רוצה להפסיד אותו..

אחים שלי ממש רבים עלזה להיות איתו.!..אחיינית שלי בת שנה אבל שהיא איתו היא ישר נרגעת לא בוכה הוא פשוט מדהים!

אחיינים שלי יעשו הכול יאספו את כל הצעצועים ארוחת ערב תיגמרעד הסוף מקלחות הכול..רק אם הם יפגשו איתו..

אבאמא לא כ"כ מתים עליו והם טוענים שזה מזיק וכו'..אבל הם גם חושבים שהוא מתוק במיוחד..

[נ"ב- אני לא יודעת אילו פרטים יוכלו לעזור לכם לעזור לי.. אני בת 17, והוא- אני לא בטוחה.. והקשר הזה הוא למטרות רציניות.. אה, וקוראים לו שוקולד..]

חג שמייח(:

העלה חיוך

מתתווווקק!!!

מתוק!

זה יותר חזק כשאתה לא יודע שהיא מדברת מלכתחילה על שוקולד.
אבל זה בכל זאת ממש מצחיק וקליל, וממש מישתלב...

יישר כוח לכולם! יומטוב ומאושר!!

ווואאאאאייייי!!! התאהבתי בקטע הזה..

c ה-מתוק!!!!

ו... אני לא ידעתי שזה על שוקולד..

חשבתי שהיא סתאם תקעה את זה פה.. [ת'אמת, לא ממש הבנתי למה..?!]

קיצר, פשוט מתוק!!!!!!!!!!!!!

אם יש עוד כאלה חמודים, אז.. תכתבו!!!

אני מתה עלזה!!!

דברים יפים!

משו שכתבתי...אני שולחת באישי

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...