יש לך קול יפה! איזה כיף לך, וואלה קיבלת מתנת שמיים אדירה!

אני אוהבת לרקוד, והקב"ה ציוה שלא.. את יודעת איזה קשה זה לשבת באירועים וריקודים ומעורבים של משפחה- חילוניים ברובם

רובם הגדול ולהסתכל על כולם?! בלי לרקוד..

אבל.. ד' ציוה! וכדי להיות ביתו של ד' אני צריכה לוותר על כל מיני דברים.. אבל לוותר מאהבה.

מאהבה שלי לד' לאבא שלי שאומר 'לא'

אסור לשיר ליד בנים כי קול באישה... לא צנוע. קול יפה לאישה! והיא צריכה לשמור אותו לדברים כמו קירוב לבבות

בצניעות.

וכן, יבוא יום שתשירי לבעלך בשיא ההתרגשות. והטרה. נשמע מדומין ומוקרץ.. אבל לא!

מציאותי בהחלט..

אני בת של אבא.. גם לי קשה ואני משתדלת להקריב ויש דברים שאני מקריבה למען.. ד' הבית שלי, והכי הכי לעצמי

אבבל אני הכי לא מבינה כאילו מה , מה זה יכול לעשות לבנים?! כאילו ביגדיל הם שומעים קול של אישה (ת'אמת בחיים לא הייתי בן אז אנל'א יודעת מה הקשיים שלהם ) אבל באמת מה זה כבר יכול לגרום להם?! 

את בת ולכן את לא מבינה אם היית בן היית מבינה אבל בכל זאת אני יגיד בקיצור נמרץ.

זה גורם להרורים ומביא לדברים לא טובים וד"ל

קודם כל זה לא אסור סתם! תשאלי בן אם זה לא מזיז לא שמישהי במיוחד עם כל מדהים שרה לידו! שלא תדעי מצרות...

דבר שני את לא חייבת לשיר מול בנים, יש גם בנות, ואת יכולה להצטרף למקהלה או משהו או אפילו להופיע לבד... מול בנות כמובן!...

דבר שלישי ואחרון, יכול להיות שריבונו של עולם נתן לך את הכל במתנה אבל לא מתנה כמו שאת חושבת... אולי הוא נתן לך אותו כניסיון! הקב"ה אולי מעמיד אותך בניסיון! ואם תעמדי בו ולא תשירי ליד בנים זאת זכות גדולה!!!

ב"הצלחה צדיקה!

גמאני פתחתי שירשור דומה לזה לפני כמה זמן...

ובזכות כל אלה שתומכים כאן, הבנתי באמת איזו זכות ענקית יש לי.... אז תודה אחים!

ב"ה, הקב"ה חנן בך את הכישרון האדיר הזה לרגש אנשים ולשמח אותם בקולך...

אך הוא נתן זאת בתנאי...! בתנאי שתהני ותשתמשי בכישרון הזה רק לשם שמיים!! וזה הניסיון בעצם..

ושתביני...אני לא אומרת את זה כי אני מדברת בסיסמאות, ממש לא!!! פשוט, למדתי את ההלכה המאוד מאוד מאוד קשה וכואבת הזו....שאלתי רבנים ובנים..והשלמתי עם זה!

(וכן, אני גם מתפחלצת מעצבים, אני בוכה על זה, זה באמת אחד הדברים (לפחות לי..) הכי קשים שיש! )

ואת שואלת למה? - כי כאן בדיוק הקב"ה רוצה לבדוק אותך...לבחון אותך ואת הכוחות העוצמתיים שלך!!!

אני אשמח שנעבור את ביחד...(ואולי גם נקליט ביחד? ;)), מוזמנת לאישי אחות..

לילה טוב!

בע"ה

אני לא רוצה לעמוד בנסיון - אבל בכללי מדי יום ביומו אני הולך עם MP3 כדי לא לשמוע שירת נשים, עם העיניים ברצפה ומשניות ביד או בכיס (או כל ספר אחר) באוטובוס ואפילו ברמזור לפעמים...

בקיצור, אנחנו, בעוה"ר ,מתמודדים עם כל הבנות שעוברים על זה.

עוד אחת - פחות אחת - לא באמת משנה.

עכשיו לכי תבררי למה חשוב לך לשמור על הגדרים האלה.

[ואותה הלכה שאסרה עלייך לשיר בנוכחותינו, אסרה עלינו לשמוע אותך. סוג של שיוויון.]

