אולי פשוט תגידי לעצמך כל פעם שאת רואה מישו שזה לא נכון, זה לא הוא, ומה שהוא לובש לא אומר כ-ל-ו-ם עליו.

תנסי לשכנע את עצמך, להגיד לעצמך שוב ושוב ושוב שזה לא נכון.

זה נשמע טפשי, אבל בסופו של דבר זה עובד, מניסיון. (אצלי לא דווקא בקטע הזה, אבל זה לא משנה.)

בהצלחה!

בס"ד לק"י

הגדרות. סטיגמות. מחשבות.

ו..מסקנות.

כן, כולנו כאלה.

בני אדם שאוהבים להסיק מסקנות מהר, אין לנו זמן לחכות, להכיר.

ישר משייכים, ישר מצמידים לתבנית.

וואלה, התרגלנו.

כולנו.

הפעם לא אאריך במילים אך תחשבי עלייך.

כן, את.

לפעמים יוצא לך לשקר לאנשים בטעות, נכון?

תארי לך שאת תלמידה חדשה ו..לפני שאת נכנסת לכיתה,

בת מכיתתך לשעבר אומרת "זאתי, משקרת, תזהרו".

ו..וואלה. ישר שהייתי רואה אותך, הייתי נזהרת.

ואת, שנכנסת לכיתה, להתחלה חדשה לא ידעת על זה בכלל.

ששהית בכיתה, לא שיקרת אפילו פעם אחת. אחת.

ואני? לגלות לך את האמת? חשבתי ששיקרת מדי פעם.

ו..זה ריחק אותי ממך. ממש.

את, לא הבנת על מה המהומה.

אבל אילו רק הייתי יודעת שזה לא נכון, אך הסטיגמה, השפיטה המהירה, היכתה בי.

אם הייתי יודעת שאת לא כזאת הייתי מחכה.

באמת, בסבלנות אפילו.

אותו דבר גם כאן.

ישר- את רואה תדמית של אדם. את החיצוניות שלו.

חושבת, מסיקה. אפילו לא נותנת צאנס לפעמים.

ואוו. חכו רגע. תרגעו. סבלנות.

למרות שאני חושבת שחיצוניות כן מעידה על משהו באופי,

שהרי אם היא לא הייתה מתחברת לזה כלל- היא לא הייתה מתלבשת כך.

אך כאן, יש להיזהר,

את לא היית רוצה שהכיתה החדשה תשפוט אותך עפ"י "סטיגמה",

עפ"י מראה חיצוני, נכון?

במיוחד אם היא לא נכונה, או מטעה.

תחשבי על האדם שאת רואה ונפגשת.

לפעמים משהו שנראה לנו כ"כ לא קשור, כ"כ לא מתחבר אלייך,

כשאת מכירה אותו - הוא מתוק מדבש.

וכמו שאומרים, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם.

זה לא רק מראה זה גם מעשה שנעשה או משהו כזה.

קשה לי לשכנע את עצמי שזה היה מעשה טוב.

לפעמים עולה לי המחשבה שאולי זה באמת.

(אני יודעת שזה לא טוב)

ממש אבל ממש קשה לי להיפטר מתדמיות, גם אחרי שהכרתי את  הבנאדם.

זה פשוט נשאר לי בפנים וצץ לפעמים...

אני משתגעת מזה אבל לא מצליחה למחוק את זה מהראש.

זה משגע איך שדבר אחד קטן משנה לך את הדעה על הבנאדם בשניות!!

וואי, התחרפנתי!!!

לשייך ישר. אבל בטח קרה לך ששייכו אותך והרגשת נורא.

כל אחד שעובר ברחוב עובר שייוך ע"י המון עיניים.

יש משהו במראה חיצוני שמשדר על הפנימי. אבל בכל דבר יש דבר טוב.

זה הדבר כמעט הכי קשה-לדון לכף זכות, לראות את הטוב.

גם אני הייתי רוצה להצליח ולהשתדל שלא לשייך בן אדם לפי מראה.

הלוואי שנצליח!

[התשובה שלי מעורפלת משהו ומן הסתם חזרה על דברים של מי שמעלי, סורי, פשוט זה מה שגם אני חושבת=]

למה שמים חולצות דעה- כדי להפגין את דעתך (או בי נגמרו לך החולצות פיג'מה...)

הלבוש של אדם ישר אומר משהוא.

ברור שיש עוד דברים אבל כשמישהוא לובש משהוא הוא בא לאמר משהוא- גם אם לא בכוונה.

לראות מישהו ברחוב ולהמציא סיפור שלם על בדיוק ההיפך ממה שהוא נראה לך...

מכירה מקרוב ת'תופעה (לצערי) ואצלי היא לאט לאט יורדת כי יצא לי כבר מלא פעמים לשפוט מישהי/ו ואז להכיר אותם אפילו קצת יותר מקרוב ולראות כמה הם שונים ממה שחשבתי!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....