אבל מצד שני אני נעלבת  שרואים אותי כזקנה... (ואני רק טמרמחית)

אצלי זה ההפך מדברים איתי כמו בוגרת למרות שאני קטנה.

וכל היום אני צריכה לשמוע כמה אני "בוגרת". רוצה להיות קטנה וחמודה

גם כשהייתי בת 5 אפעם לא הייתי קטנה תמיד בוגרת לגלי לא יצא לי שיגידו לי שאני חמודה...

דבר שני- הרבה פעמים, ואני אומרת את זה על עצמי ואני חושבת שזה ככה אצל כל מיני, אני מדברת כמו איזו חננה (במובן הפשוט של המילה...) זה סגנון הדיבור שלי, אני מאוד אוהבת לדבר בשפה גבוה כזאת פלצנית, וזה הרבה מאוד פעמים נשמע כאילו אני מדברת ואני חשה את עצמי גדולה ואת מי שאני מדברת אליו כקטן... אבל זה ממש לא נכון! זה פשוט מה שיוצא לי!

ואם לפעמים את מרגישה ככה, וזה בגלל הדברים עצמם ולא בגלל איך שהם מוגשים, אז אני רוצה להבהיר לך שזה לא נכון! אני מרגישה פה אל כל אחד כשווה, גם גדולים וגם קטנים, ולפעמים בטוחים שאני זיינוקית ולפעמים שאני בת שירות לפחות... ואני ממש לא מתכוונת (ואני בטוחה שעוד הרבה...) להיות בתור בוגרת שמדברת אל לא בוגרת, זה ממש לא ככה!

ושום אם נפגעת ממני (או כל אחד אחר...) לא משנה בגלל מה אז אני ממש מצטערת! וכל הכבוד שאת אומרת את מה שמפריע לך כי זה עוזר לתקן!

אני יודעת כל מיני דברים שלא הרבה אנשים יודעים. ותמידתמיד, אנשים מתייחסים אלי כמו אחת בוגרת, מכריחים אותי להשתתף בדיונים של שולחן שבת (זה הפך ליהיות מושג בפני עצמו בבית שלנו ), ואני, כל מה שאני רוצה, זה לשבת על הספה ולקרוא איזה ספר, או לשחק עם האחיינים שלי אוו כל דבר אחר. נכון, אני חכמה, אבל.....!

או שתמיד תמיד, מבקשים ממני לותר. למה? ככה. כי אני גדולה. כי אני בוגרת. כי אני מבינה. וכי וכי וכי..... יא אללה!! אני גם רוצה שיוותרו לי לפעמים!! אני גם רוצה שייתנו לי לשחק כמו כל ילד\ילדה בגילי, לקרוא, או לעשות כל דבר אחר!

אז למה........?

למה לא נותנים לי? אני תמיד תמיד אני צריכה ליהיות זאת ששומרת על הילדים הקטנים, מונעת מהם לריב וכו' וכו'?? כאילו, מה, אני לא אחת שרוצה גם להשתחרר? לצאת קצת? מה, לי אסור להשתולל על החוף וגם בתוך הים עם האחים שלי?! למה? כי אני גדולה? כי אני אחראית? כי אני מבינה שזה לא בוגר?? לא!!!! אני פשוט רוצה להתשחרר קצת!!!

בקיצור, רק רציתי להגיד שאני מזדהה, למרות שזה הפוך... קצת מוזר שכל אדם רוצה מה שיש לאחר.... לא?

כאילו ברור שמציק להיות יותר בוגר מכל הכיתה שלך ואז כמות החברות שלך קטנה. אבל מצד שני יותר מעצבן שמתיחסים אליך (אנשים שאת בקושי מכירה או שהכרת לא מזמן) כמו אל ילדה קטנה שלא יכולה לעזור וסתם מנסה לחטט מתוך סקרנות (וזה קרה לי פה לא מזמן)

כי אמרו לי שאני אפסיק לחטט וזה היה קצת פוגע ודבר שני אם זה בן אדם שאת שומעת אז אפשר להבין מהטון

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....