ה' רוצה לבדוק כמה את עומדת בזה למרות שאת לא בדיוק יודעת מה הסיבות לזה... ברור שיש סיבות ואפילו אנשים כתבו אותם כאן, אבל אנחנו צריכים לדעת לעשות דברים,לעמוד בניסיונות שלנו, גם אם אנחנו לא תמיד יודעים למה, מה, מי ,מו. אנחנו צריכים להאמין שה' מנהל את העולם ועושה את מה שהכי יהיה טוב לנו ולכולם!!

האיסור הוא עליכם לשמוע אותנו, ולא לנו לשיר לכם.

סתם כבדרך אגב.

אם בחורה שרה ליד גבר, היא לא נכשלת בזה, אלא בזה שהיא מכשילה אותו.

אם כבר נכנסים לדקויות, יש הרבה דעות בנושא, לא חבל שאת מציגה דווקא אחת מהן?

למשל דעה מקלה לעניין איסור שמיעת שירת נשים לגברים:
"ולענין הלכה נראה דנקטינן כדברי הרמב"ם, ומיהו טוב ליזהר לכתחלה ממראית שער ומשמיעת קול זמר אשה בשעת ק"ש"
דעת הבית יוסף או"ח סי, עה.

ועוד דעה שאוסרת על נשים לשמוע שירת גברים:

"צריך להזהר שלא ישמע קול אשה והוא הדין לאשה שלא תשמע קול איש שמכל שהאיש מוזהר אשה מוזהרת".

דעת הספר חסידים סימן תריד.

(ד"א, דעה זו לא התקבלה להלכה אצל כלל ישראל, אך בהחלט יש שמחמירים ונוהגים כך).

בכל מקרה,אם תרצי אשלח לך במייל דף מקורות על הנושא הזה.

ועליה לשאול את עצמה  למה היא מקיימת מצוות בכלל?

דבר ראשון אנחנו משתדלות לעזור להם כי הם אחים שלנו ואני בטוחה שאף אחת מאיתנו לא רוצה להכשיל אף אחד מהם.

ודבר שני צניעות וכל ההלכות הנגזרות ממנה זה דבר ראשון בשביל עצמך ואח"כ זה גם בשביל לא להכשיל תכל'ס תחשבו איזה טוב זה ללכת צנוע.

וואי, זה קשה... ומתסכל, ומכעיס, ומרגיז ומעצבן.. כי אני שרה ממש יפה וגם ממש חם לי, והשרוולים האלה מגרדים רצח, ו... ומה, בגלל שלבנים יש רק דבר אחד בראש, בגלל התיסבוכים שלהם אני צריכה לסבול?

כמה פעמים שמעתי את זה. אני מניח שכל אחת שואלת את זה מתישהו. זה מתבקש. ובכלל, כל הסייגים האלה כל כך מציקים.. לכולם. אבל אם תשימו לב לשאלות של בני נוער על צניעות, וגדרים, ושמירת נגיעה וכל זה, אולי תבחינו במשהו מעניין:

בנות שואלות בעיקר: למה? אני לא מבינה.. מה כבר יקרה אם...?

ובנים: אוף, למה? אני רוצה מאוד, וזה קשה...

והפואנטה שלי היא, שנכון שבחודש האחרון בטח שמעתן באולפנה יותר שיחות על צניעות מאשר אני שמעתי אי פעם, אבל תבינו - אני, אנחנו,... אנחנו מרגישים את זה. ואנחנו חווים את זה וכואבים את זה פי מאה, כי זה בעצמות שלנו, וזה רק מחכה לשעת כושר. ואין לכן מושג - לא משנה כמה תשמעו על זה - כמה כואב לגבר כשהוא שומע אותך מזמרת לעצמך את החדש של, או מפשילה שרוולים בחום הזה, וגם החצאית הקצרה הזאת הרבה יותר אופנתית.

וזה קרב, מלחמה! שנמשכת יום יום, שעה שעה. ואנחנו רק צריכים את כל העזרה שנוכל לקבל! אבל שירת נשים.. זה כמו להכניס את האויב מהדלת האחורית כשאני עומד על המשמר בחזית. 

בבקשה. אל תכניסו אותו.

{רשמתי קודם משהו הרבה יותר מרשים אבל נמחק לי}

בגלל זה את לא מבינה למה ונכון גם אני לא מבינה למה, אבל אני מאמינה שאם זה מה שצריך לעשות כנראה שזה כן גורם למשהו כמו שכל הבנים פה כתבו.

