אולי פשוט תגידי לעצמך כל פעם שאת רואה מישו שזה לא נכון, זה לא הוא, ומה שהוא לובש לא אומר כ-ל-ו-ם עליו.

תנסי לשכנע את עצמך, להגיד לעצמך שוב ושוב ושוב שזה לא נכון.

זה נשמע טפשי, אבל בסופו של דבר זה עובד, מניסיון. (אצלי לא דווקא בקטע הזה, אבל זה לא משנה.)

בהצלחה!

בס"ד לק"י

הגדרות. סטיגמות. מחשבות.

ו..מסקנות.

כן, כולנו כאלה.

בני אדם שאוהבים להסיק מסקנות מהר, אין לנו זמן לחכות, להכיר.

ישר משייכים, ישר מצמידים לתבנית.

וואלה, התרגלנו.

כולנו.

הפעם לא אאריך במילים אך תחשבי עלייך.

כן, את.

לפעמים יוצא לך לשקר לאנשים בטעות, נכון?

תארי לך שאת תלמידה חדשה ו..לפני שאת נכנסת לכיתה,

בת מכיתתך לשעבר אומרת "זאתי, משקרת, תזהרו".

ו..וואלה. ישר שהייתי רואה אותך, הייתי נזהרת.

ואת, שנכנסת לכיתה, להתחלה חדשה לא ידעת על זה בכלל.

ששהית בכיתה, לא שיקרת אפילו פעם אחת. אחת.

ואני? לגלות לך את האמת? חשבתי ששיקרת מדי פעם.

ו..זה ריחק אותי ממך. ממש.

את, לא הבנת על מה המהומה.

אבל אילו רק הייתי יודעת שזה לא נכון, אך הסטיגמה, השפיטה המהירה, היכתה בי.

אם הייתי יודעת שאת לא כזאת הייתי מחכה.

באמת, בסבלנות אפילו.

אותו דבר גם כאן.

ישר- את רואה תדמית של אדם. את החיצוניות שלו.

חושבת, מסיקה. אפילו לא נותנת צאנס לפעמים.

ואוו. חכו רגע. תרגעו. סבלנות.

למרות שאני חושבת שחיצוניות כן מעידה על משהו באופי,

שהרי אם היא לא הייתה מתחברת לזה כלל- היא לא הייתה מתלבשת כך.

אך כאן, יש להיזהר,

את לא היית רוצה שהכיתה החדשה תשפוט אותך עפ"י "סטיגמה",

עפ"י מראה חיצוני, נכון?

במיוחד אם היא לא נכונה, או מטעה.

תחשבי על האדם שאת רואה ונפגשת.

לפעמים משהו שנראה לנו כ"כ לא קשור, כ"כ לא מתחבר אלייך,

כשאת מכירה אותו - הוא מתוק מדבש.

וכמו שאומרים, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם.

זה לא רק מראה זה גם מעשה שנעשה או משהו כזה.

קשה לי לשכנע את עצמי שזה היה מעשה טוב.

לפעמים עולה לי המחשבה שאולי זה באמת.

(אני יודעת שזה לא טוב)

ממש אבל ממש קשה לי להיפטר מתדמיות, גם אחרי שהכרתי את  הבנאדם.

זה פשוט נשאר לי בפנים וצץ לפעמים...

אני משתגעת מזה אבל לא מצליחה למחוק את זה מהראש.

זה משגע איך שדבר אחד קטן משנה לך את הדעה על הבנאדם בשניות!!

וואי, התחרפנתי!!!

לשייך ישר. אבל בטח קרה לך ששייכו אותך והרגשת נורא.

כל אחד שעובר ברחוב עובר שייוך ע"י המון עיניים.

יש משהו במראה חיצוני שמשדר על הפנימי. אבל בכל דבר יש דבר טוב.

זה הדבר כמעט הכי קשה-לדון לכף זכות, לראות את הטוב.

גם אני הייתי רוצה להצליח ולהשתדל שלא לשייך בן אדם לפי מראה.

הלוואי שנצליח!

[התשובה שלי מעורפלת משהו ומן הסתם חזרה על דברים של מי שמעלי, סורי, פשוט זה מה שגם אני חושבת=]

למה שמים חולצות דעה- כדי להפגין את דעתך (או בי נגמרו לך החולצות פיג'מה...)

הלבוש של אדם ישר אומר משהוא.

ברור שיש עוד דברים אבל כשמישהוא לובש משהוא הוא בא לאמר משהוא- גם אם לא בכוונה.

לראות מישהו ברחוב ולהמציא סיפור שלם על בדיוק ההיפך ממה שהוא נראה לך...

מכירה מקרוב ת'תופעה (לצערי) ואצלי היא לאט לאט יורדת כי יצא לי כבר מלא פעמים לשפוט מישהי/ו ואז להכיר אותם אפילו קצת יותר מקרוב ולראות כמה הם שונים ממה שחשבתי!

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....