http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t348003#4258397

כתבתי הודעה מפורטת ונשאר ממנה רק המשפט הראשון.. בכל אופן כבר לא משנה כ"כ..

זה הרבה תלוי בך. 

יש מס' פרמטרים:

-השקפתית

-הלכתית(הרב שלפיו את הולכת)

-הרגשה

-מוכנות

אני אישית החלטתי לא לצאת.

בס"ד

עד שלא תטוסי לא תביני כמה זה חשוב!!

וחוץ מזה אסור לצאת מהארץ...

אני בעד מסע בארץ בלבד! ארץ ישראל היא המקור של כל עם ישראל!

אני מזדעזעת היטב מסיפורים והצגות... סרטים אני לא מסוגלת לראות! אז להיות שם?!?!!?

בקשר לשאלה האידאולוגית:לדעתי מעולה לאנשים בעלי תודעה לאומית יהודית רחבה.

הבעייתיות שזה עלול ליצור אצל חבר'ה חילונים יהדות שמבוססת על:"היינו נורא מסכנים, לעולם לא עוד", מה שמשכיח את כל המסורת המפוארת שכללה גם אקים מדהימים של גבורה (המרד הגדול, מרד החשמונאים).

כשהתיעצתי איתו..

כתבת במילים גבוהות כאלה אז לא בטוחה שהבנתי אותך נכון, אבל אם כן אז יש גם הסתכלות הפוכה.

למרות שאני לא מדברת על חילונים אלא בעיקר דתיים מכל הגוונים:

מי שממילא כנראה יצא מהארץ בהמשך חייו בלי קשר למסע, ותודעתו היהודית וזהותו עוד זקוקים לחיזוק, עדיף שיצא למסע וככל הנראה יפיק מזה תועלת ויושפע באופן חיובי.

מי שלא יצא סתם מהארץ, ואצלו הזהות היהודית ברורה ויציבה, למרות ההפסד של החוויה והעוצמה מוטב שלא יצא, לא בטוח ששווה לשלם את המחירים הכבדים (דריכה על האדמה הארורה, פרנסת הגויים שם, יציאה מהארץ).

זאת לא דעתי, זאת דעתו של אבא שלי.. 

ומעניין שהעלת את אותם נקודות שלו רק לקחת לכיוון אחר..

במיוחדת חילונים שהזהות שלהם היא בעיקר "ישראלית"  והזהות היהודית מתבססת על "רצחו אותנו, היינו נורא מסכנים ולכן הקמנו מדינה" - אפשר למצוא את זה אצל אנשים מאוד ערכיים. עשו לא מזמן סקר אצל קצינים אאל"ט שהראה שהם מזהים את עצמם ביותר ישראל מיהודים ושהאירוע המשמעותי ביותר מבחינת העם היהודי או משהו כזה  - זו השואה.

אחותי ממש ממש רצתה ליסוע!!

ואבא שלי אמר לה שבזמן שסבא שלי היה חי הוא לא הסכים לאחיות שלי ליסוע כי הוא אמר שלא חוזרים לשמה!!

צריך לזכור אבל לא לחזור...!! 

לכן אחיות שלי בזמנו לא נסעו, אז הוא אמר לה זה שסבא נפ' לא אומר שעכשיו את יכולה ליסוע!

(סבא שלי היה צדיק.... עוד כמה ימים יש כבר 4 שנים לפטירתו איזה מהר... ועצוב)

אז היא נסעה למסע בארץ....

אני לא בעד ליסוע לשמה... 

אני חושבת שזה ממש ממש תלוי בבנאדם. אם הוא לא רגיש מידי,אם אין לא אישיות חזקהו כו'. זה יכול להרוס לא תנפש.. הוא יכול ח"ו להגיע למקומות שנאחנו לא רוצים שיגיע אליהם..
מצד שני- זה ממש חשוב ולאנשים מסוימים זה אחלה ללכה. ממש חשוב

האם זאת אומרת לבקר במקומות עם היסטוריה בא"י? מקומות חשובים לעם היהודי? ודברים כאלו רק בנופי ארצנו היפה?

אני בעד לצאת מארץ ישראל רק במקרים ממש מיוחדים

חשוב לזכור את שואה

זה נכון אבל עדין אפשר לעשות את זה בדרכים אחרות

כמו לשמוע אנשים שהיו שם....

בנוסף אני חושבת שמסע ארץ זו חוויה שחבל לוותר עליה..!!

יש גם מסע בארץ,  אני הייתי עושה אותו.. בגלל כמה סיבות:

-למה לפרנס תגויים האלה?? ימ"ש!!!!!!!!!!!!!

-אסור לצאת מהארץ..

-זה עולה הרבה כספ

אני מציע לך לעשות תמסע בארץ.. סחטיין על האולפנה שעושה 2 מסעות..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...