ואת יכולה לשיר לבנות למה צריך לשיר דווקא ליד בנים?

רק רציתי להגיד משהו קטן וניצלושון קטן...

לא מזמן היה כתבה אל זמרות דתיות שמופיעות רק מול בנות...טוב שמישהיא וחצי מכירה אותן(במחילה) אבל אני בחיים לא יביש תצמי ככה וישיר מול מתנ"ס (בכללי אני לא יהיה זמרת בנסיבות...) אין מה לעשות!הקול שלי נישאר אצלי ואני ימשיך לסבול

ואני סובלת מזה(בכיתה ו' רציתי לשיר שיר למורה ולא יכולתי ואפחת לא רצתה לשיר איתי [האמת שמצד שני לא ממש רציתי שיקלקלו לי...] בקיצ' אני קראתי את זה וזה מזה מעפן... וחוץמזה שהם סתומים כי הם רקדו מלא מול בנים )

לא ידעתי שזה באמת ככה... חשבתי שברך חצאית ומרפק זה סתם חומרות שנשארו מימי הביניים ולאף אחד אין אומץ לבטל אותן.

תודה, זה בהחלט משהו שהיה צריך להכתב.

עזרת לי מאד, אני חושבת שמעכשיו יהיה לי אולי קצת יותר קל ללכת עם חולצה מתחת.

כי ממש התלבטתי אם לכתוב את זה את זה.

"מותר עפ"י ההלכה שרוול קצר יש שמקלים" וכ' וכ'

אני לא שופטת אפחת.

אבל צניעות בננות.. זה דבר חשוב שקולה חומרה 1 בצניעות כנד כל התורה.

לא ביקשתי שתחמירי, רק תשתדלי.. תשתדלי מאוד..

ברור לי למה קשה לך לשמור.. את רוצה להראות את עצמך וזה טבעי, זה גיל שאת רוצה להביע נשיות

אבל שלא תסתור ת'הלכה, לכל דבר יש זמן תאמיני לי שגם אם קשה אפשר להתגבר ואפשר להתקדם.

זה לא סותר.

רק אל תעמדי מאחורי 'הקלות' למינהם, אל תגידי קשה לי ותוותרי, למה, את חושבת לי לא קשה?

קשה וחצי.. אבל אני עושה את זה מתוך אהבה אחרת מזמן לא הייתי במקום שלי.

גם את תחפשי ת'אהבה לדבר.

אני מקווה שאת אחותי מבינה את זה.. הנה- כמה ישבו וטרחו להביע את הצד שלהם

תביני.. קודם כל את עושה את זה בשבילך, לא בשביל אפחד. את עושה זאת כי ד' ציוה ולא בגלל שאת עוזרת לבן לשמור עיניים או משו כזה.

זה עוד עיניין.. זה פשוט היה חייב להכתב.

(מדובר לכל אחיותי הנהדרות וגם אלי)

קודם כל - ברור לי שצניעות היא קודם כל בשבילי. אני בטוחה שאם לא הייתי דתייה ח"ו יש הרבה גבולות שהייתי שומרת עליהם. כבוד עצמי בסיסי קוראים לזה אצלנו...

יחסית לבנות בסביבה אני מקפידה: בין היחידות בכיתה על שרוול ארוך וחצאית שמכסה את הברך... (אני בטח לא הולכת כמו רובכן בפורום הזה אבל גם איך שאני הולכת זה קשה לי: אני גרה באזור דתי, נכון,  אבל לא דתי-כזה של שרוול קצר וחצאית קצרה עם טיץ מתחת..., וללכת עם חצאית ארוכה אצלנו זה קצת... מוזר. )

אבל מה שרציתי להגיד, שלמרות שאני יודעת שצניעות היא בשבילי עזר לי מאד מה שיושב בדד אמר כי כשאני צריכה לעשות דברים בשביל עצמי אני עושה את זה הרבה פחות בשמחה ואהבה מאשר דברים שאני עושה לאחרים. מה לעשות, שאני מכירה את האני הרקוב והצבוע שלי, ולא מתלהבת לעשות דברים בשבילו? ככה אני. אבל כשאני יודעת שזה לא רק בשביל עצמי, הרבה יותר קל לי לאהוב את המצווה הזאת.

מעריכה מאד את כולכן (וכולכם) פה!

תודה, חיזקתם אותי מאד!

