זה לא רומן, אבל כן הסטורי. זה בעצם סיפור חייה של ילדה שגדלה בגרמניה בשנות העשרים-שלושים, עד שמשפחתה עלתה לארץ ישראל ברגע האחרון ממש (ואז יש ספר המשך, "שושנים של תקווה").

הוא מסופר בקלילות ובתמימות, ומיועד לילדים ולמבוגרים כאחד.

ולטעמי גם היה משעמם מאוד.

מן הסתם זה גם עניין של טעם. אני חושבת שמי שאהב את "בית קטן בערבה", יאהב גם אותו.

איזה נוסטלגיה עוררת!

נראלי אני אמצא את כל הסדרה ואתחיל שוב...

ספרים מעולים אחד אחד

הוא גם עזר לי לפתח תאוריה היסטורית מסוימת.

נאוה-מקמל-עתיר - הספרי היסטוריה שלה כמו: *אות מאבשלום (חלק אומרים שהוא משמים, אני אהבתי.. )

*הנערה במרפסת ממול- מהמם!

אורה מורג- חולה על הספרים שלה! יש לה המון! 

זה סוג אחד של היסטוריה... זה לא היסטוריה ממש ישנה..

ויש כמובן את הסוג השני, יותר היסטוריה יהודית... הספרים של אורנה בורדמן.. לפי הדרישות שלך זה נשמע שכבר קראת אותם, אבל אם לא-

*בודדה במערכה

*היינו כחולמים

*מלכה בעל כורחה

מקווה שעזרתי והבנתי למה התכוונת....

כן, אורה מורג ממש טובה (לפני שבוע בערך סיימתי לקרוא את הספר החדש שלה) הבעיה היא שקראתי את כל הספרים ההיסטוריים שלה...

נ.ב. תודה על ההצעות,תמשיכו, אם יהיה לי מאגר של הצעות, זה יעזור לי בימים קשים כמו עכשיו...=)

1.סידרת בית קטן בערבה, סדרה אמיתית: מתארת את קורותיה של משפחת חוואים מאמריקה שנודדים על פני היבשת ממקום למקום, מקימים בתים וזורעים חיטה.

סידרה מדהימה, אולי צריך לדלג על תיאורי החגים שלהם. יש פה ושם גם תיאורים נוצריים.

:. שרלוק הולמס: בלש שפועל בלונדון בשלהי המאה ה19 ובראשית המאה העשרים למניינם. מרכבות ואצילים, גברים ונשים וכמובן - פושעים ממולחים מרכיבים את הסיפורים המצויינים האלו.

מורכב מארבעה רומנים וממספר כרכים של סיפורים קצרים.

3: ילדי רב החובל גרנט: ספר של ז'ול וורן (מהמאה ה18-19 למניינם). בתחילת הספר צד לורד אנגלי ואנשי צוותו כריש שבתוכו נמצאים מספר מכתבים בשפות שונות שנושאים מסר אחד: רב החובל גרנט ואנשי צוותו נחתו על חוף אי שם על קו הרוחב שלושים ושבע, מספר קו האורך נמחק. הלורד האנגלי מפרסם את דבר המכתב בעיתונים ובנו וביתו של רב החובל גרנט מגיעים אליו ומבקשים סיוע. הוא יוצא למסע מסביב לעולם ביחד עם אשתו, ילדי רב החובל גרנט וצוות מסור. החבורה עוברת על פני יבשות ואיים ונתקלת בסכנות נוראות עד הסוף המפתיע.

4: פה ושם בארץ ישראל. מעט עמוס עוז, תיאור המצב בפוליטי בארץ בשנות השמונים למניינם מנקודת מבט של איש שמאל.

5. חמישה שבועות בכדור פורח: מעט ז'ול וורן. העלילה מתארת את קורותיו של מדען בריטי, משרתו הצרפתי וידידו הצייד הסקוטי שנוסעים למסע חקר פורץ דרך ביבשת השחורה (אפריקה) על גבו של כדור פורח. הם נתקלים בשבטים עויינים, בנופים קסומים, במדבריות שוממים ואפילו בהר געש מתפרץ ובסופת ברקים. ספר מרתק.

6: ספר שקניתי עכשיו ונראה די מעניין. "1948" מאת ההיסטוריון בני מוריס. הספר מתאר את מלחמת השחרור תוך שהוא נותן סטירות לחי לשני הצדדים. מי שמעוניין להאחז בנרטיב בציוני/הפלשתיני/הערבי בלי שמץ של פיקפוק - שלא יקרא את הספר הזה.

מתורגמים מאנגלית אל אם כן הם ממש טובים (יש כמה הקבלות...)

מצטערת שייש לי כל- כך הרבה דרישות...=), אבל ננסה

(את בית קטן בערבה בעברית אני אצטרך להבריח לתוך הבית ולהחביא אותו בסליק [אחרת אמא שלי תחרים לי אותו, ביחד עם עוד כמה ספרים ואחותי תתלה אותי....)

כדאי שתרדי ממנה.

מטעמי דת וכו'...

בת ישראל ציון, אני צודקת?

ואם אכן כך, אז מן הראוי להביע דעה ביתר כבוד וזהירות...

לא אם הם לגמרי צנועים...

לקרוא באנגלית, אז היא לא רואה סיבה למה לא לקרוא את המקור [יש בזה משהו...])

בס"ד

אני ממליץ על הסדרה ארגון שאחריו יש עוד שני ספרים והאחרון עומד לצאת בקרוב:הבן הבכור ובריסינגר

סדרה איכותית מאוד ממליץ בחום

מה שזהבה אמרה - בודדה במערכה של אורנה בורדמן. 

הוא טוב! ממש! הוא גם היסטורי, גם רומן, וגם יפה.. [למרות שאני לא ממש בקטע ההיסטורי-הוא מספר את זה מנקודת מבט- שאני מאוד אהבתי.. (:]

וזה ממש יפה (:

קראתי אותו מזמן, ונראה לי שהוא מתקופת ביהמ"ק.

מספר על ילדה פיסחת, שגרה ליד הכינרת, ובסוף מוצאת את מי שאהבה נפשה

אנע לא זוכרת יותר מידי...

אבל מה שכן- הסוף נורא עצוב!

מומלץ בחום. מעניין. משלב היסטוריה מתקופת החורבן (?) או תקופת ביתר .אני לא ממש זוכרת...

אבל זה  מעולה. כתיבה יפה, קולחת ומתארת בצורה נפלאה את התקופה.

תהני!

ספר מדביים!!!!!! פשוט מהממם!!!! אין אין עליו!!!

אחת הקלאסיקות שלא ישכחו לעולם, ותמיד יהיה לה קהל קוראות מרוגגשות!

עלילה קסומה, רגועה, מלאה באהבה ותמימות וטוב לב.

יש בספר מוטיבים רבים מהנצרות, אבל שורדים את זה.

זה בין הספרים האהובים עלי, ממליצה בחום!

(אגב, הספר מתאר את חייה של הסופרת.)

ואם סתם בא לך קצת לצחוק - היה לי תחביב לעבור שוב ושוב על כס"ח של גלילה רון פדר

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.