בס"ד

כתבת: "אבל צניעות בננות.. זה דבר חשוב שקולה חומרה 1 בצניעות כנד כל התורה."

יש לך מקור לזה? מי אמר את זה?

תודה רבה!!

שאני אישית מאד מקפידה על שמירת נגיעה אבל ברגע שזה קשור לבני דודים שלי הכל נשבר ואני יודעת שגם הם כאלה עשינו עבודה ביחד,למדנו וכו' בחתונה של אח שלי כולם שמרו ממני נגיעה אבל בארוע המשפחתי אח"כ הם כבר נישברו!!!

הם גם שומרי תורה אבל הם מחמירים על עצמם (לדוגמא עשינו הורדות ידיים עם כפפות) אני רואה שהם מצאמצים ומשתדלים אבל....

קודם כל-למי שם לב,אני חדש פה (בעקבות היציאה ל"בין הזמנים" חיפשתי תעסוקה..),ואני ממש שמח שהדיונים פה הם על רמה..

דבר שני- אני לפחות לומד במרכז הארץ,בעיר ששם צניעות-זה הדבר האחרון שחושבים עליו.באמת,אתה חייב ללכת שם עם עיניים ברצפה,כי יש שם בנות ששכחו שחוף הים זה לא ברחוב..

ובעצם חשבתי-למה לעזאל הן עושות את זה?בשביל צומי?הרי לרובן,אני מניח זה לא תמיד כיף ללכת ככה..וכל המבטים שנועצים בהן..

ונזכרתי במה שהמדריך שלי בישיבה התיכונית אמר לי פעם,כששאלתי אותו על זה-הן נהנות מזה,וזה מה שהן רוצות להראות,כי אין להם כ"כ בפנים משהו אמיתי,והן מרגישות שהחברה שופטת אותן על פי היופי,ולכן הן הולכות ככה..

אז אם את יודעת שאת שווה לא רק בגלל היופי,ולא אכפת לך ממה שכולם חושבים-אולי זה יעזור לך..

חוצמזה,כמו שכתבו כאן כבר,אח"כ,כששתתחתני,הכל יהיה בהרבה יותר אהבה וטהרה.

בהצלחה!

אשרייך שאת מנסה ומשתדלת! כשרוצים ומשתדלים בסופו של דבר מצליחים- עם תפילות ובקשות כמובן.

דבר שני שיש לי להגיד זה.. שגם דרך כפפות זה נקרא שלא שומרים נגיעה.

כל מדע כלשהו שיש גם עם זה עם כיסוי זה אסור.

זה לא חוצץ בין השניים!

אשמח שתדברי איתי באישי..

רוב הבנות הולכות לא צנוע בגלל שלדעתן זה הרבה יותר יפה מחצאית מטאטה (-איך כותבים את זה?!?!) וחולצה סגורה, רחבה וארוכה...

וכן, אני לא יודעת מה עם בנים- אבל רוב הבנות אוהבות להרגיש יפות... גם בשביל עצמן לא רק כלפי חוץ.

מעבר לכך שחם בחוץ... אז למה שבנות שלא מאמינות שצריך ללכת מכוסה יילכו ככה בשיא החום??

כמו שאתם הבנים (או לפחות רובכם) לא תלכו בים עם מכנס ארוך וחולצה ארוכה וחמה... כי חם!!!

וכמו שהפועלים הערבים (פשוט ראיתי אותם מקודם אז זה מה שעלה לי בראש) הורידו את החולצות שלהם לא כי הם עושים פוזות לחברים שלהם, אלא כי חם להם כל היום בשמש...

טוב, נראה לי הבנת את הרעיון.

אני לא אומר שצריך ללכת בחצאיות "מטאטא" וחולצות רחבות וארוכות,אבל נראלי שהמרחק לבין זה לבין לבושים מסוימים-הוא עצום..

חוץ מזה שחלק מהחרדים כן הולכים עם חולצה ארוכה ומכנסיים בים(אפילו עם חליפות),סתם,אבל זה בדיוק מה שניסיתי לומר-יש הבדל בין הים לבין הרחוב..לא? גם בנים לרוב לא הולכים ברחוב כמו שהם הולכים בים..

את משווה בין יהודים לערבים? סתם,זה בדיוק העניין,הוא פועל,וכשהוא עובד-הוא מוריד את החולצה,אבל אח"כ הוא יחזיר אותה..

נראלי שקצת סטיתי מנושא הדיון המקורי,אז אפסיק פה...

חוצמזה שגם בנים(אני לפחות) אוהבים להרגיש יפים..מ'זתומרת יפים,נורמליים...

"אז אם את יודעת שאת שווה לא רק בגלל היופי,ולא אכפת לך ממה שכולם חושבים-אולי זה יעזור לך.."

היי, לא אכפת לי ממה שכולם חושבים?

נראה לי שהיהדות מחנכת אותי שיהיה לי אכפת ממה שחושבים עליי. ככה אני מרגישה לפחות...

למה שלא אלך עם מטרייה בשבת? אפשר לפתוח אותה מראש ביום שישי.. כי אז, אולי, מישהו יחשוב עליי שאני מחללת שבת. דוגמה אחת מיני רבות. צריך להיות לי אכפת.

יש לי כמה שאלות, אשמח ממש לדבר איתך באישי..

הכוונה של מה שאת אמרת זה שמא יחשבו שהוא חילל שבת, ואילו מהשאני התכוונתי זה-שיש אנשים ששופטים ע"פ יופי,וזה באמת עניין מסובך,ובת שלא יפה-חושבת שהיא לא שווה כלום.בקיצור,לפי עניות דעתי,בת צריכה להבין שמה שמשנה זה הפנימיות,לא החיצוניות.לא שהיא צריכה להראות מכוערת,ממש לא.ב'"ה ה' חנן אותך ביופי-מצוין.אבל אם לא,זה לא אומר שאת לא שווה.וזה בדיוק מה שהחברה המערבית גורמת לנו לחשוב..

לא שאני אומר שאני במדרגה הזו, ממש לא,גם אני שופט ככה קצת,אבל משתדלים ושואפים גבוהה..

סליחה אם יצא קצת מבולגן..

בדיוק בנושאים האלו יש שיעורים של הרב חגי לונדין,שיעורים מצוינים, באמת.אשמח לשלוח במיילח למי שחפץ\ה.

השיעורים בעיקרון הם  על התרבות המערבית,דרך סוגיא שקשורה לזה ב"עין-איה",פירושו של הרב זצ"ל למסכתות שבת וברכות.

מומלץ ביותר.

http://www.aish.co.il/i/j/48847932.html

מעניין

לנו כשרונות שאמורים לעזור לנו להתקדם לעבר היעוד שלנו......

נגיד עיוורים..אחד מהסיבות שהם אינם יכולים לראות זה בגלל שהם לא צרכים לראות. בשביל היעוד שלהם...

...

בגלל שיש לך קול יפה, את צריכה לא לשיר ליד בנים.. כדי שלא יגרום למחשבות יתר.. (איזה אדיר!! בדיוק המורה שלנו דיברה על זה בשיעור זוגיות..)

ה' בכוונה הביא לך קול יפה- כדי שתישמרי אותו לבעלך!! כמו את כל שאר הדברים היפים שלך.. (:

(המורה!! הקשבתי והפנמתי בשיעור..תעריכי!)

ואם ה' העניק לך נסיונות[כן-העניק, כמו מתנה, לא נתן, כי מנסיונות לומדים ומתחשלים]

כנראה שאת יכולה לעמוד בהם, ברור שזה קשה-אחרת זה לא היה ניסיון.

אני יכולה להגיד לך בתור מישהי שאוהבת לשיר, וב"ה יש לי גם את היכולת, שזה דבר קשה אבל הוא לא צנוע.

ואני פשוט חושבת שצריך להצדיע לבנים בקטע של ההתאפקות, כי זה באמת קשה-את היית מעדיפה לא לשמוע בנים?

תאמיני לי שקשה להם.

ואני חושבת שמגיע ח"ח [חיזוק חיובי למי שלא מכיר ] לכל מי שהגיב לך בצורה כ"כ יפה.

אני גם לקחתי את הדברים אישי-מה שכתבתם פה.

אתם מדהימים! כולכם!

אחותי, תשירי!! תשירי!! תקליטי את עצמך, תשלחי לפסיפס בקטגורית "שירת נשים"-אולי זה יגרום לך קצת סיפוק [כי את אנונימית ואז מותר לשמוע אותך, ואפשר להגיב ולתת הערות והארות]

תשירי במשפחה, אולי תלמדי לנגן על כלי נגינה-למשל גיטרה ;) ואז תשירי עם עצמך-זה כיף גדול!!

ואז תעריצי את עצמך-לא על הקול-על הכל, על ההתמודדות שלך.

אחותי, זכית!! 

עכשיו תעשי השואה קטנה-תדמייני שאת מקבלת מחברה שלך מתנה, מתנה יקרה ויחודית מאוד, שהיא הכינה לך אישית.

ואז את עושה בה שימוש שהחברה לא אוהבת-וזה גורם לה להרגיש רע.

איך את היית מרגישה? היית רוצה שיעשו לך את זה?

ככה זה כמו הקב"ה [שלא נשווה, כן?!] העניק לך מתנה-עם הוראות שימוש.

בבקשה תשמעי להם-אחרת-יש תופעות לוואי 

יאללה, בהצלחה נשמה!!

א. ממש שכוייח לכולם על התגובות היפות והמחזקות!!

ב. משהו קטן- בנות הולכות לא צנוע פשוט כי זה נוח וכולם הולכים ככה..

ועוד משהו, בנות, תחשבו שהיו אומרים לכן שעכשיו אסור לכן לשמוע בנים שרים, ושאסור לכם להבתכל בכלל עליהם כמעט.. לי לפחות זה נשמע ממש לא מציאותי.. אז תחשבו מה זה.. וואאווו!!!

אני מוכרח לציין שכל פעם שמישהי כותבת "ועוד משהו, בנות, תחשבו שהיו אומרים לכן שעכשיו אסור לכן לשמוע בנים שרים, ושאסור לכם להבתכל* בכלל עליהם כמעט.. לי לפחות זה נשמע ממש לא מציאותי.. אז תחשבו מה זה.. וואאווו!!!",זה גורם לי לחזק את הענין זה בתוכי עוד קצת,כי כמו שכתבתן,זה מאוד קשה..במיוחד שאני רוב הזמן(תרתי משמע) נמצא ב"עיר ללא הפסקה.." 

*טעות במקור

ולא רק מטעמי צניעות אני גם חושבת שזה יותר יפה....

ההיתר לשמוע קול אישה מרמקולים/אוזניות וכו' כשלא מכירים אותה הוא מן המפורסמים, וגדולי ישראל כבר דשו בנושא ופסקו להתיר (ואין הכוונה לרב יובל שרלו או לרב סתיו אלא גם לאחרים שנחשבים "מחמירים" יותר).

זה נכון שהופעה חיה של זמרות (*) ושמיעת הקול עצמו זה אסור, אבל לא צריך להיות מוגבלת.

תוציאי דיסק, ואם תעשי את העבודה יפה נשים אותך במחשב (שמחובר למערכת שמחוברת לכל הבית). 

(למי שרוצה, יש פה בערוץ 7 רצפים מאוד יפים עם שירים שהופקו על ידי זמרות דתיות או אולפנות לבגרות.

ניסיתי להעלות אחד ונכשלתי, כנראה באשמת המודם הסלולארי ונקיפות המצפון שברחתי מריקודים של חתונה)

אתם פשוט אחים / אחיות נשמווווות!!

אתםם לא מבינים כמה.. באמת תודה פשוט עזרתם!!

שבת שלום לכולם! 

ישר כשראיתי את השרשור הזה,נזכרתי במאמר שקראתי פעם ב'חברים מקשיבים', שעוזר לי תמיד להזכר בו בשעת קושי\משבר....זה נמצא לי תמיד מול העינים ומחזק אותי מאוד!!מקווה שיועיל גם לכן....שבת שלום!

הנה-

אלייך בת ישראל יקרה!
אם גופך חשוב לך כדאי לך לקרוא תמאמר הזה.
מסופר על אדם שהלך לשוק לקנות ירקות ואז הוא הגיע לאיזה דוכן מוזנח שנמצא ממש בסוף השוק ואז הוא התחיל למשמש את העגבניות ולגעת בהם להרגיש את המרקם ולנסות להשיג את העגבני'ה הכי קשה והכי יפה. אך המשימה היתה מאוד מאוד קשה מפני שכבר הספיקו הרבה ידיים למשמש את העגבניות ולגעת בהם וגם להשאיר סימנים וצלקות. לבסוף לאחר התלבטות מאוד ארוכה ולאחר מישושים רבים לקח את העגבני'ה הרכה וניסה לקחת את מה שנשאר הכי טוב.למרות שכמעט ולא נשאר שום עגבני'ה נורמאלית למאכל
זה סיפור ראשון.

סיפור שני.
מסופר על אדם שבא לחנות יהלומים עם הכנסו לחנות הוא העובר מספר בדיקות כדי לודא שהוא לא נושא נשק עימו או חלילה משהו אחר . והאדם הזה נכנס לחנות יהלומים והתחיל להסתכל ביהלומים הנוצצים היפים המהממים והמדהימים. אך לגעת בהם הוא לא יכל מפני שמוגנות הם בזכוכית ואי אפשר לגעת בהם ולהשתמש בהם אלא רק לראותם בלבד ורק אם יש למישהו את הסכום המיעוד יכול הוא לגעת ולקחת את היהלום שחשקה נפשו. ואם הוא חלילה יגע בהם הוא ינסה לגעת בהם ישר תפעל האזעקה והוא יתפס. ואז האיש הזה מתבונן וכל הזמן נדהם מחדש . איזה יופי כמה יפים כמה נוצצים כמה מדהימים היהלומים איזה נפלאים. ואז הוא אומר לעצמו אם מישהו אחר הי'ה נוגע בהם הוא חושף אותם הם היו נפגעים ולא נשארים כאלה נוצצים ויפים. אלא נשארים עם סימי ידיים ומישושים. הם סתם כבר לא היו כאלה יהלומים מיוחדים וטובים.אלא היו נהפכים ליהלומים שכל אחד יכול לגעת בהם ולמשש אותם. למרות שהם בתוך זכוכית מוגנת ואי אפשר לגעת בהם אלא רק לראותם בכך היופי שלהם נשאר לעד. בכך היופי והטוהר נשאר לתמיד.
 

בחיים יש לנו כמה הזדמנויות או להיות עגבניות שכל אחד נוגע בהם ממשש אותם מסתכל עליהם בעינים לא יפות ובסוף בוחר את העגבני'ה שנראית לו הכי טובה.
או להיות יהלום שאי אפשר לגעת בו אלא רק לראותו בלבד. שאי אפשר לזרוק אותו שאי אפשר  להשפיל אותו ולקלקל אותו ואת הטוהר והיופי שבו.
יהלום שמוגן בזכוכית ונשמר יופיו וניצוצו .ורק שיש לך את הסכום המקובל רק אז המוכר יפתח את הזוככית ויתן לך אותו ורק אז הוא יוכל גם בפעם הראשונה לגעת בו ולהרגיש את היופי את הטוהר את הראשוניות ואת השמחה האדירה. כך בעז"ה שבעלך יבוא או לא יבוא ויבחר עגבני'ה שכל אחד נגע בה ומשש אותו וכל אד זרק אותה אלא הוא יבחר את היהלום שבו אף אחד לא נגע ואף אחד לא משש ואף אחד לא קלקל את יופיו ואת הטוהר והניצוץ שלו.
וזאת הבחירה שלך האם להיות עגבני'ה שכל אחד נוגע בה ממשש אותה הורס אותה גורם לה לפצעים ולחורים ואח"כ זורק אותה.
או להיות יהלום שרק אפשר לראותו, להיות יהלום קדוש עם ניצוץ גדול שאף אחד לא נוגע בו והיופי נשמר בו.
כמובן שזה ממש לא קל להיות יהלום צריך הרבה הבטחה שמירה מגנים אזעקות זכוכיות מגינות. כלומר ברור שזה קשה להתלבש בצניעות לשמור נגיעה לא לגעת בבנים. זה קושי גדול שדורש המון מאיתנו דורש הרבה הרבה כוחות נפש הרבה הבטחה הרבה הגנה על הצניעות הרבה הגנה על הנפש ועל חשיפת הגוף. צריך לשמור טוב טוב על הגוך ולהשים אזעקות מגינים זכוכיות אם את רוצה להיות יהלום.   וכמובן שלהיות עגבני'ה זה לא קשה בכלל וגם לא צריך הבטחה ולא שמירה ולא הגנה וגם לא צריך להשים את העגבני'ה בתוך זכוכית כי הרי כל אחד יכול לגעת בה ולמשש אותה וקשה מאוד מאוד מאוד למצוא את העגבני'ה הטובה ביותר הקשה ביותר הרי כמעט כולם נגעו בה והרסו אותה והיא כבר לא חזקה וקשה כמו שהיתה לפני שנגעו בה.
כך כל אחת מאיתנו נמצאת גם בבחירה מתמדת וקשה בבחירת החיים. האם להיות עגבני'ה בשוק בפינת הרחוב איפה שכולם עוברים רואים אותה קורצים לה ממשים אותה ונוגעים בה ולבסוף גם פוצעים אותה והורסים אותו להיות אחת שכולם ראוים אותה הרי היא מתלבשת באופן שכל עין ישר נהפכת ואף אחד לא יכול לפספס אותו כולים עוברים לידה היא לא שומרת נגיעה אז כל אחד יכול לגעת בה ולמשש אותה כל אחד יכול לחבק אותה לגעת בגופה המוצנע ואז לפצוע אותו להרוס אותו ואח"כ עוד לזרוק אותה לפח ולהשאיר אותה פצועה אם סימנים עם פצעים מוגלדים עם כאב בלי סוף ולבסוף כבר אף אחד לא ירצה לגעת בה ולקחת אות כולם יזרקו אותה הרי היא כבר לא שווה כי כבר כל אחד יכל לגעת בה וכבר כולם נגעו בה מששו אותה וכבר הגוף שלה לא שווה.

הוא לבחור להיות יהלום שאפשר רק לראותו בלבד ולא לגעת בו, יהלום שלא פרוץ לכל יד ולכל מבקש. יהלום שמוצנע רק לאחד היחיד שיש בידו את הזכות לקחת אותו. כך אם את בוחרת למרות הקושי הרב להיות יהלום לשמור על גופך לשמור על צניעותיך ולתת שרק בעלך האיש המיוחד יזכה לגעת בך בעז"ה בחתונה לראות את צניעותיך העדינה והטובה ואז הוא באמת יאריך אותך הרי את יהלום אמיתי.

אז למרות שעכשיו את עדיין לא שומרת נגיעה ואת עכשיו עדיין עגבני'ה יש לך הזדמנות להפוך ולהיות יהלום . יש לך הזדמנות לפתוח דף חדש לשכוח הכול לתקן את החורים לרפא את הפצעים ולשמור על גופך ותאמיני שלי שבעלך יעדיף יהלום חדש ונקי מאשר עגבני'ה רקובה שכבר איבדה תקווה. 
אל תאבדי תקווה למרות הפצעים הרקיבות החורים ולמרות כל הנגעיות והמישושים את יכולה לזרוק את הכול לפח לפתוח דף חדש דף נקי ולהחליט שמהיום אף אחד לא יגע בי ולא ימשש אותי ועכשיו אני הופכת להילום שאפשר רק לראותו בלבד שיופיו נשמר היטב שהניצוץ חוזר אליו והוא מתחיל להאיר מחדש.

אז בה"צלחה רבה לכולנו בבחירה החשובה או להיות עגבני'ה או להיות יהלום שכל גבר חולם לקנות. אני בטוחה שכולנו רוצות להיות יהלומים נוצצים ויפים מאשר להיות סתם עגבניות רקובות שסתם מונחות על הדוכן ברחובות. כי הרי גופך הוא יהלום עם ניצוץ יהודי קדוש קדוש. תשמרי עליו היטב.   ותודה לה' יתברך שהאיר לי את דרך ופקח לי את העינים לראות מה אני ומהו גופי. תודה לה שחיזק אותי ועזר לי לכתוב תמאמר.

בתור בן, אין לי בעיה עם זה שאת שרה. חוץ מזה שזה מעלה לי הרהורים רעים בנוגע לאיך את נראית, את יפה, דווקא לפי הקול הזה זה נשמע שכן....

זה נשמע שטויות, אבל ככה אני לפחות מרגיש. (לא יודע מה עם האחרים)

כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. אני בתקופה מאד מאד קשה עכשיו ו-מ-ל-א-ה נפילות בצורה שאת לא מאמינה, נפילות כל כך כואבות ונוראות, ואת מצילה אותי כשאת לפחות משתדלת לא לשיר ליד בנים.

צניעות בכלל זה כזה חשוב.

בנות- יש לכן כוח שאתם לא מאמינות איזה חזק הוא! אתן יכולות לסובב גבר על אצבע קטנה, לגרום לו לעשות מה שבא לכן, ואתן יכולות להוביל את זה למקום טוב, ואתן יכולות לקחת את זה למקום רע (למשל לפתות אותו ליחסי מין)

ואתן יכולות לא לשים על זה, ואז זה גם מביא לגבר הזה צער וגם עבירה מאד חמורה.

אז אחותי, בבקשה, תלכי בלבוש צנוע. אל תכשילי אותי.

אל תהיי אגואיסטית.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...